ביוץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השינויים בשחלה במהלך מחזור הווסת: שלב 4 באיור זה הוא הביוץ
שחלה העומדת לשחרר ביצית

ביוץ הוא תהליך יציאת ביצית בשלה מהשחלה. התהליך מתרחש אך ורק בנקבות של אורגניזמים המתרבים ברבייה מינית (זוויגית).

מבדילים בין ביוץ ספונטני וביוץ מותנה. ביוץ ספונטני מתרחש באופן אוטומטי אחת לתקופה מסוימת. לדוגמה, אצל נשים מתרחש הביוץ בממוצע אחת ל-28 ימים והוא חלק של תהליך הנקרא המחזור החודשי. ביוץ ספונטני גורם לכך שזכרים מסוגלים להפרות את הנקבות רק בתקופות מסוימות, בהן מתרחש הביוץ.

בביוץ מותנה, ההזדווגות היא הגורם הישיר ליציאת הביצית מהשחלה. התופעה ידועה אצל חרקים ויונקים מסוימים, דוגמת החתול והנאקה וקיימת כנראה גם אצל עופות.

לאחר הביוץ נודדת הביצית מהשחלה אל החצוצרה שם, אם יש תאי זרע, היא עשויה להיות מופרית. קיים חלון הזדמנות של כ-24 שעות להפריית הביצית.

מהחצוצרה הביצית ממשיכה את תנועתה לעבר הרחם. אצל האישה, אם הופרתה הביצית, היא תיצמד לקיר האנדומטריום של הרחם. אם לא היא נפלטת יחד עם מעט רקמות ודם, בתהליך הנקרא וסת.

בעיות בתהליך הביוץ עלולות לגרום לאי-פוריות באישה.

ניבוי מועד הביוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניבוי מועד הביוץ חשוב הן לאישה המבקשת להיכנס להריון והן לאישה המנסה להימנע מהריון ומשתמשת בשיטת "הימים הבטוחים". הבעיה העיקרית בניבוי מועד הביוץ, נובעת מכך שדמם ווסתי מתרחש כ-14 ימים לאחר הביוץ, אך כיוון שהמחזורים שונים באורכם זה מזה, ניתן לדעת רק בדיעבד מתי היה הביוץ. מכיוון שהמחזורים יכולים לנוע בין 21 ל-39 יום, מועד הביוץ יכול להשתרע על טווח נרחב של כשבועיים, החל מהיום השביעי במחזור של 21 יום וכלה ביום ה-25 במחזור של 39 יום.

באמצעות בדיקת "חום שחר" מיד לאחר היקיצה, ניתן לאתר את הביוץ. לאחר הביוץ טמפרטורת הגוף עולה בכחצי מעלה. שיטה זו איננה מדויקת מכיוון שהיא מנבאת את מועד הביוץ בקירוב של יומיים. גם בדיקת שתן, שבודקת עלייה ניכרת ברמת ריכוז הפרוגסטרון, או באחד מתוצרי הפירוק שלו, מעידה כי הביוץ כבר התרחש. שתי שיטות אלו אינן יעילות, מכיוון שהן מנבאות למפרע לאחר התבצעות הביוץ.

רמזים לניבוי הביוץ באופן מקורב ניתן לעשות באמצעות:

  • הדימום הווסתי חל בשכיחות גבוהה אצל האישה כ-14 ימים לאחר הביוץ. עקב השונות הגדולה שחלה ממחזור למחזור, יש להעריך את אורך המחזור באמצעות מיצוע של אורך המחזור בשלשת החודשים האחרונים ולהחסיר 14 ימים. עדיין קשה להגיע למהימנות מספקת כדי לקבוע את מועד הביוץ מתחילת הווסת האחרונה, אך הדבר יכול לתת אומדן מסוים.
  • אפשרות נוספת היא על פי השינוי שנעשה בריר צוואר הרחם. בימים שלפני הביוץ צוואר הרחם מפריש בהשפעת האסטרוגן ריר בעל צמיגות נמוכה שמטרתו לאפשר לזרע לשרוד, ואילו לאחר הביוץ בהשפעת הפרוגסטרון יופרש ריר מועט בעל צמיגות גבוהה, שמטרתו להשמיד את הזרע.

ניבוי ביוץ באופן מדויק[עריכת קוד מקור | עריכה]

איתור הביוץ אצל אישה המנסה להרות יכול להיעשות באמצעות בדיקת שתן ביתית המזהה את הזינוק בהורמון ה-LH המתרחש בין 12 ל-36 שעות לפני הביוץ.

אפשרות נוספת לזהות את מועד הביוץ היא באמצעות בדיקת אולטרה סאונד אצל רופא. בדיקה זו נחשבת לאמינה מאוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]