וולף לסלאו
 | |
| לידה |
14 בנובמבר 1906 קשפיצה, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
18 בנובמבר 2006 (בגיל 100) פולרטון, ארצות הברית |
| ענף מדעי | בלשנות |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
יגאל ינאי |
| פרסים והוקרה |
מלגת גוגנהיים (1946, 1947) |
| תרומות עיקריות | |
| מגדולי הבלשנים של השפות השמיות במאה ה-20 ובפרט מגדולי חוקרי השפות השמיות של אתיופיה במאה העשרים. | |
  | |
וולף לֶסלאו (באנגלית: Wolf Leslau; 14 בנובמבר 1906, צ'נסטוחוב, דרום-מערב פולין - 18 בנובמבר 2006, פולרטון, פרבר של לוס אנג'לס) היה מגדולי הבלשנים של השפות השמיות במאה העשרים ובפרט מגדולי חוקרי השפות השמיות של אתיופיה במאה העשרים.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לסלאו גדל בפולין בבית יהודי שומר מצוות ודובר יידיש. בנעוריו קיבל חינוך יהודי מסורתי, אך אימץ אורח-חיים חילוני וב-1926 נסע ללמוד באוניברסיטת וינה, שם קיבל גם הסמכה להוראת העברית מטעם הסמינר העברי הפדגוגי. באוניברסיטת וינה פגש את אשתו לעתיד שרלוט הלפרין, שהייתה סטודנטית לספרות צרפתית. לאחר קבלת התואר נסע בשנת 1931 עם שרלוט לפריז, הזוג נישא (ועִמה הוא חי עד למותה ב-1998) והחל ללמוד בבית הספר הלאומי לשפות מזרחיות חיות (INALCO (אנ')) ובבית הספר ללימודים גבוהים שעל יד הסורבון. למד בין השאר ערבית, אכדית ובהשפעת מורו, הבלשן הנודע מרסל כהן, החל לסלאו להתעניין בשפות אתיופיה והחל לחקור וללמד תחום זה. פרסם תריסר מאמרים בין 1933 ל-1938, אז יצא לאור ספרו הראשון. בשנת 1939 פרסם שלושה מאמרים וספר המתעד את שפת התיגריניה, הנחשב עד היום הספר הקנוני על שפה זו.
לאחר כיבוש צרפת בידי הנאצים נשלח לסלאו בשנת 1941 למחנה ריכוז ממנו ברח בשנת 1942 לניו יורק שבארצות הברית. הוא לימד במכון אסיה ובניו סקול למחקר חברתי. ב-1951 החל ללמד באוניברסיטת ברנדייס. ב-1953 פרסם שני ספרים, השלים את לימודיו שנקטעו עקב המלחמה, טס לפריז וקיבל דוקטורט מהסורבון. ב-1955 החל ללמד באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA), בה כיהן כפרופסור עד ליציאתו לגמלאות וייסד בה את המכון ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, ושימש שם כפרופסור אמריטוס עד ליום מותו. בגיל שמונים למד להשתמש במחשב מקינטוש. לסלאו נותר צלול והוא חקר ופרסם עד יום מותו בגיל מאה, בשנת 1999 פרסם ספר חשוב ובשנת 2000 שני ספרים נוספים.
פועלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]וולף לסלאו פרסם למעלה מארבעים ספרים ומאות מאמרים מקצועיים והוא שלט בשבעים ושתיים שפות. הוא חקר את כל השפות השמיות, אך בעיקר את השפות השמיות של אתיופיה (אחת מארבע משפחות השפות באתיופיה) והיה גדול החוקרים בתחום במאה העשרים בדומה לאוגוסט דילמן במאה התשע עשרה, בתחום זה העמיד תלמידים רבים שהפכו לחוקרים שהמשיכו את דרכו. בין השנים 1946 ל-1976 ערך שלושים מסעות לאתיופיה שם ביצע מחקר שדה "הארץ הזאת היא המעבדה שלי", רכוב על גבי פרד, לנדרובר ושט בקייאק, נדד לכפרים מרוחקים, שבהם לא היה חשמל ולעיתים לא ראו זרים מעודם, ולעיתים הגיע לערים. הוא נהג להקליט מאות עמודים בתשאלו אנשים ובשובו לארצות הברית הוסיף להם פירושים דקדוקיים.
לסלאו עסק בכל עשר השפות השמיות של אתיופיה. החל מגעז, שפת הפולחן העתיקה של אתיופיה, לה הקדיש מילון עב כרס. חקר את השפה השמית החיה השנייה בשכיחותה בעולם היא האמהרית, שמספר דובריה נאמד בכעשרים מיליון, כן חקר את שפתה הרשמית של אריתריאה היא תיגריניה. אמהרית ותיגריניה הן השפות המדוברות בפי יהודי אתיופיה.
חקר וכתב אף על השפות הנדירות יותר, בכללן אלו שנכחדו. לסלאו היה הראשון שתיעד במאמרים ובמילון בן שלושה כרכים את אגד הלהגים של גוראגה, אותו דוברים מיליון איש. חקר אף את שפת ההררי. הוא התעניין גם במנהגים עממיים והחומר הבלשני שפרסם מכיל מידע אנתרופולוגי רב. פרסם גם אנתולוגיה של ספרות יהודי אתיופיה ואת סיפורי העם שלהם. באחד ממסעותיו הגיע לכפר בו דיברו ארבעה ישישים את שפת הגאפאת, שנחשבה לנכחדת ופרסם את מחקרו בנידון. על השפה נודע מתרגום של שיר השירים מהמאה ה-18 שנעשה לבקשת חוקר מקורות הנילוס הסקוטי ג'יימס ברוס.
זכה לפרסים רבים ביניהם שני פרסי גוגנהיים, פרס היילה סילאסי בשנת 1965 שהעניק לו הקיסר היילה סלאסי, את מדליית זהב היוקרתית של לידזברסקי מחברת המזרח הבינלאומית בשנת 1996 וקיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בשנת 1996,[דרושה הבהרה] בטקס בו עולים רבים מאתיופיה הגיעו על מנת לחלוק לו כבוד.
טריוויה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- וולף לסלאו הוא קרוב משפחה של השחקנית והבדרנית הישראלית חנה לסלאו (הוא דודנו של אביה).
עבודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Lexique Soqotri (sudarabique moderne) avec comparaisons et explications etymologiques. Paris: Klinncksieck, 1938
- Documents Tigrigna: grammaire et textes. Paris, Library C. Klicksieck, 1941
- Short Grammer of Tigre. Publications of the American Oriental Society, Offprint Series, No. 18, New Haven, 1945
- Gafat Documents: Records of a South-Ethiopic Language. American Oriental series, no. 28, New Haven, 1945
- Ethiopic Documents: Gourage. New York, Viking Fund Publications in Anthropolgy, no. 14, 1950
- Falasha Anthropolgy. Yale Judaica Series, vol. 6, New Haven & London, Yale University Press, 1951
- Etude Descriptive et Comparative du Gafat (ethiophian meridional). Paris, Klincksieck, xx+270 p., 1956
- Ethiopic and South Arabic Contributions to the Hebrew Lexicon. Berkeley, University, University of California Press, x + 76 p., 1958
- The Verb in Harari. Berkeley, University of California Press, x + 86 p., 1958
- An Amharic Conversation Book. Wiesbaden, Harrassowitz, 1965
- Ethiopians Speak. Studies in Cultural Background. Part 1: Harari. Near Eastern Studies, no. 7, Berkeley, University of California Press, 1965
- Ethiopian Speak: Studies in Cultural Background. Part 2: Chaha. University of California Publications, Near Eastern Studies, no. 9, 219 p. 1966
- Amharic Textbook. Wiesbaden, Harrasowitz, 1967
- Ethiopian Speak: Studies in Cultural Background. Part 3: Soddo. Univerity of California Publications, Near Eastern Studies, vol. 11, 1968
- Hebrew Cognates in Amharic. Wiesbaden, Harrassowitz, 1969
- English-Amharic Context Dictionary. Wiesbaden, Harrassowitz, xviii + 1503p., 1973
- Concise Amharic Dictionary. Reissue edion 1996. Berkeley and Los Angeles, University of California Press, 1976
- Etymologycal Dictionary of Gurage (Ethiopic). 3 vols. Wiesbaden, Otto Harrassowitz, 1979
- Ethiopians Speak: Studies in Cultural Background, Part 4: Muher Athiopistische Forschungen, no. 11, Wiesbaden, Franz Steiner Verlag, 1981
- Gurage Folklore: Proverbs, Beliefs, and Riddles. Studien zur Kulturkunde, no. 63. Wiesbaden, Franz Steiner Verlag, 1982
- Ethiopians Speak: Studies in Cultural Background. Part 5: Chaha and Ennemor. Athiopistische Forschungen, no. 16. Wiesbaden, Franz Steiner Verlag, 1983
- Comparative Dictionary of Ge'ez (Classical Ethiopic) Ge'ez-English/English-Ge'ez with an English of the Semitic Roots. Wiesbaden, Harrassowitz, xlix + 813 p., 1987
- Fifty Years of Reaserch: Selection of Articles on Semitic, Ethiopian Semitic and Cushitic. Wiesbaden, Harrassowitz, xlv + 503 p., 1988
- Concise Dictionary of Ge'ez (Classical Ethiopic) Wiesbaden, Harrassowitz, 247. p, 1989
- Arabic Loanwords in Ethiopian Semitic. Wiesbaden, Harrassowitz, 1990
- Gurage Studies: Collected Articles. Wiesbaden, Harrassowitz, xxix + 744 p., 1992
- Reference Grammer of Amharic. Harrasowitz, Wiesbaden, 1995
- Ethiopic Documents: Agrobba. Grammer and Dictionary. Wiesbaden, Harrassowitz, 1997
- Zway Ethiopic Documetns. Athiopistische Forschungen no. 51. Wiesbaden, Harrassowitz, 1999
- Introductory Grammar of Amharic. Wiesbaden, Harrasowitz, xix + 232 p., 2000
- Amharic Cultural Reader (with Thomas L. Kane) Wiesbaden, Harrassowitz, 2001
- The Verb in Masqan as Compared with other Gurage Dialects. Wiesbaden, Harrassowitz, 2004
ספרי יובל לכבודו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Segert Stanislav & Andras J.E. bodrogligeti (eds.), Ethiopian Studies: Dedicated to Wolf Leslau on the Occasion of his Seventy-Fifth Birthday, November 14th, 1981 by friends and colleagues. Wiesbaden, Harrassowitz 1983, xii + 582 p.
- Kaye, Alan S. (ed.), Semitic Studies in Honor of Wolf Leslau on the Occasion of his 85th Birthday, November 14th, 1991. 2 vols. Wiesbaden, Harrasowitz 1991, lxviii. + 1719 p.
- Hudson, Grover (ed.), Essays on Gurage Language and Culture: Dedicated to Wolf leslau on the Occasion of his 90th Birthday, November 14th, 1996. Wiesbaden, Harrassowitz 1996, 239 p.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Devens, Monica S., "On the Occasion of Wolf Leslau 100th Birthday", in: Journal Aethiopica 9 (2006), pp. 220-221
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אולגה קפליוק, ארבעה זקנים בלי שיניים עוד דיברו בלשון הגאפאת, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2006
- באתר של אוניברסיטת לוס אנג'לס
- ביוגרפיה של וולף לסלאו
וולף לסלאו (1906-2006), דף שער בספרייה הלאומית
