קיריבטי

הרפובליקה של קיריבטי
Ribaberiki Kiribati
Republic of Kiribati

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	בריאות, שלום, ועושר
המנון לאומי	עמדי קיריבטי
ממשל
משטר	רפובליקה
ראש מדינה	נשיא קיריבטי
ראש הרשות המבצעת	נשיא קיריבטי
נשיא קיריבטי	טאנטי מאמאו
שפה רשמית	גילברטית ואנגלית
עיר בירה	דרום טאראווה 1°19′N 172°58′E (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	בית האספה של קיריבטי
גאוגרפיה
יבשת	אוקיאניה
שטח יבשתי	811 קמ"ר (190 בעולם)
אחוז שטח המים	זניח
אזור זמן	UTC +12 עד +14
היסטוריה
הקמה
עצמאות מבריטניה	12 ביולי 1979
ישות קודמת	האימפריה הבריטית
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 באפר. 2022)	122,641 נפש (195 בעולם)
צפיפות	151.22 נפש לקמ"ר (81 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 28.47% גילאי 15 - 24 20.24% גילאי 25 - 54 40.05% גילאי 55 - 64 6.65% גילאי 65 ומעלה 4.59%
כלכלה
תמ"ג (הערכה לשנת 2020)	270 מיליון $ (216 בעולם)
תמ"ג לנפש	2,202$ (205 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2019)	0.630 (134 בעולם)
מטבע	דולר אוסטרלי‏ (AUD)
בנק מרכזי	בנק קיריבטי
שונות
סיומת אינטרנט	ki
קידומת בינלאומית	686
www.kiribati.gov.ki
(למפת קיריבטי מוגדלת)   דרום טאראווה קיריטימטי קנטון האוקיינוס השקט קיריבטי (למפת קיריבטי רגילה)   דרום טאראווה קיריטימטי קנטון האוקיינוס השקט קיריבטי

קיריבטי או קיריבס (בגילברטית: Ribaberiki Kiribati) היא מדינת איים באוקיינוס השקט, משני עברי קו המשווה. השוכנת במרכז האוקיינוס השקט הטרופי. 33 האטולים של המדינה מפוזרים על פני 3,500,000 קמ"ר. המדינה כוללת את איי גילברט, ליין, פניקס ובנבה.

מקור שמה של המדינה

בפי תושביה נקראת המדינה "קיריבס", מפני שעל פי כללי הכתיב המקומיים, הצרוף ti נהגה s. השם "קיריבס" הוא דרך ההגייה המקומית של השם "גילברט" (ר' להלן: היסטוריה).

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של קיריבטי

קיריבטי הייתה מיושבת על ידי קבוצה אתנית מיקרונזית אחת, שדיברה את אותה שפה אוקיאנית ב-2,000 השנים שקדמו למגע עם המתיישבים האירופים.

בשנת 1820 ניתן לאיים השם איי גילברט על ידי האדמירל הרוסי, אדם יוהאן וון קרוסנסטרן, ורב החובל הצרפתי לואי דופרי. האיים נקראו על שם רב החובל הבריטי תומאס גילברט אשר חצה את האיים בשנת 1788.

בשנת 1892 הפכו האיים לפרוטקטורט בריטי, ולמושבה בשנת 1916.

במהלך מלחמת העולם השנייה האיים נכבשו והוחזקו על ידי יפן בין השנים 1941–1943. בנובמבר 1943 כבשו האמריקאים את אטול טאראווה במה שנודע כקרב טאראווה. ניסויים גרעיניים נערכו באזור סביב אחד האטולים, קריטימטי (אי חג המולד), על ידי בריטניה בסוף שנות החמישים, ועל ידי ארצות הברית בשנת 1962.

בשנת 1971 קיבלו האיים אוטונומיה ובשנת 1979 הפכו למדינה עצמאית.

פוליטיקה

פרלמנט קיריבטי שנקרא "מאנבה ני מאונגאטאבו" נבחר אחת לארבע שנים ובו 42 נציגים. הנשיא משמש כראש המדינה וכראש הפרלמנט. למעט ישראל מ-1996 עד 2001, קיריבטי היא המדינה היחידה שבה ראש הרשות המבצעת נבחר בבחירות ישירות והרשות המבצעת תלויה בפרלמנט. הרשות השופטת בממשלה, שהיא בלתי תלויה, כוללת בית משפט לערעורים ובית משפט גבוה וכן בית משפט השלום בכל אי מיושב. סמכות שיפוט בתי משפט השלום אינה מוגבלת בענייני מקרקעין אך מוגבלת בתיקים פליליים ואזרחיים.

לכל אחד מ-21 האיים המיושבים יש מועצה מקומית (לאי טאראווה יש שלוש מועצות מקומיות: בטיו, דרום טאראווה וצפון טאראווה).

כלכלה

פרט לאי בנבה, חקלאות ודיג הם מקורות קיומם של האיים. מגדלים בעיקר: דקלי קוקוס, עץ הלחם, בטטה, טרו, ירקות ופירות. קיריבטי ידועה כיצרנית קופרה.

תחבורה

665 ק"מ דרכים, מהן 483 ק"מ כבישי אספלט. שתי אוניות בנפח כולל של 3,250 טון, משמשות לתחבורה בין האיים.

גאוגרפיה

אקלים

האקלים משווני, חם ולח בכל חודשי השנה. הטמפרטורות הממוצעות של החודש החם ביותר ושל החודש הקר ביותר: 28, 27. כמות המשקעים השנתית 1,250-1,900 מ"מ. סערות טייפון קשות פוגעות לעיתים באיים.

המדינה נחשבת למקום המסוכן ביותר עקב עליית מפלס מי האוקיינוסים כתוצאה מההתחממות הגלובלית. על פי ההשערות, האיים, שרובם מגיעים לגובה של 2.5 מטרים בלבד מעל פני הים, ייעלמו עד ל-2050. למקרה שתוצף, קיריבטי קנתה שטח אדמה בגודל 20 קמ"ר בפיג'י כדי להעביר את תושביה לשם.

אזורי זמן

עד 1994 חצה קו התאריך הבינלאומי את המדינה. ב-1 בינואר 1995 הוזז קו התאריך באזור מזרחה, וכיום אזורי הזמן בקיריבטי הם 12+UTC עד 14+UTC.

דמוגרפיה

נכון לשנת 2010, גרו במדינה כ-103,000 תושבים. רוב האזרחים הם בני שבטים מיקרונזים. בחלק מן האיים יושבים פולינזים. אמנם רוב האוכלוסייה היא כפרית, אך בשנים האחרונות חל תהליך עיור.

הנצרות היא הדת המרכזית בקיריבטי, לאחר שהובאה על ידי מיסיונרים במאה ה-19. 53% מהתושבים קתולים, 40% פרוטסטנטים ו-6% מורמונים.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של קיריבטי (באנגלית)
• Kiribati: The world's next Atlantis?, באתר CNN, דצמבר 2014 (באנגלית)
• מייק אייווס, הניו יורק טיימס, המדינה שנערכת לשקיעתה, באתר הארץ, 5 ביולי 2016
• קיריבטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)