מסגיד
מֶסְגיד (בגעז: መሰጊድ) הוא שמו של בית הכנסת בביתא ישראל.
שם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המילה "מסגיד" מגיעה מהמילה סגידה (געז: ሰገደ/ሰማደ, סגדה)[1] ושימשה גם את יהודי יב כשם לבית הכנסת.[2] במסגד בעיירה תנעם שבמזרח מחוז צנעא בתימן, בו התקיימה קהילה יהודית מימי חורבן בית המקדש הראשון,[3][4] נמצא עמוד בשימוש משני עליו חרוטה הכתובת ״אמן, אמן, וזה הבית יהיה מסגיד״ באותיות בשפה השבאית המאוחרת.[5] החוקרים וולטר מולר ווולף לסלאו הסיקו מכאן כי המילה מסגיד, הנגזרת מהשורש סגד שפירושו קידה בשפה הארמית, חדרה לשפת הגעז במשמעות בית תפילה מן השפה השבאית, ולא ישירות מהשפה הארמית - ולא בעקיפין מהמילה מסגד בשפה הערבית, שהושפעה אף היא מהשבאית.[6][7] שמות נוספים למסגיד הם צְלותָ בֵּת ("בית התפילה"), מֶקְדָס בֵּת ("בית קדוש") ומסכיתא.
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המסגיד ממוקם במקום הגבוה ביותר ביישוב. המסגיד נבנה לרוב כגודג'ו, מבנה בוץ אתיופי מסורתי, ולא היה שונה מבתי המגורים. ביישובים חשובים וגדולים היה בנוי מאבנים. בתי הכנסת הקטנים היו לרוב בעלי עזרה אחת, כך שקהל המתפללים היה מתכנס מחוצה לו. הכניסה למסגיד מוקמה תמיד בצד המזרחי.[8]
- המזבח (1) בו מקריבים קורבנות, בנוי מאבנים, ונחשב כמקום קדוש שאין נוגעים בו.[8]
- מתחם קודש הקודשים (2). המקום אליו רשאיים להיכנס רק הכהנים.
- שולחן - תיבה (מכונה "תבות") עליו מונחת האורית (3)
- מקומם של מי הזיה ואפר פרה אדומה (4)
- מקום לבגדי הכהונה ושאר אביזרי הפולחן (5)
- המקום בו נשמרים הספרים (6)
- חלונות סביב מתחם קודש הקודשים (*)
- המתפללים
- גברים (7)
- אנשי הדת (8)
- נשים וילדים (9)
במסגיד היה גם לחם הפנים וליד שולחן האורית הייתה מנורה.[8]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהרון זאב אשכולי, ספר הפלשים - יהודי חבש תרבותם ומסורותיהם, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק וראובן מס, תשל"ג-1973.
- Johann Martin Flad, The Falashas (Jews) of Abyssinia, 1869
- Kay Kaufman Shelemay, Music, Ritual, and Falasha History, African Studies Center, Michigan State University, 1986, ISBN 9780870132742
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ורד לי, חוזרים לבית הכנסת, באתר הארץ, 27 באפריל 2010
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Wolf Leslau, sagada, sagda, Comparative Dictionary of Geʻez (Classical Ethiopic): Geʻez-English, English-Geʻez, with an index of the Semitic roots', Otto Harrassowitz Verlag, 1987, עמ' 490, ISBN 9783447025928
- ^ אשכולי, עמ' 13
- ^ פרופ' יוסף טובי ומר שלום סרי (עורכים), תנעם, מתוך הלקסיקון ליהדות תימן בהוצאת עמותת ״אעלה בתמר״, באתר האגודה לטיפוח חברה ותרבות מורשת יהודי תימן(הקישור אינו פעיל)
- ^ מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות, תנעם
- ^ Müller, Walter W., J. Schmidt, Eva Strommenger, A. Finet, Rolf A. Stucky, Rolf Hachmann, Martin Metzger, Antonia Ciasca, Ernst Weidner, M. Damerji, B. Hrouda, Jean Margueron, André Parrot, Kurt Bittel, W. Orthmann, Hans Hirsch, Claude F.-A. Schaeffer, Fritz Schachermeyr, G. Wilhelm, Manfred Bietak, and Dieter Arnold, Ausgrabungen Und Forschungsreisen, ." Archiv Für Orientforschung 24 (1973): . ., 171 24, Institut für Orientalistik, 1973, עמ' 153-155ואיור 5
- ^ Leslau, "masgid", p. 363
- ^ וולף לסלאו Wolf Leslau, masgid, Etymological Dictionary of Gurage (Ethiopic): English-Gurage index. Vol. 2., Otto Harrassowitz Verlag., 1979, עמ' 427
- ^ 1 2 3 אשכולי, עמ' 13-15