לא תרצח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עשרת הדיברות
אנוכי ה'
לא יהיה
לא תשא
זכור את
כבד את
לא תרצח
לא תנאף
לא תגנוב
לא תענה
לא תחמד
לא תרצח
(מקורות עיקריים)
מקרא שמות, כ', י"ב
משנה תורה הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק א'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, לאו רפ"ט
ספר החינוך, מצווה ל"ד

לֹא תִרְצָח הוא הדיבר השישי מעשרת הדיברות. פירוש האיסור הוא איסור נטילת חיו של אדם אחר.

מהות האיסור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא תרצח. משה מחזיק בלוחות הברית. ציור של הצייר האיטלקי רפאל מאינלה. 1895

הדיבר "לא תרצח" הוא גם אחת משבע מצוות בני נח, ולכן לפי התורה אסור לאף אדם להרוג אדם אחר, למעט מקרים מיוחדים שנקבעו בהלכה היהודית, כגון מחיית זכר עמלק, מיתת בי"ד ורודף ומוסר.

על פי ההלכה היהודית, אדם העובר על הלאו "לא תרצח" במזיד, חייב מיתת בית דין לאחר שיועמד למשפט אלא אם מדובר במקרה של רצח בשוגג ואז ההורג גולה לעיר מקלט. האיסור מוגדר כלאו, כלומר איסור שהתורה מציינת במפורש ובלשון של "לא תעשה" כך וכך.

הציווי מופיע בפרשת יתרו שבספר שמות, ובפרשת ואתחנן שבספר דברים בעשרת הדיברות. איסור הרצח נדון במקומות נוספים בתורה, אך הלאו מופיע רק בעשרת הדיברות.

לאחר שנגזר דינו של ההורג אדם בכוונה ומדעת עצמו (במזיד) בבית דין, ממונה "שליח בית דין" שתפקידו להרוג את הרוצח.

דין הרוצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמב"ם מסכם את הדין במשנה תורה:

"כל הורג נפש אדם מישראל - עובר בלא תעשה, שנאמר "לא תרצח" (שמות כ, יב'; דברים ה, טז' ). ואם רצח בזדון בפני עדים - מיתתו בסיף, שנאמר "נקום יינקם" (שמות כא',כ). מפי השמועה למדו שזו מיתת סיף; בין שהרג את חברו בברזל, בין ששרפו באש - מיתתו בסיף".[1]

הרמב"ן דורש את הלאו "לא תרצח":

"הנה צויתיך להודות שאני בורא את הכול בלב ובמעשה, ולכבד האבות בעבור שהם משתתפים ביצירה, אם כן השמר פן תחבל מעשה ידי ותשפוך דם האדם אשר בראתי לכבודי ולהודות לי בכל אלה... כי תחבל עניין כבוד האבות לכפור באמת ולהודות בשקר, כי לא ידעו את אביהם ויתנו כבודם לאחר, כאשר יעשו עובדי ע"ז אומרים לעץ אבי אתה (ירמיה, ב, כז), ולא ידעו אביהם שבראם מאין. ואחר כן הזהיר לא תגנוב נפש, כי הוא כמו כן גורם כזאת. וכן סדר המצות בחומרן ועונשן כך הוא, אחר ע"ז שפיכות דמים..."

יהרג ואל יעבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ייהרג ואל יעבור

בנוסף, על-פי ההלכה היהודית, "לא תרצח" הוא אחד משלושת החוקים שאיסורם הוא בגדר "ייהרג ובל יעבור", בנוסף לעבודה זרה וגילוי עריות.

כופר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציווי מיוחד נאמר בתורה על בית דין, שלא יקחו 'כופר' - ממון, מהנידון למוות על מנת לפוטרו מהעונש המוטל עליו, והוא אחת ממצוות לא תעשה, ונלמד מהכתוב "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת" (ספר במדבר, פרק ל"ה, פסוק ל"א).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש פרק א' הלכה א'
Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.