בית רופאים
בית רופאים הוא כינוי לבניין אשר מאוכלס ברובו במרפאות של רופאים.
בשנות ה-40 וה-50 החלו רופאים לקבל במרפאות פרטיות[1].
בית הרופאים הראשון בישראל נוסד על ידי פרופ' ארנסט פרוידנטל בשנות ה-50 ברחוב בית יוסף 25 בתל אביב פינת הלל הזקן 3 תל אביב. פרופ' פרוידנטל כינס בבית זה מספר קלינקות של רופאים: ד"ר בוריאנו, ד"ר מיכלין ופרופ' שוורצמן. בדירתו שלו החל לקבל חולים במחלת עיניים, ושם יסד את קופת חולים מכבי.
הבית עצמו נבנה בשנות ה-40 של המאה ה-20 בסגנון ארכיטקטורה המאפיין את בנייני תל אביב הקטנה. הקבלן היה יצחק ספוז'ניקוב והדירות הושכרו בו בדמי מפתח. הבית נרכש על ידי יעקב קיביליס.
רופאים רבים החלו להקים לעצמם מרפאות פרטיות או לפעול מהבית. השיטה השתכללה בשנות השבעים המוקדמות, כאשר קבוצות ראשונות של רופאים החלו להתאגד ולשכור שטחים בבתי משרדים, בעיקר בתל אביב ובירושלים. בשנת 1978 נפל דבר, כאשר חברת הבנייה משולם לוינשטין זיהתה את הפוטנציאל המסחרי בתחום והקימה ברחוב ריינס בתל אביב מתחם משרדים עבור רופאים פרטיים: בית רופאים מרכז ריינס. השם שניתן למתחם, "בית הרופאים", הפך למושג בענף הנדל"ן[1].
במשך 30 השנים שהתחום פעיל הוא התאפיין בהשכרה לקבוצות רופאים במודל טיים־שרינג, המאפשר שימוש של יותר משוכר אחד באותו משרד, באמצעות שימוש בו בשעות שונות[1].
חלק מבתי הרופאים עברו הסבה למגורים, למשרדים או שימושים אחרים. חלקם הוגדרו כאתרי מורשת, למשל בית הרופאים בראשון לציון ובית הרופאים בהרצליה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 שי פאוזנר, יזמי הנדל"ן גילו מחדש את בתי הרופאים, באתר כלכליסט, 5 באוקטובר 2011