בחינת הבגרות במתמטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בחינת הבגרות במתמטיקה היא בחינת בגרות חובה כתנאי לקבלת תעודת בגרות של משרד החינוך הישראלי. ישנם שלושה מסלולים, המחולקים לפי דרגות קושי: 3, 4 ו-5 יחידות לימוד. מתמטיקה זהו מקצוע הבסיס היחיד בתעודת הבגרות, שלימודו ברמה של 5 יחידות, פוטר מלימוד והיבחנות במקצוע מורחב. כל זאת בתנאי שהתלמיד צובר את מינימום 21 יחידות לימוד לזכאות לתעודת בגרות.

רמות הלימוד ומבנה הבחינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבחינת הבגרות במתמטיקה יש שלוש רמות לימוד: 3 יח"ל, 4 יח"ל ו5 יח"ל. נבחנים בבחינת הבגרות של 3 יח"ל, ניגשים לשלושה שאלונים, מתוכם אחד פנימי. שאר הנבחנים (ברמות הלימוד האחרות) ניגשים לשני שאלונים חיצוניים.

רמת 3 יח"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת לימוד זו, היא הרמה הבסיסית של המקצוע. רמת לימוד זו מורכבת מהשאלונים:

שאלון 35182 - שאלון פנימי מובנה המורכב משאלות בנושאים אלגברה, גאומטריה אנליטית, סדרות חשבוניות, טריגונומטריה וסטטיסטיקה והסתברות. אורך הבחינה הוא כ90 דקות ללא תוספת זמן, זהו השאלון הקצר ביותר במתמטיקה יחד עם 381. מהווה כ-25% מהציון הסופי ברמה זו.

שאלון 35381 - שאלון חיצוני מובנה המורכב משאלות בנושאים אלגברה, גאומטריה אנליטית, סדרות חשבוניות, טריגונומטריה וסטטיסטיקה והסתברות. השאלון אורך 90 דקות ללא תוספת זמן. מהווה כ-35% מהציון הסופי ברמה זו.

שאלון 35382 - שאלון חיצוני המורכב משאלות בנושאים בעיות מילוליות, גאומטריה אנליטית וחשבון דיפרנצאלי ואינטגרלי (חדו"א בראשי תיבות). אורך הבחינה הוא כשעתיים ללא תוספת זמן. מהווה כ-40% מהציון הסופי ברמה זו.

רמת 4 יח"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת לימוד זו, היא הרמה הבינונית של המקצוע. רמת לימוד זו מורכבת מהשאלונים:

שאלון 35481 (לשעבר 804) - שאלון חיצוני המורכב משלושה פרקים: פרק ראשון- אלגברה, גאומטריה אנליטית והסתברות. פרק שני- גאומטריה וטריגונומטריה במישור. פרק שלישי- חדו"א של פולינומים, פונקציות רציונליות ופונקציות שורש. אורך השאלון כ-210 דקות. שאלון זה מהווה כ-65% מהציון הסופי ברמה זו.

שאלון 35482 (לשעבר 805) - שאלון חיצוני המורכב משני פרקים: פרק ראשון- סדרות חשבוניות וטריגונומטריה במרחב. פרק שני- גדילה ודעיכה, חדו"א של פונקציות טריגונומטריות, פונקציות מעריכיות ולוגריתמיות ופונקציות חזקה. אורך השאלון כ-100 דקות, לכן נחשב לקצר ביחס לשאלון 582. שאלון זה מהווה כ-35% מהציון הסופי ברמה זו.

רמת 5 יח"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת לימוד זו, היא הרמה הגבוהה ביותר שניתן לגשת אליה במקצוע זה. רמת לימוד זו מורכבת מהשאלונים:

שאלון 35581 (לשעבר 806) - שאלון חיצוני המורכב משלושה פרקים. פרק ראשון- אלגברה, הסתברות ובעיות מילוליות. פרק שני- גאומטריה וטריגונומטריה במישור. פרק שלישי- בעיות קיצון וחדו"א של פולינומים, פונקציות שורש, פונקציות רציונליות ופונקציות טריגונומטריות. מהווה כ-60% מהציון הסופי ברמה זו.

שאלון 35582 (לשעבר 807) - שאלון חיצוני המורכב משני פרקים. פרק ראשון- גאומטריה אנליטית, וקטורים, טריגונומטריה במרחב ומספרים מרוכבים. פרק שני- גדילה ודעיכה, חדו"א של פונקציות חזקה, פונקציות מעריכיות ולוגריתמיות. אורך הבחינה כ-135 דקות ללא תוספת זמן. מהווה כ-40% מהציון הסופי ברמה זו.

תלמידים יכולים לגשת רק לשאלון הראשון ברמה של 4 יחידות לימוד או 5 יחידות לימוד, כלומר שאלון 481 או שאלון 581, ובכל זאת לזכות בבגרות בהיקף 3 יחידות.

לתת חמש - התוכנית הלאומית לקידום המתמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו "לתת חמש", התוכנית הלאומית לקידום המתמטיקה

עם כניסתו לתפקיד שר החינוך ב-2015 הצהיר נפתלי בנט שהוא רואה במתמטיקה ברמה גבוהה תשתית חיונית להמשך הצלחתה של ישראל. ביולי 2015 יזם בנט את הגדלת הבונוס ללומדי 5 יחידות לימוד מתמטיקה ל-30 נקודות[1]. בדצמבר 2015 הודיעו בנט והאוניברסיטאות על העלאת הבונוס לנבחני מתמטיקה 5 יחידות ל-35 נקודות[2]. בנוסף, השיק בנט תוכנית לאומית להכפלת כמות התלמידים הלומדים 5 יחידות לימוד מתמטיקה, בהשקעה של 75 מיליון שקל. התוכנית כוללת הוספת שעות לימוד, הכשרת מורים נוספים וסיוע של חונכים מהאקדמיה וההיי-טק[3]. בשנה הראשונה ליישום התוכנית עלה מספר הניגשים לבחינת הבגרות במתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד מ-12,037 ל-15,800[4], אך הנבחנים הללו החלו ללמוד בטרם הושקה התוכנית. ביוני 2018 ניגשו כ-18,000 תלמידים לבחינות הבגרות במתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד[5].

שינויים בבחינה במהלך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים, חלו שינויים רבים בבחינות הבגרות, הן בנושאים, והן במבנה השאלונים. בעבר היו נהוגים גם נושאים נוספים בבחינות הבגרות בחלק מן השאלונים כמו: היפרבולות, קומבינטוריקה, והוכחה באינדוקציה.

עד שנת 2010 כל רמת למידה (3, 4 או 5 יח"ל) נבחנו ב-3 בחינות, כאשר השאלון השלישי ברמת כלשהי היה גם השאלון הראשון ברמה שמעליה. שיטה זו הונהגה כדי להקל על תלמידים לעלות בין הרמות, כך שיצטרכו לשפר רק שתי בחינות במקום שלוש. כלומר, עד 2010, מתכונת ההיבחנות הייתה כדלהלן:

  • תלמידי 3 יחידות לימוד: שאלונים 035001, 035002 ו-035003
  • תלמידי 4 יחידות לימוד: שאלונים 035003, 035004 ו-035005
  • תלמידי 5 יחידות לימוד: שאלונים 035005, 035006 ו-035007

החל משנת 2010 הונהגה שיטה בה לכל רמה שאלונים ייחודיים וסמליהם הוחלפו. מספר השאלונים ברמות 4 ו-5 יחידות, ירדו משלושה לשניים. לאור זאת, מספר השאלות בכל שאלון הוכפל, והזמן עלה לשלוש וחצי שעות. השינוי בוצע בהדרגה, ולפיו תלמידים שהחלו להבחן בשנים שקדמו לשינוי המשיכו להיבחן על פי שיטת ההיבחנות הישנה (שאלוני 00X), בעוד ששאלוני השיטה החדשה (80X) חולקו לאלו שהחלו להיבחן מסוף 2010 ואילך. ב-2014 חל שינוי נוסף, בו הוחלט להוריד שאלה אחת בפרק הנדסת המישור בשאלונים 806 ו-804.

בתקופת מגפת הקורונה בישראל ירדו תתי נושאים מסוימים בחלק מהבחינות, הורידו הגבלת פרקים בעבור שאלונים 804–807 (בהתאם למועד) ומספר שאלות במועדי הקיץ של 2021 בעבור שאלונים 804 ו-806 מ5 שאלות ל-4 שאלות. נוסף על כך בשאלונים של 3 יחידות הוחלט כי הצבירה תהפוך מ-25 נקודות לשאלה לכ-30 נקודות לשאלה, וכך התלמיד יוכל לצבור עד 180 נקודות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]