בעיית הקרונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרונית דוהרת אל עבר חמישה אנשים. האם תמשכו את הידית כדי להסיט את הקרונית למסילה הצדדית בה יש אדם אחד? בפעולה זו חייהם של חמישה אנשים ינצלו ואדם אחד ימות. אם אותו אדם יחיד לא היה קשור למסילה הצדדית אלא נמצא על גשר מעל הקרונית, האם הייתם דוחפים אותו מהגשר כך שיעצור בגופו את הקרונית?

בעיית הקרונית או דילמת הקרונית היא בעיה באתיקה הממחישה את הסתירה בין התפיסה התועלתנית לבין התפיסה הדאונטולוגית באתיקה. את הבעיה הציגה לראשונה הפילוסופית פיליפה פוט בשנת 1967.[1]

תיאור הדילמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתונות שתי קבוצות של עובדים על מסילת רכבת: האחת בת חמישה עובדים, השנייה בת עובד אחד. קרונית שועטת במהירות לעבר קבוצת 5 העובדים. לא ניתן לעצור את הקרונית לחלוטין, אך ניתן להסיטה ממסלולה אל עבר בן אדם אחד. האם המעשה הנכון יהיה לתת לדברים להתרחש כפי שנגזר (ולאפשר את הריגתם של חמישה אנשים חפים מפשע), או להטות את הרכבת, ולהביא למותו של אחד חף מפשע?

וריאציה: הקרונית והאיש השמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיה דומה שתוארה, ממחישה את הדילמה בצורה חריפה אף יותר: נתונים חמישה עובדים על מסילת רכבת. מעליהם עומד איש שמן, וצופה בנוף. רכבת קרבה ולא ניתן לעצור אותה, אלא על ידי דחיפתו של האיש השמן לעצור את הקרון. האם יהיה נכון לשלוח את האיש השמן אל מותו כדי להציל חמישה אנשים אחרים?

הפסיכולוגיה של הבעיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי קווין דאטון, השיפוט המוסרי של אנשים בבעיה אתית זו ובווריאציית הקרונית והאיש השמן שלה, תלוי, בין היתר, במבנה המוח שלהם. לטענתו, פסיכופתים יעדיפו את אותה האופציה בשני המקרים (להרוג איש אחד בלבד), מאחר שמרכזי הרגש פגועים במוחותיהם, והווריאציה של בעיה זו מערבת שיקולים רגשיים, בניגוד לגרסה המקורית של הבעיה.[2] ישנם מחקרים בתחום מדעי המוח (באמצעות FMRI) הבוחנים את השיפוט המוסרי של המוח העשויים לתמוך בטענתו, מאחר שהם מצאו מעורבות של רגשות בשיפוט המוסרי של המשתתפים.[3]

ניסוי אמפירי של דילמת הקרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקרים הרוב המוחלט של הנשאלים אומרים שהיו מסיטים את המסילה כדי להרוג אדם אחד על פני חמישה[4]. ב-2017 ארגן בלוגר המדע מייקל סטיבנס (אנ') ניסוי מעשי כדי להתרשם מה בני אדם עושים בפועל בסיטואציה זו. שבעה אנשים השתתפו בניסוי, במחשבה שהם עומדים להשתתף בקבוצת מיקוד על כבישים בלוס אנג'לס. כל אחד הגיע בנפרד והוזמן להמתין בתא בקרה מזויף של רשות הרכבות, שבו ישב אדם שתפקידו להסיט רכבות ממסלול אחד לשני לפי הצורך. מול שולחן הבקרה היו מסכי טלוויזיה שבהם נראו המסלולים כביכול בשידור חי, אך למעשה הוקרנו בהם סרטי וידאו שהוכנו מראש. בעת ההמתנה בקר הרכבות הלבבי הסביר למשתתפים את עבודתו והם למדו איך להסיט את הרכבת ממסילה אחת לשנייה. בשלב מסוים יצא הבקר מהחדר, ואז ראה המשתתף במסכים את התרחיש של דילמת הקרונית. על מסילה אחת היו חמישה אנשים, על המסילה השנייה אדם אחד, ובכריזה נשמעה אזהרה שיש חפץ על המסילה ורכבת מתקרבת. מתוך הקבוצה אישה אחת וגבר אחד משכו את המתג והסיטו את הרכבת. מיד לאחר מכן הוקרנה לכל המשתתפים שקופית "הניסוי הסתיים, אף אדם לא נפגע"[5].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P yin yang.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.