בעילת קטינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בעילת קטינה הוא כינוי משפטי למספר עבירות העוסקות בקיום יחסי מין עם קטינים. במשפט הישראלי המונח "בעילת קטינה" מיוחד רק לעבירה לפי סעיף 346 לחוק העונשין העוסקת בבעילה אסורה בהסכמה, אך ישנן עבירות נוספות המתייחסות ליחסי מין עם קטינים שלעיתים מתייחסים אליהן בשיח הציבורי כ"בעילת קטינה".

בחלק מהמדינות, קיום יחסי מין עם קטינים מתחת לגיל ההסכמה נחשב בכל מקרה לאונס ומכונה אונס סטטוטורי. החוק במדינת ישראל מבחין בין כמה וכמה מצבים בהם מעורבים קטינים ביחסי מין, ובין כמה וכמה דרגות חומרה. כן רואה החוק את העובדה כי עבירה פלילית בוצעה כנגד קטין, כנסיבה מחמירה המביאה להחמרה בעונש, או להחמרה אחרת, כגון הארכת תקופת ההתיישנות. כן חלה חובת הדיווח על בעלי מקצועות מסוימים, כגון עובדים סוציאליים, כאשר הם מגלים כי נעברה עבירה מסוג זה כלפי קטין. המונח "קטין" על פי החוק הישראלי בעבירות אלו הוא גמיש, ויכול להגיע בנסיבות מסוימות עד ל-21 שנים.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעילה מוגדרת בסעיף 345(ג) לחוק העונשין כהחדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה. החוק הישראלי מבחין בין מספר שלבים בהתבגרותה של האישה, ומדרג את העבירות הכרוכות בבעילת קטינה (עד לגיל 21) על פי חומרתן -

  • בעילת קטינה מתחת לגיל 14 אסורה בכל הנסיבות, והיא קרויה אונס סטטוטורי. ההתייחסות אליה היא בסעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, שכותרתו "אינוס". המדובר בחזקה לפיה קטינה מתחת לגיל 14 אינה יכולה להסכים להיבעל. הסכמתה או אי הסכמתה של הקטינה אינה מעלה ואינה מורידה, ובכל מקרה בו תוכח בעילת קטינה מתחת לגיל 14, ייאשם הבועל באינוס, עבירה שעונשה 16 שנות מאסר. מקרה נוסף של אונס סטטוטורי הוא בעילת קטינה עד לגיל 21 בידי בן משפחתה, גם בהסכמתה, וזאת על פי סעיף 351 לחוק.
  • בעילת קטינה בין גיל 14 לגיל 16 אסורה אף היא, על פי סעיף 346 לחוק העונשין, אך כאן יש משמעות להסכמת הקטינה. אם זו הסכימה להיבעל, הרי שזו בעילה אסורה בהסכמה, שעונשה מאסר חמש שנים. מבחינה משפטית טכנית, זו העבירה היחידה המכונה "בעילת קטינה". על פי סעיף 353 לחוק העונשין, תהא זו הגנה טובה מפני אישום בעבירה זו אם הקטינה הסכימה להיבעל, אם הפרש השנים בינה ובין הבועל הוא פחות משלוש שנים, ואם הדבר נעשה במסגרת יחסי רעות וללא ניצול מרות.
  • קטינה שגילה למעלה מ-16, מותרת על פי החוק לקיים יחסי מין בהסכמה.

מעשה סדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק מגן רק על קטינה מפני בעילה, ואינו עוסק בקטין. סעיף 347(ג) לחוק העונשין מגדיר כמעשה סדום החדרת כל איבר או חפץ לפי הטבעת של אדם, או החדרת איבר המין לפיו. הסעיף חל בצורה שווה על נשים ועל גברים. חוק העונשין מחיל על ביצוע מעשה סדום את המדרג הגילאי שהוא מחיל על בעילה.

מעשה מגונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק אוסר על ביצוע מעשה מגונה, המוגדר כמעשה שנעשה לשם גירוי, ביזוי או סיפוק מיניים, בקטין, אף בהסכמתו, בנסיבות מסוימות. על פי סעיף 348, העושה מעשה מגונה באדם שטרם מלאו לו 14 שנים, דינו מאסר שבע שנים, והעושה מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 18 שנים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, דינו מאסר ארבע שנים, והעושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם שטרם מלאו לו 16 שנים, דינו מאסר שלוש שנים.

בעילת קטינה כנסיבה מחמירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סעיף 346 לחוק העונשין, אם מעשה אונס בוצע בקטינה, שגילה פחות מ-16 שנים, הרי שזו נסיבה מחמירה שיש בה כדי להחמיר את העונש מ-16 שנים ל-20 שנים. כך גם, בהתאמה, בנוגע למעשה סדום ומעשה מגונה, ולעבירות בתוך המשפחה. עבירות מין בקטינים בתוך המשפחה (בנוסף לכל עבירות האונס) נושאות גם עונש מינימלי שלא יפחת מרבע העונש המקסימלי, ולא ירוצה כולו במאסר על תנאי, אלא יש צורך בתקופת מאסר בפועל.

התיישנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 354 לחוק העונשין מאריך את תקופת ההתיישנות. מניין ההתיישנות בעבירה שנעברה בקטין מתחיל, בדרך כלל, בהגיעו לגיל 18. מניין ההתיישנות בעבירת מין שנעברה בקטין על ידי קרוב משפחה או אחראי מתחיל בהגיעו לגיל 28.

נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהקטינה עברה את גיל 14 ובעילתה אינה מסווגת סטטוטורית כאונס, אז בעילתה בהסכמה אסורה על פי החוק רק במקרה בו הבועל אינו נשוי לקטינה. מכאן שהחוק צופה מצב בו קטינה שגילה פחות מ-16 תהיה נשואה. על פי חוק גיל הנישואין, תש"י-1950, אין לערוך נישואין או קידושין של נער או נערה שטרם מלאו להם 18 שנים. כל המעורב בטקס מסוג זה, לרבות בני הזוג, עורך הנישואין והורי הקטינים, דינו מאסר שנתיים. עם זאת, במקרים מיוחדים הנדונים בחוק רשאי בית המשפט לענייני משפחה להתיר נישואי קטינים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.