ברונו ראסין

ברונו ראסין
Bruno Racine
לידה	17 בדצמבר 1951 (בן 72); פריז, צרפת
מדינה	צרפת
מקום לימודים	בית הספר הלאומי למנהל, אקול נורמל סופרייר, תיכון לואי הגדול, המכון למדע המדינה פריז
שפות היצירה	צרפתית
פרסים והוקרה	קצין בלגיון הכבוד (21 במרץ 2008); פרס הרומן הראשון (1982); מפקד מסדר האמנויות והספרות (13 בספטמבר 2016); פרס לה ברייר (1999); פרס לה דה מאגו (1991); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לאוול (2012) ;

ברונו ראסין (בצרפתית: Bruno Racine; נולד ב-17 בדצמבר 1951) הוא סופר צרפתי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1983 ועד לשנת 1986 עבד במחלקה לנושאים אסטרטגיים במשרד החוץ הצרפתי, לאחר מכן הצטרף לקבינט של ראש הממשלה ז'אק שיראק.

ב-1988 התמנה כאחראי על התרבות בעיריית פריז, הוא החזיק בתפקיד זה עד לשנת 1993. מ-1997 ועד לשנת 2002 ניהל את אקדמיית צרפת ברומא. מ-2002 ועד לשנת 2007 היה הנשיא של מרכז ז'ורז' פומפידו.

ב-2007 התמנה למנהל הספרייה הלאומית של צרפת, במהלך כהונתו בתפקיד ערכה הספרייה מיזם של סריקת ספרים המקביל לגוגל ספרים על מנת שלא יהיה לציבור הרחב תלות בגוגל^[1].

ב-1981 נישא לביאטריס.

Le Gouverneur de Morée, 1982, Prix du Premier Roman ‏ (1982)
Terre de promission‏ (1986)
Au péril de la mer, 1991, Prix des Deux Magots ‏ (1992)
La Séparation des biens, Prix La Bruyère from the Académie française ‏ (1999)
L'Art de vivre à Rome (collaboration), Grand prix du livre des arts from the Société des gens de lettres ‏ (2000)
L'Art de vivre en Toscane ‏ (2000)
Le tombeau de la Chrétienne ‏ (2002)
Le côté d'Odessa ‏ (2007)
Google et le nouveau monde ‏ (2010)
Adieu à l'Italie ‏ (2012)