בל YOH-4 היה מסוק חד מנועי, בעל רוטור אחד, שפותח עבור מכרז שפרסם צבא ארצות הברית למסוק תצפית קל (LOH, ראשי תיבות של Light Observation Helicopter). דגם YOH-4 לא זכה במכרז, אך חברת בל לא נטשה את התכנון. המסוק זכה לעיצוב מחודש בקווים זורמים וחלקים וניתנו לו סימול ושם חדש, בל 206A ג'ט ריינג'ר. המסוק שווק בהצלחה רבה בשוק האזרחי, ונמכר במספרים גדולים. ב-1967 נפתח שוב המכרז הצבאי, והפעם זכה בו דגם בל OH-58 קיואה, המבוסס על דגם 206A.
ב-14 באוקטובר1960 ביקש צבא ארצות הברית מ-25 חברות הצעות (Request For Proposals, RFP) עבור מסוק תצפית קל שיחליף את מטוס התצפית הקל ססנה L-19 בירד דוג ואת המסוקים מדגמי בל H-13 סו והילר H-23. המפרט אותו דרש הצבא היה למסוק בעל משקל המראה של 1,100 ק"ג, מהירות שיוט של 204 קמ"ש וזמן שהייה של 3 שעות. מנוע המסוק נועד להיות מנוע טורבינה. 12 חברות הגישו 17 הצעות, ובהן הילר ויוז. בנובמבר 1961 הגישה בל את הצעתה, שסומלה דגם D-250. ב-19 במאי1961 הכריז הצבא על חברות בל והילר כזוכות בתחרות התכנון, ומאוחר יותר הוחלט לצרף גם את חברת יוז לשלב זה. בל פיתחה את דגם D-250 לדגם לדגם 206, שסומל מחדש YOH-4A ב-1962. כל אחת מהחברות הזוכות ייצרה חמישה אבות טיפוס עבור הצבא לניסויים והערכה. אב הטיפוס הראשון של הדגם של חברת בל, שנודע בכינוי "הברווזון המכוער" בהשוואה למתחריו על שם צורתו, המריא ב-8 בדצמבר 1962. עם תום הניסויים וההשוואות בין הדגמים השונים הודיע הצבא במאי 1965 כי הדגם של חברת יוז, OH-6 קאיוז, זכה בתחרות, וזאת בעיקר משיקולים כלכליים.[1][2]
בל ניסתה לשווק את דגם 206 לשוק האזרחי, אך ללא הצלחה. מחקר שוק שנערך הראה כי מראהו החיצוני של המסוק הוא הגורם העיקרי הדוחה את הלקוחות, ובעקבות זאת עיצבה החברה מחדש את גוף המסוק ושיווקה אותו מחדש כדגם 206A ג'ט ריינג'ר.
ארצות הברית
צבא ארצות הברית
