ברוך טולצ'ינסקי
ברוך (בוריס) טולצ'ינסקי (1876-1958) היה ממייסדי תל אביב, ביחד עם אשתו איטה.
טולצ'ינסקי נולד בבאלטה שצפונית לאודסה. בנעוריו עבר עם משפחתו לאודסה, וכשהתבגר עבד כסוכן צבעי טקסטיל, עבודה שהיתה כרוכה בנסיעות למפעלים מחוץ לאודסה. בינואר 1902 התחתן עם איטה. פרעות קישינב ופוגרומי אודסה הובילו את הזוג להחלטה לעלות לארץ ב-1906, עם שלושת ילדיהם, בני שלוש, שנתיים וכחצי שנה. המשפחה שכרה דירה בנוה שלום שליד יפו, וברוך עבד כסוכן במפעל מתכת. בזוג הצטרף ליוזמתו של עקיבא אריה ויס להקמת אחוזת בית, וטולצ'ינסקי השתתף בכל הישיבות של האגודה, אפילו בשנים שלאחר הקמת אחוזת בית. בסופו של דבר, ביתם של ברוך ואיטה טולצ'ינסקי נבנה ברחוב לילינבלום 17, ונשמר עד היום, פרט להסבת הקומה הראשונה לחנויות. שְכֵנוֹ ברחוב היה מרדכי וייסר, שגם הוא נולד באותו המקום ובאותה השנה כמו טולצ'ינסקי. בתקופה זו נולדה למשפחה ילדה רביעית - אסתר, מהראשונות שנולדו בתל אביב.
לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה בקיץ 1914, נוצר מחסור חמור במוצרי בסיס ובהם מזון ודלק. טולצ'ינסקי פעל ב"וועד המכולת" שהוקם במטרה לסייע לתושבי תל אביב להשיג מזון. במהלך גירוש תל אביב משפחת טולצ'ינסקי עברה למושבה בת שלמה. טולצ'ינסקי התפרנס מהובלת ירקות ופירות בעגלה ומכירתם בכפרים הערביים בסביבה. לאחר סיום המלחמה ב-1918, המשפחה חזרה לתל אביב לשנתיים.
לאחר כשנתיים המשפחה עברה לחיפה, מתוך תקווה לשגשוג כלכלי. המשפחה מכרה את הבית בתל אביב, ועברה לעיר התחתית (באזור שכיום נמצא ברחוב נתנזון פינת דוברין[1]). למשפחה התווסף ילד חמישי, בן הזקונים. בשנת 1922 הצטרף טולצ'ינסקי לקבוצת יזמים שהקימה את המרכז המסחרי הישן בחיפה.
בית המשפחה הותקף במהלך מאורעות תרפ"ט, לאחר שאיכלס יהודים רבים שנמלטו, אך ניצל. ב-1935 עברה המשפחה לכרמל. בערב פסח תש"ח התבשרה המשפחה על נפילתו של הנכד הבכור יובל בקרב מצודת כ"ח.
טולצ'ינסקי נפטר ב-1958, ואילו איטה ב-1965[2].