בינצ'ו-טאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בינצ'ו-טאן / פחם לבן
בינצ'ו-טאן בוער

בינצ'ו-טאןיפנית: 備長炭; בכתיב אותיות לטיניות: Binchō-tan הנקרא גם פחם לבן או Binchō-zumi), הוא סוג של פחם עץ המשמש באופן מסורתי במטבח היפני.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בו מתוארך לתקופת אדו, כאשר, בתקופת גנרקו, אומן בשם Bichū-ya Chōzaemon (備中屋 長左衛門) החל לייצר אותו בטנאבה, וקאיאמה. חומר הגלם הטיפוסי המשמש לייצור בינצ'ו-טאן ביפן הוא אלון, במיוחד ה-ウバメガシ(Quercus phillyreoides), שהוא כעת העץ הרשמי של מחוז וקאיאמה. וקאיאמה ממשיכה להיות יצרנית גדולה של פחם עץ באיכות גבוהה, כאשר העיירה מינבה, בווקאיאמה, מייצרת יותר בינצ'ו-טאן מכל עיר אחרת ביפן. בינצ'ו-טאן המיוצר בווקאיאמה מכונה Kishū binchō-tan (紀州備長炭), קישו הוא השם הישן של וקאיאמה.

ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פחם לבן מיוצר על ידי פירוליזה של עץ בכבשן ב-240 מעלות צלזיוס בערך, במשך 120 שעות ולאחר מכן מעלים את הטמפרטורה לסביבות 1000 מעלות צלזיוס. לאחר שהתפחם, החומר נלקח החוצה ומכוסה בתערובת לחה של אדמה, חול ואפר.[1]

בינצ'ו-טאן הוא סוג של פחם עץ קשה אשר לוקח את הצורה הטבעית של העץ ששימש לייצורו. הוא גם קשה יותר מפחם עץ שחור, מצלצל בצליל מתכתי כאשר מכים בו. בשל המבנה הפיזי שלו, בינצ'ו-טאן מקבל מראה לבן יותר או אפילו מתכתי ומלבד שימושו לבישול, יש לו יתרונות נוספים כמו ספיגת ריחות.

אחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשם השוואה, אוגה-טאן (בריקט) הוא סוג של לבנת ביומאס (לבנות ביומאס הן תחליף דלק ביולוגי העשוי מפסולת ירוקה מתכלה עם פליטות נמוכות יותר של גזי חממה ופחמן דו-חמצני מאשר מקורות דלק מסורתיים) העשויה מנסורת פחם עץ דחוס לצורות שונות עם קצוות זוויתיים, לרוב עם חור במרכז. קיימת תפיסה שגויה נפוצה בקרב מסעדות ושפים שגורמת להם להתייחס לאוגה-טאן כבינצ'ו-טאן.

פעמוני הרוח וכלי הנגינה, הטנקין ("קסילופון פחמי עץ"), מיוצרים מבינצ'ו-טאן.

אוגה-טאן, שהוא סוג של לבנת נסורת פחמי עץ דחוסה שלעיתים קרובות משווק בטעות כבינצ'ו-טאן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בינצ'ו-טאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Chia, C. H.; Munroe, P.; Joseph, S. D. (2012). "Microstructural Characterization of White Charcoal". Journal of Analytical & Applied Pyrolysis. 18 (S2): 1562.