לדלג לתוכן

דוד תדהר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד תדהר
דוד תדהר
לידה 7 ביוני 1897
ז' בסיוון ה'תרנ"ז
יפו, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בדצמבר 1970 (בגיל 73)
י"ז בכסלו תשל"א
ישראל
שם לידה דוד טודרוסוביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין קריית שאול
פעילות בולטת בלש, חוקר, קצין משטרה ועורך האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוִד תִדְהר (נולד בשם דוד טודרוסוביץ; 7 ביוני 1897, ז' בסיוון ה'תרנ"ז15 בדצמבר 1970, י"ז בכסלו תשל"א) היה סופר, קצין משטרה יהודי-ישראלי, בלש פרטי וחוקר חלוצי היישוב. ערך את סדרת הספרים ה"אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו".

דוד תדהר עם האנציקלופדיה בעריכתו

דוד תדהר נולד בשכונת נווה שלום שביפו לאסתר-רחל לבית נירנברג ולמשה-בצלאל טודרוסוביץ. הוא היה בן יחיד להוריו לאחר שששת ילדיהם הקודמים מתו בעודם קטנים.

תדהר היה ספורטאי מצטיין, ובשנת 1913 החל לשחק כדורגל בקבוצת מכבי תל אביב. בשנת 1916 פרש ממשחק והפך לעסקן ספורט. לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה שירת בגדודים העבריים. היה חבר בוועד הסיוע לפליטי יפו, שגורשו בידי הטורקים. הוא השתתף בהגנת יפו בימי מאורעות תרפ"א (1921) והצטרף לארגון "ההגנה". בשנת 1921 הצטרף למשטרת המנדט, שירת כקצין משטרה בירושלים והיה למפקד המשטרה בעיר. בסוף 1924 נישא לרבקה לבית קפילוטו, מיהודי חברון.

בשנת 1926 פרש מן המשטרה וייסד משרד חקירות פרטי, אותו ניהל במשך עשרות שנים. בשנת 1927 ירד למצרים מחשש שביקורת שהטיח במשטרת המנדט תביא למעצרו, ובמשך מספר שנים חי בקהיר. בשנת 1931 חזר לארץ ישראל ולעיסוקו כראש משרד חקירות פרטי.

ב-1934 רכש קרקע ובנה לעצמו בית אבן בן ארבע קומות במקום שבו נמצא כיום מחלף גהה. כעבור שנה פקד את הארץ משבר כלכלי חמור בעקבות מלחמת איטליה-אתיופיה השנייה ותדהר נאלץ למכור את המבנה בחצי המחיר כדי להחזיר את חובותיו, הרוכש ד"ר ביתן הקים במקום את בית החולים גהה שהעניק לצומת גהה את שמו. ב-1974 נהרס הבית כדי לאפשר את הרחבת הצומת ויצירת מחלף גהה[1].

תקופה מסוימת שימש אורי אבנרי כעוזר במשרדו. באמצע שנות הארבעים הוציא לאור את "ספריית הראשונים", שערך וכתב הסופר יעקב חורגין. הספרייה כללה חוברות ביוגרפיות על ותיקי היישוב.

תדהר עסק בעידוד הספורט, בעיקר במסגרת ארגון "מכבי". כמו כן, הוא ערך את אחד הספרים הראשונים העוסק בתולדות האגודה.

היה חבר בלשכת "ברקאי" של ארגון הבונים החופשיים וכתב כמה מהספרים הראשונים בעברית על תולדות הארגון בארץ ישראל.

בספטמבר 1970 זכה לפרס השנתי מטעם הוועידה הבין-לאומית השנתית של ארגון הבלשים העולמי עבור פעילותו בתחום הבלשות.

נפטר ב-15 בדצמבר 1970 ונקבר בבית העלמין קריית שאול.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הותיר אחריו את רעייתו, רבקה תדהר, בן ובת.

בערים ירושלים, תל אביב, ראשון לציון ופתח תקווה נקראו רחובות על שמו. ביקנעם עילית נקרא בית ספר על שמו, בית חינוך תדהר.

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[2]. בשנת 2024, יצא לאור הסרט הדוקומנטרי "רצח במגדל המים" העוסק בחייו דרך אחת מפרשיות הרצח.[3] הסרט הוצג בפסטיבל דוקאביב.[4]

דוד תדהר כתב ספרים אחדים על רקע קורות חייו וניסיונו המשטרתי, ביניהם "חוטאים וחטאים בארץ ישראל" (1924), "בין הפטיש והסדן" (1931), "במדים ובלא מדים" (1938) ו"בשירות המולדת" (1960). יזם את המפעל הגדול: ה"אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו". אנציקלופדיה זו מכילה 19 כרכים הכוללים כ-6,000 ערכים ביוגרפיים על דמויות חשובות יותר וגם חשובות פחות בתולדות ההתיישבות - ונחשבת כמקור בעל חשיבות היסטורית, ספרותית וביוגרפית רבה, המשמש את המחקר הארצישראלי בתחומים אלה עד היום. את החומר שאב ממקורות מידע רבים, ובעזרת "חבר-עובדים חרוץ ונלבב"[5].

דוד תדהר זכה לפרסום רב ב"ספריית הבלש", 28 חוברות ובהן סיפורים בלשיים דמיוניים שהופיעה ב־1932, להן השאיל את שמו ותמונתו, כגיבור עלילותיהן. "ספריית הבלש" בעריכת שלמה בן-ישראל, נחשבת כחלוצת הספרות הבלשית העברית.

  • בין הפטיש והסדן: מגלת הייסורים: קובץ מאמרים בענייני ארץ ישראל ממאורעות אב תרפ"ט ועד היום, תל אביב: הוצאת יונה זכאי ששון, תרצ"א. (הספר בקטלוג ULI)
  • במדים ובלא מדים: 25 שנות עבודה צבורית, 1912–1937, 150 צלומים, תל אביב: הוצאת ידידים, תרצ"ח
  • בשירות המולדת: 1912–1960 זכרונות, דמויות, תעודות ותמונות, תל אביב: הוצאת ידידים, תשכ"א, 1960
  • חוטאים וחטאים בארץ ישראל: רשימות יומן עם 40 תמונות, ירושלים: דפוס ציון של האחים רוהלד, תרפ"ד, תל אביב: הוצאת מעריב תשל"ט[6]

ספרים שערך

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ספר האחים: 60 שנה להווסדה של הלשכה, תל אביב: לשכת הבנאים החפשים "ברקאי", 1966
  • אלבום המכבי: יפו-תל אביב. תרס"ו-תשט"ז. 1906–1956, סודר ונערך על ידי יוסף יקותיאלי ודוד תדהר, תל אביב: (דפוס אבוקה), תשי"ז
  • אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו: דמויות ותמונות, תל אביב: ספרית ראשונים, 1958.(1947–1971). (ספר + משאב אלקטרוני) דמויות ותמונות, אשדוד: מכון אוצרות גאוני ספרד, תשנ"ז
  • בימים ההם: לפגישת החגיגית של ותיקי יפו-תל אביב במלון "שרתון" בתל אביב ... וזכרונות ותיקיו עד שנת 1914, תל אביב: התאחדות בני היישוב בישראל ולשכת בני ברית יצחק ילין, תשכ"א, 1961
  • נוה-צדק: למלאת 55 שנה לקיומה: כ' ניסן תרמ"ז - כ' ניסן תש"ב, [העורך - יעקב חורגין, היוזם והמנהל - דוד תדהר. תל אביב: הוצאת סיפור פשוט - חנות ספרים, הקד' תשס"ז

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוד תדהר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מנחם שמואל, ספרי הבלש הראשונים בעברית נולדו ב"גהה", מעריב, 3 בנובמבר 1974
  2. ^ ארכיון דוד תדהר, בספרייה הלאומית
  3. ^ אלי אשד‏, מיסתורין וריגול בארץ ישראל המנדטורית - רצח במגדל המים: סרט דוקו, באתר "המולטי יקום של אלי אשד", 23 במאי 2024
  4. ^ רצח במגדל המים, באתר דוקאביב - דוקאביב 2024 - הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי בתל-אביב, ‏15 באפריל 2024
  5. ^ דוד תדהר (עורך), "הקדמה", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 13
  6. ^ איל דודסון, חוטאים וחטאים בירושלים: מי היו גנבי הפשטידות?, בבלוג "עונג שבת", 23 בספטמבר 2022