בנק אגודת הטמפלרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בנק אגודת הטמפלרים ביפו עם הדגל הנאצי, קרל לוץ

בנק אגודת הטמפלרים (בגרמנית: Bank der Tempelgesellschaft) היה בנק ארצישראלי שהקימה אגודת הטמפלרים, ופעל בין השנים 1924 ל-1939.

הטמפלרים הגרמנים שהגיעו לארץ ישראל, החל מ-1868, נזקקו לבנק. בתחילה הם השתמשו בשירותי הבנק של יוהנס פרוטיגר, בנקאי ממוצא שווייצרי, בירושלים, אך זה פשט את הרגל ב-1896. הבנק של פרוטיגר היה גלגול של בנק של המסיון על שם סנט כרישונה[1]. אחרי התמוטטות הבנק פתח את שעריו דויטשה פלשתינה בנק בתמיכת משרד החוץ הגרמני[2], במטרה לעזור לנתינים גרמנים כטמפלרים[3], וגם כמשקל נגד בנק קרדי ליונה הצרפתי. בנק זה פורק אחרי מלחמת העולם הראשונה, כרכוש אויב[4].

"אגודת הטמפלרים (ההיכל)" הקימה את הבנק שלה ב-11 ביולי 1924[5]. הסניף הראשי היה ביפו, ונפתחו סניפים ברחוב השוק בחיפה[6][7] ובירושלים[8]. הבנק העסיק עשרות עובדים גרמנים, אך גם ערבים ויהודים[9]. מנהלי הבנק היו כריסטוף וו. הופמן עד 1932, ותימוטאוס וורסט עד סגירת הבנק. הבנק עסק במימון הפעילות הטמפלרית בשטחי החקלאות (כגון יצוא תפוזים משרונה)[10], התעשייה והמסחר[11]. הבנק השתלב גם בעשייה הציונית שגדלה מאוד בעלייה החמישית[12]. ב-1933 מונה הבנק כנציגו של הדויטשה רייכבנק[13].

איסור על עסקאות עם יהודים אחרי ליל הבדולח, בנובמבר 1938, הביא את בנק אגודת הטמפלרים לכדי כמעט פשיטת רגל. על מנת להחלץ מפשיטת הרגל הוצע על ידי חברת העברה לרכוש, בעזרת הבנק, אדמות באזור שרונה. מאחר שחברת העברה עבדה "באישור" השלטון הנאצי, היה זה ניסיון לעבור על האיסור ולהמשיך בזרימת ההון של הבנק. פרוץ מלחמת העולם השנייה סיכל את המכירה באיבה[14]. הממשל הבריטי סיים את ההתיישבות הטמפלרית בארץ ישראל, והבנק נסגר בידי משרד הכונס הרשמי, ב-12 בספטמבר 1939. סגירתו הסופית של הבנק הייתה עם הקמת מדינת ישראל.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד קרויאנקר, ירושלים שכונות ובתים - תקופות וסגנונות, הוצאת כתר, 1996, עמ' 17-18
  2. ^ דויטשה פלשתינה בנק מתוך האוסף של צבי ויהודה ברלב, משרד ברלב ושות', רואי חשבון
  3. ^ יובל אליצור, הבנקאים, סיפורה של הרפתקאה, הוצאת דומינו, 1984, עמ' 34
  4. ^ הכרזות - פרוק העסקים של הבנק החקלאי הקיסרי העותומני בפלשתינה (א"י), דואר היום, 24 במאי 1921
  5. ^ האגודות השיתופיות לאשראי והמוסדות הבנקאים 1903-1939, יחידת המחקר - המפקח על הבנקים
  6. ^ ספר המסחר והתעשייה, חיפה, 1937
  7. ^ הבנקאות בחיפה - בנקים עם אוריינטציה גרמנית ב"חיפה מבלי לקום מהכורסא"
  8. ^ Bank der Tempelgesellschaft in 1936, פלסטיין פוסט, 21 באפריל 1937
  9. ^ א' פ' מיכאליס, מאה שנה בנקאות ומטבע בארץ-ישראל, רבעון לבנקאות, כסלו תשמ"ה, דצמבר 1984
  10. ^ ידיעות כלכליות, דבר, 20 באוגוסט 1928
  11. ^ haifa-guide-1934-banks
  12. ^ "הטמפלרים" בארץ ומקומם בחברה המקומית, הספרייה הלאומית
  13. ^ א.פ.מיכאליס, מאה שנה בנקאות ומטבע בארץ-ישראל, רבעון לבנקאות, כסלו תשמ"ה, עמ' 80
  14. ^ גבריאל אלכסנדר, עסקות-מקרקעין בחיפה בין גרמנים לבין הקרן הקיימת לישראל 1936–1937, קתדרה, 48 (תמוז תשמ"ח), עמ' 164 -168