ברונו ברויאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברונו ברויאר
Bruno Oswald Bräuer
Bruno Bräuer.jpg
ברונו ברויאר
לידה 4 בפברואר 1893
וילמנסדורף, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
פטירה 20 במאי 1947 (בגיל 54)
אתונה, ממלכת יוון State Flag of Greece (1863-1924 and 1935-1973).svg
השתייכות הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית  הקיסרות הגרמנית
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
תקופת שירות 19121945
דרגה גנרל (לופטוואפה) גנרל חיל הצנחנים
תפקידים צבאיים
מפקד דיוויזיית הצנחנים ה-9
מלחמות וקרבות
עיטורים

גנרל ברונו ברויארגרמנית: Bruno Oswald Bräuer; ‏ 4 בפברואר 1893 - 20 במאי 1947), היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברויאר נולד ב-4 בפברואר 1893 בוילמנסדורף, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1912 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-155 (פרוסיה המערבית ה-7), ולחם בשורותיו במלחמת העולם הראשונה. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה הצטרף ברויאר למשטרה, ומילא בה תפקידי פיקוד ומטה. ב-15 באוקטובר 1935 עבר ברויאר ללופטוואפה בדרגת מיור. ב-1 בינואר 1938 הוא הועלה לדרגת אוברסט לוטננט, וב-1 באפריל אותה שנה הוא מונה למפקד גדוד הצנחנים ה-1 ברגימנט הצנחנים ה-1. ב-1 בינואר 1939 הוא הועלה לדרגת אוברסט, וב-1 ביוני אותה שנה מונה למפקד רגימנט הצנחנים ה-1.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המערכה בנורווגיה לחם ברויאר על הרגימנט שבפיקודו, כחלק מדיוויזיית האוויר ה-7, ובמהלך הקרב על בלגיה לחם עם יחידתו בכיבוש מצודת אבן אמאל, ועל פעולותיו הוא קיבל ב-24 במאי 1940 את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. במהלך הקרב על כרתים פיקד ברויאר על קבוצת קרב זמנית, ובספטמבר 1941 הוא הועלה לדרגת גנרל מיור. ב-31 במרץ 1942 הוא קיבל את עיטור הצלב הגרמני בזהב, ובספטמבר 1942 הוא הועלה לדרגת גנרל לוטננט. בנובמבר 1942 הוא מונה למפקד כרתים, וב-1 ביוני 1944 הוא סיים את תפקידו והועלה לדרגת גנרל חיל הצנחנים. ב-2 במרץ 1945 הוא מונה למפקד דיוויזיית הצנחנים ה-9, אולם הודח מתפקידו בשל כשלונו בקרב על גבעות זלו.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה נפל ברויאר בשבי הבריטי והוסגר ליוון, שם נשפט על חלקו בגירוש 8,000 יהודי כרתים, נמצא אשם ונידון למוות, והוצא להורג באתונה ב-20 במאי 1947.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]