בית הדין של האינקוויזיציה (גויה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הדין של האינקוויזיציה
Auto de fe de la Inquisición
Francisco de Goya - Escena de Inquisición - Google Art Project.jpg
צייר פרנסיסקו דה גויה
תאריך יצירה בין השנים 18121819
טכניקה וחומרים שמן על עץ
ממדים בס"מ 73 רוחב × 46 גובה
מיקום האקדמיה לאמנויות יפות של סן פרננדו
מדריד שבספרד

בית הדין של האינקוויזיציה ספרדית: Auto de fe de la Inquisición) הוא ציור שמן מעשה ידי הצייר פרנסיסקו דה גויה שצויר בין השנים 18121819 ומתאר בית דין של האינקוויזיציה הספרדית. היצירה מוצגת באקדמיה לאמנויות יפות של סן פרננדו במדריד.[1][2]

היסטוריה ורקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

האינקוויזיציה הספרדית הוקמה בשנת 1478 כדי לשמור על האורתודוקסיה הקתולית. האוטו דה פה (טקס הענשה פומבי של כופרים ומומרים) הראשון התרחש בסביליה בשנת 1481, אז שישה אנוסים הועלו על המוקד. אף על פי שהאינקוויזיציה הייתה בדעיכה, היא הסתיימה רשמית רק ב -1834. במהלך חייו, גויה היה מודע למדי להיסטוריה ולהשפעה החזקה שהייתה לכנסייה על החברה הספרדית והוא שרטט, צייר והדפיס סצנות רבות המתארות את הברבריות והאכזריות של האינקוויזיציה הספרדית ואת התקופה הסוערת והלוחמנית בה חי.

גויה נקרא פעמיים למשפט על ידי האינקוויזיציה. הפעם הראשונה הייתה ביחס לסדרת ההדפסים "לוס קפריצ'וס" (אנ'), שפורסמה בשנת 1799. הפעם השנייה הייתה בשנת 1815, לאחר שרשויות הכנסייה גילו את ציוריו המאחה העירומה והמאחה הלבושה בין רכושו המוחרם של מנואל גודוי. בשני המקרים הוא חמק מעונש רציני.

היצירה הייתה חלק מאוספו של מנואל גרסיה דה לה פראדה, ומוצגת באקדמיה לאמנויות יפות של סן פרננדו במדריד.

תיאור היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור זה שייך לסדרת ציורים הכוללת את "לוחם השוורים" (אנ') ו"בית המשוגעים" (אנ'), ומשקפת נהלים אשר ליברלים כגון גויה התנגדו להם ורצו בנטישתם, אבל הרפורמות שלהם נתקלו בהתנגדות מצד פרננדו השביעי, מלך ספרד.

בציור מתואר אוטו דה פה מטעם בית הדין של האינקוויזיציה הספרדית, הנמצא בתוך כנסייה הבנויה בסגנון גותי. ארבעת הנאשמים עוטים על ראשם קפירוטה (כובע מוארך דמוי חרוט) וחובשים סאנבניטוס (גלימות ענישה) המתארות את עבירותיהם. מספר גדול של אורחים ממלא את פנים הכנסייה כשהם עדים לדרמה. כל דמות בקדמת הבמה מוארת באור ייחודי ומאופיין היטב, ואילו הרקע מאוכלס על ידי המון אנונימי של אנשים אשר ראשיהם נעלמים באפלולית מעמקי האולם.

אנשי הדת האינקוויזיטורים מכונסים סביב הנאשמים. איש דת מעל במה מורמת קורא את גזר הדין, ובאותה במה בצד שמאל אנו יכולים להבחין בנשים מצועפות. הסצנה נשלטת על ידי השופט המזוהה על פי לבושו. הוא יושב בנוחיות בצד שמאל, מבטו מופנה לאחד מארבעת הנידונים. מאחוריהם יושבים דמויות דתיות ממסדרים קתולים שונים, דומיניקנים, פרנציסקנים, קרטוזיאנים וכדומה.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Goya en el Museo de la Academia". האקדמיה לאמנויות יפות של סן פרננדו.  (בספרדית)
  2. ^ 1 2 "Tribunal de la Inquisición". Fundation Goya en Argon.  (באנגלית)