נקבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמלה של ונוס המשמשת לסימול נקבה
לביאה מניקה את גורה. נקבות היונקים מייצרות חלב עבור גוריהן באמצעות בלוטות חלב.

נקבה היא הזוויג המייצר את תאי הביצה, שהם תאי הרבייה הגדולים ביותר בעולם החי. בקרב המין האנושי קרויה הנקבה הבוגרת אישה. אך בהשאלה מכנה התורה גם את נקבת בעלי החיים בשם 'אשה'[1].

הנקבה והזכר מאותו מין ביולוגי יוצרים יחדיו את מנגנון הרבייה הזוויגית (בניגוד לרבייה אל-זוויגית). במינים רבים קיימים הבדלים חיצוניים בולטים בין הזכר והנקבה מאותו המין. תופעה זו נקראת דו צורתיות זוויגית. אך קיימים מינים רבים שבהם הבדלים חיצוניים בין זכר לנקבה אינם בולטים.

משמעות השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית כפי שמקובל לחשוב, השם נקבה נגזר מהמילה נקב - שם המכוון למבנה הנרתיק אצל היונקים. אך קיימת גם סברא חדשנית כי משמעות השרש נ.ק.ב כאן, מלשון הפרשה והבדלה[2] כמו בביטוי 'ונוקב שם'[3] או 'נקבה שכרך'[4]

בעבר נבחר המין המקבל את הזרע ויולד את הוולדות להיקרא בשם נקבה והזויג השני ממילא נקרא זכר. כיום האבחנה היא בין בעל הביצית (התא הגדול) לבעל הזרע (התא הקטן). וע"פ זה כיום המושגים זכר ונקבה משמשים גם לתיאור רבייה זוויגית בעולם הצומח[5][6]

סמלים ופולקלור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בביולוגיה מקובל לסמן נקבה באמצעות סמלה של ונוס (מעגל שממנו יוצאת צורת צלב). סימון זה שאול מהסימון לכוכב נוגה באסטרולוגיה ובאסטרונומיה. במיתולוגיה הרומית היה נהוג לקשר את נוגה לאלת האהבה והיופי ונוס, ולפיכך רואים בו סמל לתכונות נשיות[7].


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוגמה:בראשית פרק ז
  2. ^ רש"ר הירש בראשית
  3. ^ ויקרא כד
  4. ^ בראשית פרק ל
  5. ^ שימוש זה לא היה קיים בעבר. וחז"ל כשהשתמשו לכנות צמח נקבה או זכר בתחום הרכבת אילנות כונתם לדמיון חיצוני בלבד ובהשאלה מקובל להשתמש בשמות אלו גם לתיאור חפצים בעלי קיבולת, למשל בתחום החשמל והאינסטלציה
  6. ^ וכן נמצא שימוש כזה בחז"ל סוכה דף ה 'סיככה בחצים זכרים'
  7. ^ דוגמת שם הספר גברים ממאדים ונשים מנוגה