בית יעזק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בית יעזק היה מקום בירושלים בו התכנסו עדי קידוש החודש בתקופת בית שני ובו נבדקו על ידי הסנהדרין.

החצר ומטרתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום ה-30 של כל חודש הסנהדרין נהגה להתכנס בחצר הגדולה בירושלים הקרויה בית יעזק. עדים שטענו כי הם ראו את מולד הירח בלילה הקודם היו מגיעים לתת את עדותם ולהיחקר על ידי חברי הסנהדרין[1]

חצר גדולה היתה בירושלים, ו"בית יעזק" היתה נקראת, ולשם כל העדים מתכנסים, ובית דין בודקין אותם שם. וסעודות גדולות עושין להם, בשביל שיהו רגילין לבא. בראשונה לא היו זזין משם כל היום. התקין רבן גמליאל (הזקן), שיהו מהלכין אלפים אמה לכל רוח.

משנה ר"ה, ב, ה

הראשונים נחלקו בשאלה אם החצר שימשה את העדים תמיד או רק במצבים מיוחדים. לדעת הרמב"ם החצר שימשה תמיד להתכנסות העדים ולחקירתם[2], אך לדעת רש"י החצר שימשה להתכנסות העדים ולחקירתם רק עבור עדים שחיללו את השבת (כפי הדין) בשביל לבוא להעיד[3]

בהתחלה, עדי קידוש החודש שחיללו את השבת (כפי הדין) בשביל לבוא להעיד, היו חייבים להישאר בבית יעזק כל השבת כדין "הבא מחוץ לתחום". מאוחר יותר תקנו חז"ל שהעדים יוכלו ללכת 2000 אמה לכל רוח, מאחר שמותר לחלל שבת כדי להגיע להעיד.

רגן גמליאל החזיק במקום חקירת העדים, דמות צורות לבנות, "שבהן מראה את ההדיוטות ואומר, הכזה ראית או כזה."

הליך בדיקת העדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשנה מתארת את הליך בדיקת העדים:

כיצד בודקין את העדים, זוג שבא ראשון, בודקין אותו ראשון. ומכניסין את הגדול שבהן ואומרים לו אמר, כיצד ראית את הלבנה, לפני החמה או לאחר החמה, לצפונה או לדרומה, כמה היה גבוה ולאין היה נוטה, וכמה היה רחב. אם אמר לפני החמה, לא אמר כלום. ואחר כך היו מכניסים את השני ובודקין אותו. אם נמצאו דבריהם מכונים, עדותן קימת. ושאר כל הזוגות שואלין אותם ראשי דברים, לא שהיו צריכין להן, אלא כדי שלא יצאו בפחי נפש, בשביל שיהו רגילים לבא.

משנה ר"ה, ב,

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חז"ל נתנו מספר סיבות לשם בית יעזק.

בתלמוד ירושלמי מוסבר פירוש השם "בית יעזק" "ששם היו עוזקין את ההלכה", על משקל הפסוק "ויעזקהו ויסקלהו".

בתלמוד בבלי מופיעים שני הסברים נוספים לשם. לשון צער על משקל הפסוק "והוא אסור בזיקים". רשי הסביר על שם שאסורים כמו באזיקים, שאינם יכולים לצאת. או לשון מסויג ומעוזק בגדר סביב סביב בעגול כמו טבעת (לפירוש רש"י). על משקל "ויעזקוהו". אביי מוכיח מדברי המשנה דלעיל "סעודות גדולות עושין להן בשביל שיהוא רגילין לבוא", שמקור שם החצר לא נגזר ממשקל צער.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חב"ד.
  2. ^ תוספות יו"ט על המשנה מדייק כך בדעת הרמב"ם
  3. ^ רש"י, מסכת ראש השנה, דף כ"ג, עמוד ב'.).