לדלג לתוכן

ברברה וולטרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר" של ויקיפדיה העברית והוא בשלבי כתיבה. הערך הגיע לשלב הסופי של יצירתו, וכותבו מעוניין כעת בהערותיכם ובהשגותיכם בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה!

ברברה וולטרס
Barbara Walters
ברברה וולטרס, 1979.
ברברה וולטרס, 1979.
לידה 25 בספטמבר 1929
בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בדצמבר 2022 (בגיל 93)
ניו יורק, מדינת ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פארק הזיכרון לייקסייד, דוראל, פלורידה, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה שרה לורנס קולג'
תקופת פעילות 1953–2015 (כ־62 שנים)
בן או בת זוג
  • מרב אדלסון (1981 – 1992)
  • לי גובר (1963 – 1976)
  • רוברט הנרי כץ (1955 – 1957) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר ילדים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
רשתות חברתיות
טוויטר (X) BarbaraJWalters
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברברה ג'יל וולטרס (באנגלית: Barbara Jill Walters;‏ 25 בספטמבר 1929 – 30 בדצמבר 2022) הייתה שדרנית חדשות ואשת טלוויזיה יהודיה-אמריקאית. היא נודעה בשל יכולות הריאיון והפופולריות שלה בקרב הצופים, והופיעה כמנחה במספר רב של תוכניות טלוויזיה, כולל The Today Show, חדשות הערב של ABC,‏ 20/20, ו-The View. וולטרס הייתה עיתונאית פעילה מ-1953 ועד לפרישתה ב-2014. ב-1989 היא הוכנסה להיכל התהילה של הטלוויזיה, קיבלה ב-2000 פרס על מפעל חיים מהאקדמיה הלאומית לאומנויות ומדעי הטלוויזיה (NATAS) וכוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד ב-2007.

וולטרס החלה את הקריירה שלה ב-1953 בתחנת WNBT-TV (תחנת הדגל של רשת NBC בניו יורק), ככותבת ומפיקה של תוכנית חדשות ומידע שכוונה לקהל הצעיר, "שאל את המצלמה" ( Ask the Camera) שהונחתה על ידי סנדי בקר (אנ'). בראשית שנות ה-60 היא הצטרפה לצוות של התוכנית Today Show של הרשת ככתבת וכמפיקה לנושאי נשים. הפופולריות שלה בקרב הצופים הובילה לקבלת יותר זמן שידור עבורה, וב-1974 היה הייתה למנחה השותפה של התוכנית, האישה הראשונה ששימשה בתפקיד כזה בתוכנית חדשות אמריקאית. במהלך 1976 היא הייתה לאישה הראשונה בארצות הברית שהייתה מגישה שותפה בתוכנית חדשות הערב של רשת טלוויזיה לצד הארי ריזונר בחדשות הערב של רשת ABC. וולטרס הייתה כתבת, מפיקה וגישה בתוכנית החדשות של ABC,‏ 20/20, בשנים 1979–2004. היא נודעה בשל תוכנית שנתית מיוחדת ששודרה ברשת בשם "עשרת האנשים המסקרנים ביותר של ברברה וולטרס" (Barbara Walters' 10 Most Fascinating People).

במהלך הקריירה שלה ראיינה וולטרס את כל נשיאי ארצות הברית המכהנים והגברות הראשונות מריצ'רד ניקסון ורעייתו פט ניקסון, ועד ברק אובמה ורעייתו מישל אובמה. היא גם ראיינה את דונלד טראמפ ואת ג'ו ביידן, לפני שנבחרו לנשיאות. היא גם זכתה להכרה ולפרסום כאשר ראיינה אישים כמו פידל קסטרו, אנואר סאדאת, מנחם בגין, קתרין הפבורן, שון קונרי, מוניקה לוינסקי, הוגו צ'אווס, ולדימיר פוטין, השאה מוחמד רזא פהלווי, ג'יאנג דזה-מין ובשאר אל-אסד.

וולטרס יצרה, הפיקה והייתה שותפה להנחיית תוכנית הראיונות של ABC,‏ The View, והופיעה בה בשנים 1997–2014. בהמשך היא הנחתה כמה תוכניות מיוחדות עבור 20/20 וסדרת תוכניות תעודה עבור התוכנית Investigation Discovery. הופעתה האחרונה ברשת הייתה ב-2015, והופעתה הציבורית האחרונה ב-2016.

ראשית חייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברברה וולטרס נולדה בבוסטון, כבתם של דינה (לבית סלצקי) ולו וולטרס (נולד כלואיס אברהם וורמווטר) (אנ'),[1][2], שניהם צאצאים למהגרים יהודים-רוסים.[3][4] סבה מצד אביה, אברהם יצחק וורמוואסר, נולד בעיר לודז' שבפולין, והיגר לאנגליה, שם הוא שינה את שם משפחתו לוורמווטר.[5] אביה של וולטרס נולד בלונדון ב-1898 ועבר לניו יורק עם אביו ועם שני אחיו ב-28 באוגוסט 1909. אימו וארבע אחיותיו הצטרפו אליהם בשנה שלאחר מכן.[6]

כשהייתה וולטרס ילדה, ניהל אביה את מועדון לילה "הרובע הלטיני" (Latin Quarter) בבוסטון, שהחזיק בשותפות עם א. מ. לאו. ב-1942 הוא פתח סניף של המועדון בניו יורק שהיה למקום ידוע. הוא גם עבד כמפיק בברודוויי, וב-1943 הפיק את סדרת המופעים שיגיונות זיגפלד.[7][8] הוא גם היה מנהל הבידור של מלון הקזינו טרופיקנה בלאס וגאס, וייבא את מופע הבידור פולי ברז'ר מפריז לאולם המופעים הראשי של המלון.[9]

לוולטרס היה אח בשם ברטון, שנפטר מדלקת ריאות בגיל 14 חודשים, לפני לידתה.[10][11] אחותה הגדולה, ג'קלין, נולדה עם מוגבלות שכלית התפתחותית, ונפטרה מסרטן השחלה ב-1985.[12]

לדבריה של וולטרס, במהלך הקריירה שלו בעסקי הבידור, צבר אביה הון והפסיד אותו כמה פעמים. הוא היה סוכן אומנים (שלא כמו דודיה שעבדו בעסקי ההלבשה וההנעלה) ועבודתו לא הייתה יציבה. היא זכרה שבזמנים הטובים לקח אותה אביה לחזרות של המופעים במועדון הלילה שאותם ביים והפיק.[13] היא אמרה שהיותה מוקפת בידוענים בצעירותה מנעה ממנה להעריץ אותם.[14] כשהייתה וולטרס אישה צעירה, איבד אביה את מועדון הלילה ואת הפנטהאוז של המשפחה בסנטרל פארק וסט. לדבריה, "הוא חווה התמוטטות נפשית. הוא עבר לגור בביתנו בפלורידה, ולאחר מכן הממשלה לקחה את הבית, את המכונית, ואת הרהיטים".

וולטרס התחנכה בבית הספר לורנס, בית ספר ציבורי בברוקליין, מסצ'וסטס. היא למדה שם עד 1939, כאשר המשפחה עברה למיאמי ביץ',[15] שם היא המשיכה בלימודיה בבית ספר ציבורי מקומי.[16] לאחר שהמשפחה עברה לניו יורק, היא למדה במשך שנה בבית הספר פילדסטון שבעיר,[17] ולאחר מכן שבה המשפחה למיאמי ביץ'.[18] לאחר שנת לימודיה העשירית שבה וולטרס לניו יורק, ולמדה בבית הספר בירץ' וורתן, גם הוא בית ספר פרטי.[19] ב-1953 סיימה וולטרס לימודי תואר בוגרת אוניברסיטה באנגלית בשרה לורנס קולג' שביונקרס.[20]

ראשית הקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך כשנה הועסקה וולטרס בסוכנות פרסום בניו יורק, והחלה לעבוד בתחנת הדגל של רשת NBC,‏ WNBT-TV (כיום WNBC), שם הפיקה פרסומות וכתבה הודעות לעיתונות. ב-1953 היא הפיקה תוכנית ילדים של 15 דקות בשם "שאל את המצלמה" (Ask the Camera), שבוימה על ידי רון ארלדג' (אנ'). היא גם החלה להפיק עבור מנחה הטלוויזיה איגור קאסיני (אנ'), אך עזבה את הרשת לאחר שקאסיני לחץ עליה להינשא לו ופתח בקרב אגרופים עם אדם שבו היא התעניינה. היא עברה לתחנה WPIX כדי להפיק את התוכנית של אלואיז מקאלהון, שבוטלה ב-1954.[21] ב-1955 הייתה וולטרס לכותבת של תוכנית הבוקר (The Morning Show) של רשת CBS.[22]

The Today Show

[עריכת קוד מקור | עריכה]
וולטרס עם ג'ין שליט ופרנק מקגי בהנחיית התוכנית The Today Show,‏ 1973.

לאחר כמה שנים בהם עבדה עבור העיתונאי טקס מקריי (אנ') כעיתונאית וככותבת במגזין האופנה Redbook, הצטרפה וולטרס ב-1961 לתוכנית The Today Show של NBC ככותבת וכתחקירנית.[23] היא התקדמה, והייתה למגישה הקבועה של הפינה "נערת היום" (Today Girls), שבה קיבלה משימות קלות יותר והגישה את תחזית מזג האוויר. באוטוביוגרפיה שלה, תיארה וולטרס את התקופה הזאת, שקדמה לתנועה לשחרור האישה, בה רווחה התחושה שאף אחד לא יקבל ברצינות אישה שתגיש "חדשות רציניות". מגישות הפינה שקדמו אליה (שאותן כינתה וולטרס "מגישות תה") היו בין השאר פלורנס הנדרסון, הלן אוקונל (אנ'), אסטל פרסונס ולי מריווד'ר.[24][25] תוך שנה היא הייתה למגישה מן המניין, עסקה במשימות פיתוח, כתבה, וערכה את הכתבות שלה ואת ראיונותיה.[26] אחת הכתבות שהתקבלה יפה הייתה "יום בחייה של נזירה". אחרת הייתה על חייה של שפנפנת פלייבוי.[27]

החל מ-1971 הנחתה וולטרס תוכנית משלה, "לא לנשים בלבד" (Not for Women Only), ששודרה בבקרים לאחר The Today Show.[28] במשך שנים היו לוולטרס יחסים מצוינים עם המנחה השותף יו דאונס (אנ'). כאשר ב-1971 מונה כמנחה פרנק מקגי (אנ'), הוא סירב לקיים ראיונות משותפים עם וולטרס אלא אם כן הוא יציג את שלוש השאלות הראשונות.[29] היא לא הוגדרה כמנחה בתוכנית עד למותו של מקגי ב-1974, אז הגדירה אותה NBC באופן רשמי כמנחה האישה הראשונה בתוכנית.[30]

חדשות הערב של ABC

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1976 חתמה וולטרס על חוזה לחמש שנים בסכום של 5 מיליון דולר עם ABC, וכך הייתה למגישת החדשות, גבר או אישה, בעלת השכר הגבוה ביותר.[31] יחד עם הארי ריזונר היא הייתה שותפה להגשת חדשות הערב של הרשת עד 1978, ובכך הייתה האישה האמריקאית הראשונה שהגישה מהדורת חדשות ראשית.[32] לריזונר היו קשיים ביחסים עם וולטרס בשל העובדה שהוא לא אהב להיות מגיש-שותף, אף על פי שהוא עבד קודם לכן עם עמיתו ב-CBS הווארד ק. סמית' מדי ערב במשך כמה שנים. לדבריה של וולטרס, המתחים בין השניים היו בגלל שריזונר לא היה מעוניין לעבוד עם מגיש שותף, ובגלל שהוא לא היה מרוצה ב-ABC, לא בגלל שהוא לא חיבב אותה באופן אישי.[33] ב-1981, חמש שנים לאחר תחילת השותפות קצרת הימים שלהם ב-ABC, וזמן רב לאחר שריזונר שב ל-CBS, קיימו השניים ראיון בלתי נשכח ולבבי בתוכנית 20/20 לרגל יציאת ספרו החדש של ריזונר.[34]

20/20

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1979 התאחדה וולטרס מחדש עם עמיתה להנחיית The Today Show, יו דאונס ככתבת במגזין החדשות של ABC,‏ 20/20 (אנ'). ב-1984 היא הייתה למגישה השותפה בתוכנית לצידו של דאונס, והמשיכה להנחות אותה עד פרישתה ממנה ב-2004.[35] במשך כל הקריירה שלה ב-ABC, היא הופיעה במשדרים מיוחדים של הרשת כפרשנית, כולל טקסי השבעת נשיאי ארצות הברית ופיגועי 11 בספטמבר. היא גם נבחרה כמנחת עימות הבחירות השלישי והאחרון בין המועמדים ג'ימי קרטר וג'רלד פורד בבחירות לנשיאות של 1976.[36] ב-בחירות של 1984 היא הנחתה את העימות בין המועמדים הדמוקרטים בבחירות המקדימות הסנאטור ג'ון גלן והכומר ג'סי ג'קסון.[37]

הראיונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
וולטרס בראיון עם הנשיא ג'רלד פורד ורעייתו בטי פורד, 1976.

וולטרס נודעה בשל "עיתונאות האישים" שלה,[38] ובשל ראיונות ה"סקופ" שקיימה.[39] ב-1976 עלתה לאוויר תוכניתה שזכתה לצפייה רחבה ולעיתים שודרה בפריים טיים, "תוכנית הראיונות המיוחדים של ברברה וולטרס". בתוכניתה הראשונה היא אירחה את הנשיא הנבחר ג'ימי קרטר ורעייתו רוזלין קרטר, ובראיון נפרד באותה תוכנית היא אירחה את השחקנית והזמרת ברברה סטרייסנד.[40] בנובמבר 1977 היא קיימה את הראיון המשותף הראשון עם נשיא מצרים אנואר סאדאת וראש ממשלת ישראל מנחם בגין.[41] על פי הניו יורק טיימס, היא התחרתה עם וולטר קרונקייט על זכות הראשונים לראיון משותף עם שני המנהיגים, ובסיום הראיון של קונקרייט, הוא נשמע שואל "האם ברברה השיגה משהו שאני לא השגתי?".[42] וולטרס ישבה בראיונות עם מנהיגי עולם רבים, כולל השאה של איראן מוחמד רזא פהלווי ורעייתו, השאהבאנו פארה דיבה;[43] נשיאי רוסיה בוריס ילצין וולדימיר פוטין;[44] נשיא סין ג'יאנג דזה-מין;[45] ראשת ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר;[46] נשיא קובה פידל קסטרו;[47] ראשת ממשלת הודו אינדירה גנדי;[48] נשיא צ'כוסלובקיה ואצלב האוול;[49] מנהיג לוב מועמר קדאפי;[50] חוסיין, מלך ירדן;[51] עבדאללה, מלך ערב הסעודית;[52] נשיא ונצואלה הוגו צ'אווס;[53] נשיא עיראק סדאם חוסיין;[54] ורבים אחרים. וולטרס ראיינה גם ידוענים רבים כמו מייקל ג'קסון, קתרין הפבורן, עורכת ווג אנה וינטור,[55] ולורנס אוליבייה.[56] וולטרס החשיבה את רוברט סמית'דאס (אנ'), חירש-עיוור שהקדיש את חייו לשיפור חיים של אחרים הסובלים מלקות זו, כמרואיין מעורר ההשראה ביותר מבין כל המרואיינים שלה.[57]

וולטרס ספגה ביקורת סאטירית על כך ששאלה את השחקנית קתרין הפבורן, "אם היית עץ, איזה סוג של עץ היית רוצה להיות?". בתוכנית האחרונה של המגזין 20/20 שבה היא הופיעה, הראתה וולטרס את הצילום של הריאיון עם הפבורן, בו אמרה השחקנית שלעת זקנתה היא חשה כמו עץ איתן. שאלת ההמשך של וולטרס הייתה "איזה סוג של עץ?", והפבורן השיבה, "עץ אלון, כי הם לא נפגעים ממחלת פטריות שק כמו עצי הבוקיצה".[58] לדבריה של וולטרס, במשך שנים סירבה הפבורן להתראיין, וכאשר היא נעתרה לבסוף, היא אמרה שהיא מעוניינת לפגוש קודם כל את וולטרס. כאשר הגיעה אליה וולטרס וצעדה בחביבות לקראתה, עמדה וולטרס בקצה גרם המדרגות בביתה ואמרה, "איחרת, האם הבאת לי שוקולד?". בראיון הזה לא היה ברשותה של וולטרס שוקולד, אך בשלושת הראיונות הבאים עם הפבורן, היא לא שכחה להביא עימה. הראיונות הבאים התקיימו בחדר המגורים של הפבורן, שם היא פרסה בפני וולטרס את דעותיה. אלו כללו את הדעה שקריירה ונישואים לא אמורים להתערבב זה בזה, ותחושתה ששילוב של גידול ילדים וקריירה לא יכולים לבוא בחשבון. וולטרס סיפרה שדעותיה של הפבורן דבקו בה כל כך, עד שהיא יכלה לחזור עליהן כמעט מילה במילה ממועד הריאיון ואילך.[59]

וולטרס בריאיון עם הנשיא רונלד רייגן ורעייתו ננסי רייגן, 1986.

הריאיון שקיימה וולטרס עם נשיא קובה פידל קסטרו שודר ברשת ABC ב-9 ביוני 1977. אף על פי שבצילומי הריאיון, שנמשכו יומיים, השתקפה אישיותו של קסטרו כחופשית, מקסימה והומוריסטית,[60] היא הטיחה בו ישירות, "אתה לא מאפשר שום חילוקי דעות. העיתונים, הרדיו, הטלוויזיה והסרטים שלכם הם תחת שליטת המדינה". על כך השיב קסטרו, "ברברה, תפיסת חופש העיתונות שלנו היא לא כמו זאת שלך. אם תשאלי אם עיתון יוכל לצאת כאן לאור ולהתנגד לסוציאליזם, אוכל לומר בכנות שלא, הוא לא יוכל לצאת לאור. זה לא יותר על ידי המפלגה, הממשלה או העם. במובן זה אין לנו את חופש העיתונות כפי שיש לכם בארצות הברית, ואנו מאוד מרוצים מכך".[61] וולטרס סיכמה את הריאיון באומרה, "מה שהכי לא הסכמנו עליו הוא משמעות החופש - וזה מה שבאמת מפריד בינינו".[62] באותה עת היא לא ציינה שהיא ראתה בקובה את הבעלים של קבוצת הבייסבול ניו יורק יאנקיז ג'ורג' סטיינברנר יחד עם המגיש וייטי פורד ומאמנים אחרים, שם הם עסקו בסיוע לשחקנים קובנים.[63]

ב-3 במרץ 1999, רשם הריאיון של וולטרס עם מוניקה לווינסקי שיא של 74 מיליון צופים, שיעור הצפייה הגבוה ביותר אי פעם לתוכנית חדשות.[64] וולטרס שאלה את לווינסקי, "מה תאמרי לילדייך כאשר יהיו לך ילדים?", ולווינסקי השיבה, "אמא עשתה טעות גדולה", כשבנקודת זמן זו סיכמה וולטרס את התוכנית באופן דרמטי, פנתה למצלמה ואמרה, "זוהי לשון ההמעטה של השנה".[65]

החל מ-1993 שודרה מדי שנה התוכנית "עשרת האנשים המסקרנים ביותר של ברברה וולטרס" (Barbara Walters' 10 Most Fascinating People).[66] ב -2000 היא שאלה את כוכב הפופ ריקי מרטין על הנטייה המינית שלו, שנים לפני שהוא יצא מהארון. בהמשך אמר הזמר שהוא "חש כנאנס".[67] ב-2010 אמרה וולטרס שהיא התחרטה על כך שלחצה עליו בסוגיה זו.[68]

The View

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפאנל של התוכנית The View, בראיון עם הנשיא ברק אובמה, 29 ביולי 2010. משמאל לימין: וופי גולדברג, ברברה וולטרס, הנשיא אובמה, ג'וי בהר, שרי שפרד, אליזבת הסלבק.

וולטרס הייתה המנחה-שותפה של תוכנית האירוח ששודרה בשעות היום The View. במשך 25 שנים היא גם הייתה המפיקה האחראית השותפה של "ברוול הפקות" (BarWall Productions) לצד שותפה העסקי ביל גדי (אנ'), שיחדיו הם הקימו את החברה. The View עלתה לאקרנים ב-11 באוגוסט 1997.[69] בקרדיטים המקוריים של פתיחת התוכנית, אמרה וולטרס שהתוכנית היא פורום עבור נשים מ"דורות, רקעים והשקפות שונות".[70] המשפט "היזהרו במה שאת מקווים לו..." היה חלק ממילות הפתיחה של התוכניות בעונה השנייה שלה. על תוכנית זו זכתה וולטרס בפרס אמי לבידור בשעות היום לתוכנית האירוח הטובה ביותר ב-2003, ובפרס המנחה הטובה ביותר בתוכנית אירוח ב-2009.[71]

ב-15 במאי 2014 פרשה וולטרס מהנחיה.[72] גם לאחר פרישתה, היא שבה לסירוגין להנחות תוכניות עד 2015.

פרישתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום תפקידה כמנחה בתוכנית 20/20 ב-2004, המשיכה וולטרס להופיע באופן חלקי בתוכניות ובראיונות ב-ABC עד 2016. ב-7 במרץ 2010 היא הודיעה שהיא לא תשתתף יותר בתוכניות של הרשת לרגל טקסי פרס אוסקר, אך עדיין תעבוד עבור ABC ובתוכנית The View.[73]

ב-28 במרץ 2013 פורסמו כמה דיווחים בתקשורת שוולטרס תפרוש במאי 2014, ושהיא תודיע על כך בתוכניתה ארבעה ימים לאחר מכן.[74][75][76][77] עם זאת, בתוכנית ששודרה ב-1 באפריל היא לא אישרה ולא הכחישה את השמועות על פרישתה. היא אמרה, "אם וכאשר אפרסם הצהרה, אני מבטיחה שאעשה זאת בתוכנית זו, ואנשי הפפראצי - אתם תהיו האחרונים לדעת על כך".[78][79] שישה שבועות לאחר מכן אישרה וולטרס שהיא תפרוש מתוכניות הנחיה וראיונות, כפי שדווח מלכתחילה. את ההצהרה הרשמית היא נתנה בשידור של The View ב-13 במאי. היא גם הודיעה שהיא תמשיך לשמש כמפיקה האחראית של התוכנית כל עוד זו תשודר.[80][81]

ב-10 ביוני 2014 פורסם שוולטרס תחזור מפרישתה עבור ראיון מיוחד בתוכנית 20/20 עם פיטר רוג'ר (אנ'), אביו של מבצע הטבח באיילה ויסטה אליוט רוג'ר.[82][83] ב-2015 היא הנחתה שידורים מיוחדים של 20/20 בהם שודרו ראיונות עם מרי קיי לטורנו,[84] ועם דונלד ומלאניה טראמפ.[85] באותה שנה היא הנחתה סדרה דוקומנטרית בשם "שערוריות אמריקאיות" (American Scandals) בערוץ דיסקברי חקירות.[86]

וולטרס המשיכה להנחות את תוכניתה השנתית "עשרת האנשים המסקרנים ביותר של ברברה וולטרס" ב-2014 וב-2015.[87][88] הריאיון המשודר האחרון שלה היה עם דונלד טראמפ עבור חדשות ABC בדצמבר 2015,[89] והופעתה הציבורית האחרונה הייתה ב-2016.[90][91] ב-1 בינואר 2023, יומיים לאחר פטירתה, שידרה רשת ABC תוכנית מיוחדת בשם "ברברה שלנו" (Our Barbara), ובה ציין מפיק בכיר ב-20/20, "במשך מספר שנים השארנו את משרדה כפי שהיה (לאחר 2016), העיתונים הגיעו מדי יום. שלוחת הטלפון במשרדה עדיין פעלה".[92]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
וולטרס ב-2007.

וולטרס נישאה ארבע פעמים לשלושה בני זוג שונים. נישואיה הראשונים היו לרוברט הנרי כץ, איש עסקים וקצין צי לשעבר. הם נישאו ב-20 ביוני 1955 במלון פלאזה בניו יורק. ב-1957 בוטלו הנישואים.[93] נישואיה השניים היו ללי גובר (אנ'), מפיק ובעלים של תיאטרון. הם נישאו ב-8 בדצמבר 1963, והתגרשו ב-1976. לאחר שהיו לה שלוש הפלות טבעיות, אימצו השניים תינוקת בשם ג'קלין דינה גובר, שנולדה ואומצה ב-1968 ונקראה על שם אחותה של וולטרס.[94] בן זוגה השלישי של וולטרס היה מרב אדלסון (אנ'), שבעת נישואיהם היה המנהל הכללי של לורימר הפקות. השניים נישאו ב-1981 והתגרשו ב-1984. הם נישאו בשנית ב-1986 והתגרשו בשנית ב-1992.[95]

בעת לימודיה בקולג' קיימה וולטרס מערכת יחסים עם עורך הדין רוי כהן. לדבריו הוא הציע לה נישואים בלילה שלפני נישואיה ללי גובר, אך היא דחתה את ההצעה.[10] היא הסבירה את מסירותה ארוכת השנים לכהן כהכרת תודה על סיועו באימוץ ילדתה. באוטוביוגרפיה שלה היא ציינה שהיא גם חשה כלפיו הכרת תודה על הסיוע המשפטי שהוא העניק לאביה. לדבריה, הוצא נגד אביה צו מעצר על היא התייצבות בבית משפט בניו יורק בשל שהיית המשפחה בלאס וגאס, וכהן הצליח לבטל את ההאשמות.[96] במשפט לשלילת רישיון עריכת הדין של כהן ב-1986, העידה וולטרס כעדת אופי.[97]

וולטרס גם קיימה מערכת יחסים בשנות ה-70 עם יושב ראש מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב, אלן גרינספן,[98] ועם הסנאטור ג'ון וורנר בשנות ה-90.[99] באוטוביוגרפיה שלה היא כתבה שבשנות ה-70 היה לה רומן עם אדוארד ברוק, שהיה אז סנאטור וגבר נשוי. לא ברור אם בעת קיום הרומן היא הייתה נשואה. וולטרס ציינה שהם שמו קץ לקשר ביניהם כדי להגן על הקריירות שלהם מפני שערוריות.[100] ב-2007 הייתה לה מערכת יחסים עם הגרונטולוג זוכה פרס פוליצר רוברט באטלר.[101] וולטרס הייתה ידידה קרובה של טום ברוקו, וודי אלן, ג'ואן ריברס, וראש פוקס ניוז רוג'ר אילס (אנ').[102] ב-2013 אמרה וולטרס שהיא התחרטה על כך שלא הביאה ילדים נוספים לעולם.[103]

מצב בריאותה ומותה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2010 הודיעה וולטרס שהיא תעבור ניתוח לב פתוח להחלפת מסתם אבי העורקים פגום. ידוע שהיא סבלה מהיצרות מסתם אבי העורקים, אף על פי שהיא לא פיתחה תסמינים. ארבעה ימים לאחר הניתוח הודיעה הדוברת שלה, סינדי ברגר, שהניתוח "עבר בהצלחה, ושהרופאים שבעי רצון מהתוצאה".[104] בשנותיה האחרונות היא סבלה מדמנציה.[105]

ברברה וולטרס נפטרה בביתה שבמנהטן ב-30 בדצמבר 2022, בגיל 93. מילותיה האחרונות היו "לא מתחרטת - היו לי חיים גדולים" (No regrets – I had a great life). מילים אלו נחקקו על מצבתה בפארק הזיכרון לייקסייד, בית הקברות היהודי בדוראל שבפלורידה, שם היא נטמנה לצד אחותה והוריה.[106]

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1975 הוענק לוולטרס פרס אמי למנחה המצטיינת בתוכנית אירוח בתוכניות יום על הנחייתה בתוכנית The Today Show.[107]

ב-1978 הוענק לוולטרס פרס יוברט המפרי לחירות מטעם הליגה נגד השמצה של ארגון בני ברית.[108]

ב-1985 הוענק לוולטרס פרס פול וייט מטעם איגוד החדשות ברדיו ובטלוויזיה הדיגיטליים.[109]

ב-1989 הוכנסה וולטרס להיכל התהילה של האקדמיה לטלוויזיה (אנ').[23]

ב-1996 קיבלה וולטרס את פרס ההצטיינות בתקשורת של הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה.[110]

ב-1998 זכתה וולטרס בפרס לוסי לנשים.[111]

על התוכנית The View זכתה וולטרס בפרס אמי לבידור בשעות היום לתוכנית האירוח הטובה ביותר ב-2003, ובפרס המנחה הטובה ביותר בתוכנית אירוח – אירוח ב-2009.[71]

ב-15 ביוני 2007 קיבלה וולטרס כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.[112]

ב-2008 הוענק לוולטרס פרס אגדות דיסני, שניתן לאנשים שתרמו תרומה יוצאת מן הכלל לחברת וולט דיסני, שרשת ABC נמצאת בבעלותה.[113]

ב-21 בספטמבר 2009 הוענק לוולטרס פרס על מפעל חיים בטקס הפרסים השנתי ה-30 של פרסי אמי לחדשות ולתעודה במרכז לינקולן בניו יורק.[114]

ספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-60 כתבה וולטרס מאמר במגזין בשם "איך לדבר כמעט עם כל אחד על כמעט כל דבר" (How to Talk to Practically Anyone About Practically Anything), שהתבסס על הדברים שאנשים אמרו לה, שלעיתים קרובות היו טעויות. זמן קצר לאחר פרסום המאמר, קיבלה וולטרס מכתב מבית ההוצאה לאור דאבלדיי, שבו הם הביעו עניין בהרחבת המאמר לספר. וולטרס חשה שזה יעזור ל"אנשים עם לשון קשורה, מגושמים חברתית - האנשים הרבים שחוששים שהם לא מצליחים לחשוב על הדבר הנכון לומר כדי להתחיל שיחה".[115] הספר יצא לאור ב-1970 בסיועה של סופרת הצללים ג'וּן קולווד (אנ').[116] להפתעתה של וולטרס, נחל הספר הצלחה. הוא יצא בשמונה מהדורות, נמכר באלפי עותקים ברחבי העולם, ותורגם ללפחות שש שפות.[115]

ב-2008 פרסמה וולטרס את האוטוביוגרפיה שלה, "אודישן: ספר זיכרונות" (Audition: A Memoir).[117]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברברה וולטרס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Walters, Barbara (2008). Audition: a memoir . New York: Alfred A. Knopf. p. 9.
  2. ^ לו וולטרס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
  3. ^ Quinn, Sally (December 22, 2006). "Television Personality Looks Anew at Religion". The Washington Post/Newsweek. Archived from the original on January 6, 2007.
  4. ^ Walters, Barbara (2008). Audition: a memoir . New York: Alfred A. Knopf. pp. 7-13.
  5. ^ "Helping Celebrities Find Their Roots". NPR.org. NPR. March 23, 2012. Archived from the original on October 16, 2019.
  6. ^ Walters, Barbara (2008). Audition: a memoir . New York: Alfred A. Knopf. p. 10.
  7. ^ לו וולטרס ב-Internet Broadway Database
  8. ^ "Lou Walters, Nightclub Impresario and Founder of Latin Quarter, Dies". The New York Times. August 16, 1977. p. 36.
  9. ^ "Tropicana – Las Vegas Strip". A2zlasvegas.com. Archived from the original on April 19, 2018.
  10. ^ 1 2 Conaway, James (September 10, 1972). How to talk with Barbara Walters about practically anything". The New York Times. p. SM40, 43–44. Archived from the original on December 31, 2022.
  11. ^ Walters, Barbara (2008). Audition: a memoir . New York: Alfred A. Knopf. p. 16.
  12. ^ "Journalist Barbara Walters admits past affair with married senator". May 2008. Archived from the original on December 31, 2022.
  13. ^ Walters, Barbara (2008). Audition: a memoir . New York: Alfred A. Knopf. p. 15.
  14. ^ Setoodeh, Ramin (April 8, 2014)."Barbara Walters on Her Retirement and Big Changes at ABC's The View". Variety. Archived from the original on January 25, 2018.
  15. ^ Walters, Barbara (2008). Audition: a memoir . New York: Alfred A. Knopf. p. 29.
  16. ^ "Legendary journalist Barbara Walters has passed away at 93". CBSNews.com. December 30, 2022. Archived from the original on January 4, 2023.
  17. ^ Walters, Barbara (2008). Audition: a memoir . New York: Alfred A. Knopf. pp. 39-40.
  18. ^ Walters, Barbara (2008). Audition: a memoir . New York: Alfred A. Knopf. pp. 50-51.
  19. ^ Walters, Barbara (2008). Audition: a memoir . New York: Alfred A. Knopf. pp. 54-55.
  20. ^ "Barbara Walters Biography". biography.com. May 13, 2021. Archived from the original on April 3, 2019.
  21. ^ Speckhals, Linda. "Barbara Walters: Changing The Face Of Television News". Groovy History. Archived from the original on December 31, 2022.
  22. ^ "Barbara Walters: The Original Peggy Olson". NPR. May 17, 2014. Archived from the original on December 31, 2022.
  23. ^ 1 2 "2021 Fellows Feature: Barbara Walters - Quill". Archived from the original on December 31, 2022.
  24. ^ Walters, Barbara (2008). Audition: a memoir . New York: Alfred A. Knopf. pp. 107-114.
  25. ^ Lowry, Cynthia (June 6, 1965). "New 'Today' Girl finds job difficult but fun". Lewiston Morning Tribune. (Idaho). Associated Press. p. 2, sec. 2.
  26. ^ "Barbara Walters, groundbreaking TV journalist, dies at 93". CBS News. December 31, 2022. Archived from the original on January 1, 2023.
  27. ^ "Intrepid interviewer Barbara Walters, a pioneer for women in journalism, dies at 93". Fortune. Archived from the original on January 1, 2023.
  28. ^ Thompson, Kathleen. "Barbara Walters". Jewish Women's Archive. Archived from the original on September 28, 2020.
  29. ^ "Barbara Walters on the Art of the Interview". Bloomberg L.P. August 8, 2013. Archived from the original on December 4, 2022.
  30. ^ "Farewell to a legend and pioneer as Barbara Walters retires". Orange County Register. May 13, 2014. Archived from the original on December 31, 2022
  31. ^ Stanley, Alessandra (December 30, 2022). "Barbara Walters, a First Among TV Newswomen, Is Dead at 93". The New York Times. Archived from the original on March 18, 2023.
  32. ^ "Barbara Walters: Trailblazing US news anchor dies aged 93". BBC. December 31, 2022.
  33. ^ "Barbara Walters on working with Harry Reasoner on ABC News" August 27, 2009. Archived from the original on October 30, 2021.
  34. ^ "Barbara Walters' legendary career offers a 'View' back to Today". Today.com. May 16, 2014. Archived from the original on February 25, 2019.
  35. ^ Moore, Frazier (September 15, 2004). "Barbara Walters says goodbye to '20/20'". Today.com. Archived from the original on December 31, 2022.
  36. ^ CNN: 1976 Presidential Debates.
  37. ^ Jack O'Brian, The lighter arts Herald-Journal - Mar 6, 1984.
  38. ^ "Barbara Walters changed the way we saw news, ourselves". The Seattle Times. May 16, 2014. Archived from the original on January 1, 2023.
  39. ^ Madarang, Charisma (December 30, 2022). "Barbara Walters, Legendary TV Icon, Dies at 93". - Rolling Stone. Archived from the original on January 1, 2023.
  40. ^ "Barbara Walters Specials" Television Academy Foundation. October 22, 2017. Archived from the original on January 1, 2023.
  41. ^ MacAskill, Ewen (December 31, 2022). "Barbara Walters obituary". The Guardian.
  42. ^ Maselin, J. (May 5, 2008). "Hard sell, soft touch, and the right question". The New York Times. Archived from the original on December 20, 2016.
  43. ^ Don Mischer, Barbara Walters - When the pioneering female journalist interviewed the Shah of Iran, she fearlessly challenged his views on women, airmail.news, January 7, 2023.
  44. ^ "Barbara Walters Tells Her Story". NPR. May 14, 2008.
  45. ^ This Day in 1989: May 18, 1990, Jiang Zemin Interviewed by Barbara Walters, Standoff At Tiananmen, August 9, 2017.
  46. ^ "Barbara Walters on Her Retirement". Glamour. May 16, 2014.
  47. ^ Littleton, Cynthia (December 31, 2022). "Barbara Walters Most Memorable Interviews: Monica Lewinsky and More". Variety. Archived from the original on December 31, 2022.
  48. ^ "Becoming Barbara Walters". The New Yorker. May 5, 2008. Archived from the original on January 1, 2023.
  49. ^ Goodman, Walter (February 2, 1990). "Vaclav Havel Discusses New Role With Barbara Walters". The New York Times. Archived from the original on January 1, 2023.
  50. ^ O'Connell, Mikey (October 21, 2011). "Moammar Gadhafi's 1989 Interview With Barbara Walters Released by ABC News (Video)". The Hollywood Reporter. Archived from the original on January 1, 2023.
  51. ^ Buckley, Tom (November 29, 1978). "A Barbara Walters Special on ABC-TV Tonight". The New York Times. Archived from the original on January 1, 2023.
  52. ^ "Transcript: Saudi King Abdullah Talks to Barbara Walters". ABC News. Archived from the original on January 1, 2023.
  53. ^ "Reporter's Notebook: Barbara Walters' Rare Interview with Hugo Chavez". ABC News. Archived from the original on January 1, 2023.
  54. ^ President Saddam Hussein interviewed on Zionist raid on Iraqi reactor, 1981.
  55. ^ Fallon, Kevin (March 29, 2013). "Barbara Walters's Biggest Interviews, From Castro to Bieber (Video)". he Daily Beast. Thedailybeast.com. Archived from the original on January 1, 2023.
  56. ^ "Barbara Walters can sniff a great interview out of anyone". USA Today. May 5, 2014. Archived from the original on January 1, 2023.
  57. ^ "7 Interviews Barbara Walters Will Never Forget". ABC News. Archived from the original on January 1, 2023.
  58. ^ Littleton, Cynthia (April 8, 2014). "Barbara Walters: Probing Questions and a Tall Tale of the Tree". Variety. Archived from the original on December 31, 2022.
  59. ^ Walters, Barbara (2008). Audition: a memoir . New York: Alfred A. Knopf. pp. 505-506.
  60. ^ Walters, Barbara (2008). Audition: a memoir . New York: Alfred A. Knopf. pp. 324-333.
  61. ^ Walters, Barbara (2008). Audition: a memoir . New York: Alfred A. Knopf. p. 327.
  62. ^ Walters, Barbara (2008). Audition: a memoir . New York: Alfred A. Knopf. p. 329.
  63. ^ "'Steinbrenner: The Last Lion of Baseball' explores The Boss' relationship with Barbara Walters". Daily News. New York. May 10, 2010. Archived from the original on December 31, 2022.
  64. ^ De Moraes, Lisa (March 5, 1999). "Monica Lewinsky Beats the Competition". The Washington Post. Archived from the original on May 24, 2014.
  65. ^ Shales, Tom (March 4, 1999). "Once More, With Feeling". The Washington Post. Archived from the original on May 24, 2014.
  66. ^ Brennan, Matt (December 30, 2022). "Barbara Walters' 12 most influential TV interviews". Los Angeles Times. Archived from the original on January 2, 2023.
  67. ^ "Ricky Martin says he has 'PTSD' from 2000 Barbara Walters interview". USA Today. Archived from the original on December 31, 2022.
  68. ^ "Barbara Walters: My Night of Regret With Ricky Martin!", HuffPost Entertainment". Huffpost.com. May 9, 2010. Archived from the original on December 31, 2022.
  69. ^ "'The View' Co-Hosts Recall the Show's Fiery, Walk-Off Moments". ABC News. Archived from the original on December 31, 2022.
  70. ^ "The Definitive Guide to The View's Most Dramatic Showdowns". E!. February 12, 2019. Archived from the original on December 31, 2022.
  71. ^ 1 2 "'View' co-hosts win 1st Daytime Emmy". United Press International.
  72. ^ "A Farewell To Foremother Of TV Journalism: Barbara Walter Retires". NPR. May 15, 2014. Archived from the original on December 31, 2022.
  73. ^ Allen, Nick (March 7, 2010). "Barbara Walters to host last Oscars special amid 'overexposure' of stars". Telegraph Limited 2010. London. Archived from the original on March 11, 2010.
  74. ^ Carter, Bill (March 28, 2013). "Barbara Walters Said to Be Nearing Retirement". The New York Times. Archived from the original on April 20, 2013.
  75. ^ De Moraes, Lisa (March 28, 2013). "Barbara Walters to announce she's retiring – next year". The Washington Post. Archived from the original on April 2, 2013.
  76. ^ Zurawik, David (March 28, 2013). "Barbara Walters retiring after 52 years in television". The Baltimiore Sun. Archived from the original on October 29, 2013.
  77. ^ Whitaker, Morgan (March 30, 2013). "Barbara Walters, TV trailblazer, set to retire". MSNBC. Archived from the original on April 1, 2013.
  78. ^ Gay, Verne (April 1, 2013). "Barbara Walters on retirement: No comment, but no denial either". Newsday. Archived from the original on April 5, 2013.
  79. ^ Day, Patrick Kevin (April 1, 2013). "'The View's' Barbara Walters has no retirement announcement yet". Los Angeles Times.
  80. ^ Carter, Bill (May 12, 2013). "Walters to Announce 2014 Retirement on 'The View'". The New York Times. Archived from the original on May 29, 2013.
  81. ^ Ford, Dana (May 13, 2013). "Barbara Walters to retire next year". Archived from the original on June 15, 2013.
  82. ^ "Barbara Walters returns from retirement for Peter Rodger interview". Los Angeles Times. June 10, 2014. Archived from the original on April 15, 2016.
  83. ^ "Barbara Walters is Already Set to Interview Again Less Than One Month After Formally Retiring – Jewish Business News". Jewishbusinessnews.com. June 11, 2014. Archived from the original on April 27, 2016.
  84. ^ Ariens, Chris (April 11, 2015). "Barbara Walters Return to 20/20 Wins the Hour for ABC". TVNewser. Adweek. Archived from the original on February 20, 2016.
  85. ^ "Barbara Walters Interviews Presidential Candidate Donald Trump And His Family". ABC News. November 17, 2015.
  86. ^ "Barbara Walters Presents American Scandals : Programs : Investigation Discovery: Discovery Press Web". press.discovery.com. Archived from the original on August 25, 2017.
  87. ^ ""BARBARA WALTERS PRESENTS: THE 10 MOST FASCINATING PEOPLE OF 2014," RETURNS TO ABC PRIMETIME DECEMBER 14, 9–11 PM ET". ABC News. October 21, 2014.
  88. ^ "Barbara Walters Reveals Her Annual 'Most Fascinating People' List". ABC News. December 2, 2015.
  89. ^ De Moraes, Lisa (December 8, 2015). "Donald Trump Tells Barbara Walters "I'm Not A Bigot," Clearing That Up". Deadline.
  90. ^ "Barbara's Secret Struggle! 'Gravely' Ill Walters Not Seen in Public For 130 Days". radaronline.com. November 23, 2016. Archived from the original on February 9, 2019.
  91. ^ Fagarelli, Samantha (October 19, 2019). "Where is Barbara Walters?". closer. Archived from the original on January 2, 2020.
  92. ^ Friends and colleagues remember lessons learned from Barbara Walters "There will only be one Barbara Walters - ever." Walters, who died December 30, 2022, was remembered as someone who "transformed the lives" of so many.... By ABC 20/20Facebook,
  93. ^ "Top-Drawer Life of Barbara Walters". Beaver County Times. Pennsylvania. October 7, 1974.
  94. ^ "Barbara Walters, Others Tell Personal Adoption Stories". ABC News. May 25, 2006. Archived from the original on July 19, 2022.
  95. ^ Lincoln, Ross A. (September 9, 2015). "Merv Adelson Dead: Lorimar Television Co-Founder & TV Mogul Was 85". Deadline Hollywood.
  96. ^ Wiegand, David (May 5, 2008). "Barbara Walters gets personal. This time, she's candid about her own life". San Francisco Chronicle. Archived from the original on May 6, 2008.
  97. ^ Brenner, Marie (June 28, 2017). "How Donald Trump and Roy Cohn's Ruthless Symbiosis Changed America". Vanity Fair. Archived from the original on August 8, 2021.
  98. ^ Keenan, Terry (September 23, 2007). "LISTEN TO SHILLER, NOT THE TV SHILLS". New York Post. Archived from the original on December 26, 2007.
  99. ^ Bennett, Elizabeth (May 6, 2008). "Barbara Walters gives the inside scoop in memoir". Houston Chronicle. Archived from the original on December 31, 2022.
  100. ^ "Barbara Walters: I had affair with U.S. senator". CNN. Associated Press (AP). May 1, 2008. Archived from the original on May 2, 2008.
  101. ^ "The Father of Geriatrics Acted Anything But Old – Ageism". Second Act. SecondAct.com. January 5, 2011. Archived from the original on January 5, 2011.
  102. ^ Fehrman, Craig (January 21, 2011). "When Roger Ailes was honest about what he does" Archived February 28, 2011, at the Wayback Machine, Salon.com
  103. ^ "Barbara Walters: 'I Regret Not Having More Children'". HuffPost. December 18, 2013. Archived from the original on January 3, 2017.
  104. ^ "Barbara Walters' heart valve surgery 'went well'". The Boston Globe. Associated Press. May 14, 2010. Archived from the original on March 4, 2016.
  105. ^ Inhat, Gwen (December 30, 2023). "Barbara Walters, TV news icon and creator of The View, dies at 93". Entertainment Weekly. Archived from the original on June 18, 2023.
  106. ^ Arger, Alex (September 1, 2023). "These were Barbara Walters' final words before her death". ABC10 News. Archived from the original on September 28, 2023.
  107. ^ Barbara Walters Fast Facts. CNN. March 6, 2025.
  108. ^ Haberman, Clyde; Krebs, Albin (November 29, 1978). "Notes on People". The New York Times. p. C18. Archived from the original on June 18, 2024.
  109. ^ "Paul White Award". Radio Television Digital News Association. Archived from the original on February 25, 2013.
  110. ^ "Past Winners of the GLAAD Media Awards". GLAAD. Archived from the original on June 28, 2001.
  111. ^ Barnes, Mike (December 31, 2022). "Barbara Walters Dead: Trailblazing 'Today' Host, Journalist Was 93". The Hollywood Reporter. Archived from the original on December 31, 2022.
  112. ^ BARBARA WALTERS RECEIVES STAR ON HOLLYWOOD WALK OF FAME IN LOS ANGELES, UPI.
  113. ^ Barbara Walters And Frank Gifford Among 11 Honorees To Receive Prestigous Disney Legends Awards. Disney. October 13, 2008.
  114. ^ "Barbara Walters Receives Top News Emmy". ABC News. Archived from the original on December 31, 2022.
  115. ^ 1 2 Walters, Barbara (2008). Audition: a memoir . New York: Alfred A. Knopf. pp. 186-189.
  116. ^ "June Callwood interview by Patrick Watson". September 21, 1979. Archived from the original on May 21, 2011.
  117. ^ Maslin, Janet (May 5, 2008). "'Audition: A Memoir' by Barbara Walters". The New York Times. Archived from the original on December 20, 2016.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ברברה_וולטרס&oldid=42098124"