עובד סוציאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עובד סוציאלי הוא אדם העוסק בעבודה סוציאלית לאחר שסיים לימודים אקדמיים במקצוע זה. בישראל נדרש רישום בפנקס העובדים הסוציאלים לשם עיסוק בעבודה סוציאלית.

עובדים סוציאלים נותנים סיוע לאנשים הנתונים במצב משברי או במצוקה. כחלק ממדיניות מדינת הרווחה מועסקים עובדים סוציאלים במגזר הציבורי (על ידי המדינה, הרשויות המקומיות וגופים ציבוריים נוספים). במסגרת הפרטת שירותי הרווחה מועסקים עובדים סוציאלים גם במסגרת המגזר השלישי.

עבודה סוציאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עבודה סוציאלית

עבודה סוציאלית היא מקצוע טיפולי העוסק בבעיות חברתיות ובסיבות שגרמו להן, על ידי קידום יחידים, משפחות וקהילות מעבר למגבלות ולקשיים בהם הם נתונים.

מטרות העבודה הסוציאלית הן טיפול באדם הנמצא במצב משברי, תיווך, סנגוריה עליו, ייצוגו, והתערבות בעניינו, מתוך ראיית החברה והסביבה כגורם משמעותי בחייו, תוך התבססות על ערכים חברתיים, על מנת שיוכל להתחזק ולהתמודד עם קשייו.

בין השאר, נדרש העובד הסוציאלי, לצורך עבודתו, ליכולת אמפתיה גבוהה כלפי הלקוחות, וליכולת גבוהה לעבודת רגשות.

עבודה סוציאלית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מוסדרת עבודתם של העובדים הסוציאלים בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996.[1] בהתאם לחוק זה, רק עובד סוציאלי, הרשום בפנקס העובדים הסוציאליים המנוהל במשרד הרווחה, רשאי לעסוק בעבודה סוציאלית. החוק קובע כי מידע על אדם שהגיע לעובד סוציאלי במסגרת מקצועו, חובה עליו לשמרו בסוד ואינו רשאי לגלותו אלא בתנאים הנקובים בחוק (חובת דיווח שזהה לחובתו של כל אזרח אחר).

בכל רשות מקומית בישראל קיימת "מחלקה לשירותים חברתיים" (שירותי רווחה) המספקת שירותי סעד לאוכלוסיית היישוב. בנוסף ניתן למצוא את מקצוע העבודה הסוציאלית בארגונים, במוסדות, במפעלים ובקהילות.

העובדים הסוציאלים נחלקים לפי תחומי התמחויותיהם (פקיד סעד, עובד סוציאלי קהילתי, עובד סוציאלי בשירותי הבריאות, קצין מבחן לנוער, פקיד סעד לסדרי דין וכדומה).

לימודי עבודה סוציאלית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

משך לימודי מקצוע של עבודה סוציאלית בישראל הוא שלוש שנים. התואר האקדמי בעבודה סוציאלית משלב לימוד עיוני ומעשי.

הלימוד העיוני נחלק לשלושה חלקים:

  • חברה: המבנה החברתי של ישראל, מדיניות הרווחה, מושגי הצדק החברתי, סוציולוגיה, ניתוח חברתי, השירותים הסוציאליים השונים וההיסטוריה שלהם, ועוד.
  • התערבות: יסודות בפסיכולוגיה, תאוריות התפתחותיות, הכרת הפתולוגיות השונות, גישה פרטנית ויסודות בטיפול פרטני, גישה משפחתית ויסודות בטיפול משפחתי ובהכרת המשפחה כמערכת, גישה קהילתית, הקהילה כגורם הניתן להערכה, התערבות וטיפול, ועוד.
  • מחקר: מחקר איכותני ומחקר כמותי, לימודי סטטיסטיקה, הסתברות, ועוד, שיאפשרו בהמשך ניתוחים חברתיים ועריכת מחקרים חברתיים.

הלימוד המעשי קרוי גם הכשרה מעשית בשדה. במסגרתו יוצאים הסטודנטים לשטח[2] ומקבלים מטופלים, מספר ימים בשבוע במשך לפחות שתי שנות לימודים. ההכשרה המעשית בשדה נעשית בכפוף להדרכה של עובדים סוציאליים בכירים שעברו הכשרה אקדמית נפרדת כמדריכי סטודנטים. במסגרת ההכשרה המעשית מתנסים הסטודנטים ביצירת קשר עם המטופל, בחוזה טיפולי, בהערכת מצבו והערכת מקומו ומצבו במשפחה, בקהילה, בסביבה ובהקשר החברתי והסוציאלי, בבנייה משותפת עם המטופל של דרכי התערבות לשינוי מצבו, ובהערכת השינוי. ההתנסות המעשית בעבודה בפועל, במשך שתי שנות לימוד, בציון "עובר", היא חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מלימודי העבודה הסוציאלית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996
  2. ^ כלומר ללשכות הרווחה, בתי חולים, פנימיות לילדים, בבתי כלא, שירות המבחן, ועוד