בירני
 | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| נתונים גאוגרפיים | |||||||
| מיקום |
האוקיינוס השקט  | ||||||
| קואורדינטות | 3°35′06″S 171°31′00″W / 3.585°S 171.51666666667°W | ||||||
| שטח | 0.72 קילומטר רבוע | ||||||
| אורך | 1.2 קילומטר | ||||||
| רוחב | 0.6 קילומטר | ||||||
| נתונים מדיניים | |||||||
| מדינה |
קיריבטי | ||||||
| אוכלוסייה | 0 | ||||||
| אזור זמן | UTC+13 | ||||||
| תאריך גילוי |
1823 | ||||||
|
(למפת קיריבטי רגילה) | |||||||
  | |||||||
בירני (באנגלית: Birnie Island) הוא אי אלמוגים קטן ששטחו כ-0.02 קמ"ר, השוכן באיי פניקס בקיריבטי באוקיינוס השקט. האי ממוקם כ-100 ק"מ דרומית מזרחית לאי קנטון, וכ-90 ק"מ צפונית מערבית לאי ראוואקי. האי בלתי מיושב, אורכו כ-1.2 ק"מ ורוחבו כ-0.5 ק"מ.
גאוגרפיה, חי וצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]
האי צחיח, הלגונה שבמרכזו יבשה לחלוטין ואין בו מקורות מים מתוקים. באי גדלים שרכים נמוכים, ושוכנות בו מושבות גדולות של ציפורי ים מקננות. האי הוכרז כשמורת טבע בשנת 1975.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האי התגלה בשנת 1823 על ידי רב החובל אמט (Captain Emment), אשר קרא לאי על שם בעלי האונייה. בשנות ה-60 של המאה ה-19 הוכרז האי כשטח של ארצות הברית מכוח חוק איי הגואנו אף שבפועל לא נעשתה באי כריית גואנו. ב-10 ביולי 1889 הוכרז האי כשטח בריטי. השלטונות הבריטיים שקלו הקמת מושבה באי אולם תוכניות אלה לא יצאו אל הפועל. בשנת 1899 הוחכר האי על ידי השלטונות הבריטיים לחברת איי האוקיינוס השקט, ובשנת 1916 לחברת הספנות והסחר הסמואנית (Samoan Shipping and Trading Company). האי בירני הפך לחלק מהמושבה הבריטית איי גילברט ואליס בשנת 1937. בשנת 1979, עם קבלת עצמאותה של קיריבטי הפך האי לחלק מהמדינה. באותה שנה הכריזה ארצות הברית במסגרת הסכם טאראווה כי היא מסירה את דרישתה לריבונות על האי ומכירה בריבונותה של קיריבטי.
