בית רימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בית רימה (גם: בית רמה) היה יישוב יהודי בארץ ישראל בתקופת בית שני, ממנו הועלו לבית המקדש מנחות של יין.

היישוב נזכר במשנה: "ומניין היו מביאין את היין, קרוחיין וחטוליין אלפא ליין, שנייה להן בית רימה ובית לבן בהר וכפר סגנה בבקעה"[1].

כמו כן, נזכר היישוב בחיבור אבות דרבי נתן: "מעשה באדם אחד מבית רמה שהיה נוהג בעצמו מדת חסידות. שלח אליו רבן יוחנן בן זכאי תלמיד אחד לבודקו, הלך ומצאו שנטל שמן ונתנו על גבי כירים ונטלו מעל הכירים ונתנו לתוך של גריסין. אמר לו מה אתה עושה, אמר לו כהן גדול אני ותרומה בטהרה אני אוכל"[2].

היישוב הקדום מזוהה כיום עם הכפר הערבי בית רימא שבהר אפרים, כ-3 ק"מ מזרחית לבית אריה[3]. חיזוק לזיהוי זה, פרט לשימור השם, הוא קרבתו של כפר זה לכפר א-לובן, המשמר לפי הסברה את שמה של בית לבן הקדומה[4].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה, מסכת מנחות, פרק ח', משנה ו'.
  2. ^ אבות דרבי נתן, נו"א, סוף פי"ב.
  3. ^ בית רימה באתר "דעת".
  4. ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן צבי והאקדמיה ללשון העברית, עמ' 357.
Jewish History P.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תולדות עם ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.