בכור יוסף בנבנישתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב בכור יוסף בנבנישתי
הרב בכור יוסף בנבנישתי.jpg
לידה 1846
ה'תר"ו
ירושלים
פטירה 12 באפריל 1916 (בגיל 70 בערך)
ה'תרע"ו
ירושלים
מקום פעילות ירושלים, עיראק, סוריה, הודו, סינגפור וצפון אפריקה
תחומי עיסוק שד"רות וחזנות
תפקידים נוספים אב בית דין

הרב בכור יוסף בנבנישתי (184612 באפריל 1916) היה חזן ושד"ר ירושלמי, ואב בית הדין של העדה הספרדית בעיר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים בשנת 1846 (ה'תר"ו) לרב רחמים שניאור בנבנישתי, בן למשפחת רבנים שמוצאה בספרד, ולרבקה בת הרב בנימין חמווי. בילדותו התחנך בתלמוד תורה ובישיבות מקומיות, ונישא לרחל בת יצחק מודיאנו מסלוניקי.

בשנת 1874 (ה'תרל"ד) יצא כשד"ר לסוריה, עיראק וכורדיסטן בשליחות מטעם ישיבת המקובלים בית אל, וחזר לירושלים בשנת 1875 (ה'תרל"ה). בשנת 1885 (ה'תרמ"ה) יצא בשליחות לערי המערב הפנימי בצפון אפריקה מטעם כוללות חברון, ובשנת 1887 (ה'תרמ"ז) יצא בשליחות נוספת מטעם ישיבת המקובלים בית אל לערי הודו וסינגפור.

בשנת 1900 (ה'תר"ס) יצא בשליחות כוללות הספרדים בירושלים לערי המערב הפנימי בצפון אפריקה, בשנת 1904 (ה'תרס"ד) יצא עבורם לתוניס וערי צפון אפריקה, ובשנת 1905 (ה'תרס"ה) יצא עבורם לקולקטה ושאר ערי הודו.

כשחזר משליחותו, החל לשמש כאב בית הדין של העדה הספרדית בירושלים, לצד הרב יעקב דאנון והרב אברהם פילוסוף. נודע כדרשן ובעל קול נעים, ובמשך שנים רבות שימש כחזן.

הלך לעולמו בירושלים ב-12 באפריל 1916 (ט' בניסן ה'תרע"ו).

בנו היה הרב סעדיה בנבנישתי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]