מעשה סדום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרנסואה אילון (François-Rolland Elluin) "סדומאים מתגרים בחרון האל", 1781.

מעשה סדום הוא המונח המשפטי בו נוקטים על מנת לתאר מין אנאלי או אוראלי. בישראל, לפי סעיף 347 לחוק העונשין, מעשה סדום הוא "החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת איבר מין לפיו של אדם". לפי אותו סעיף, כאשר הדבר נעשה בקטין מתחת לגיל 16, או שלא בהסכמה, או תוך ניצול יחסי מרות, הדבר מהווה עבירה פלילית שעונשה בחוק הישראלי בין 3 ל-20 שנות מאסר, בכפוף לנסיבות האירוע.

למונח שורשים דתיים יהודיים, נוצריים וטרום-מודרניים. על פי התנ"ך, פריצות מינית ובכלל זה גברים המקיימים יחסי מין עם גברים וסטייה מהנורמות המקובלות היו מהגורמים הראשיים שהביאו להשמדתה של העיר המקראית סדום, המסופר בספר בראשית.[1]

אמנם במקרא עצמו אין פירוט על מה הייתה רעתם של אנשי סדום שבגללה נענשו עונש כה חמור, אך נזכר במקרא הניסיון של אנשי העיר לאנוס את אורחיו של לוט, כאשר הדבר מצביע על כך שאין לאנשי סדום מעצור, אפילו באונס של גבר, ואף חמור מכך, באונס של אורחים, דבר הפוגם בנורמה שהייתה מקובלת בתקופת המקרא של הכנסת אורחים. מקרה נוסף בו המקרא מספר על הפרה מעין זו, היא בסיפור פילגש בגבעה, שגם בה נענשה העיר החוטאת בחומרה רבה אם כי בידי אדם.

חז"ל, בפרשנותם לסיפור סדום, התייחסו גם לאספקטים של אי-צדק בוטה ביחסים החברתיים בסדום, (ראו מיטת סדום, זה נהנה וזה לא חסר - סיבת הפטור).

היסטוריה של השימוש במושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז המאה החמישית נקשר המונח "מעשה סדום" לתיאור כל התנהגות מינית שאינה משגל וגינלי, ובפרט ליחסים הומוסקסואליים. יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, התייחס למונח בספר החוקים שלו, ופירש כי מעשי סדום היו יחסי מין בין גברים, או אף התשוקה להם, וכי הם מביאים לרעב, לרעידות אדמה ולמגפות. הקישור בין העיר סדום התנ"כית לבין יחסי מין כאלה נהיה רווח בחברה האירופית - הן הנוצרית והן היהודית - ועדיין קיים בחוגים דתיים שמרניים עד היום.

עד 1988 היו אסורים בישראל מעשי סדום אנאליים גם אם נעשו בהסכמה. תיקון חוק העונשין באותה שנה, ביוזמת שולמית אלוני, שינה את החוק, אולם גם קודם לכן הייתה בתוקף החלטתו משנת 1953 של היועץ המשפטי לממשלה חיים כהן שלא להעמיד לדין על ביצוע מעשי סדום בהסכמה‏[2].

בכמה ממדינות ארצות הברית היו נהוגים חוקים האוסרים על מין אנאלי בין בוגרים עד 2003, אז החליט בית המשפט העליון של ארצות הברית, בפסק דין לורנס נגד טקסס, כי האיסור סותר את החוקה, מכיוון שיחסי מין בהסכמה בין בוגרים בפרטיות ביתם הינם חלק מההגנה על הפרטיות המוקנה מכוח התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית, ולכן דינם של חוקים אלו להתבטל.

גם במקומות בהם בוטל המונח "מעשה סדום" כמונח חוקי, נמשך לא פעם השימוש בו כמלת גנאי להומוסקסואלים ומעשיהם[3]. השימוש במונח זה מבטא עמדה שלילית חריפה - כאשר ההומוסקסואלים עצמם, הרואים ביחסים הומוסקסואליים בהסכמה בין בוגרים התנהגות לגיטימית, נמנעים לחלוטין משימוש במונח זה[4].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו גם את מאמרו של אדמיאל קוסמןכשאדם רע קורים אותו סדומי, אבל לא הומו, באתר הארץ הרואה בייחוס חטא אנשי סדום להומוסקסואליות השפעה נוצרית מובהקת.
  2. ^ יובל יונאי ודורי ספיבק "בין שתיקה לגינוי: הבניית הזהות של ההומואים בשיח המשפטי בישראל 1948-1988". סוציולוגיה ישראלית מס' 2 (1999) 257-293)
  3. ^ למשל, הח"כ אליהו גבאי הגיש בינואר 2008 הצעת חוק לאסור על קיום מצעד הגאווה בירושלים, אמר כי המקום המתאים למצעדים מסוג זה הוא "בסדום ולא בירושלים" [1]
  4. ^ דוגמה להתייחסות זו אל הפרשנות הדתית של סיפור סדום אפשר לראות במאמר "נצרות, סדום וירושלים" שפורסם בתחילת 2008 בבלוג "ישראלי, יהודי, שמאלני, ציוני" [2]