המכון למדע המדינה פריז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המכון למדע המדינה פריז
Institut d'Études Politiques de Paris
Logo Sciences Po.svg
Entrée de Sciences Po (2014).JPG
מוטו Excellence, Innovation, Diversité
תאריך ההקמה 1872
סוג גרנד אקול
נשיא פרדריק מיון
סגל 900
סטודנטים 14,000
מיקום פריז, צרפת
קואורדינטות 48°51′15″N 2°19′42″E / 48.854166666667°N 2.3283333333333°E / 48.854166666667; 2.3283333333333
www.sciencespo.fr
(למפת פריז רגילה)
Paris department land cover location map.svg
 
המכון למדע המדינה פריז
המכון למדע המדינה פריז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המכון למדע המדינה פריז (צרפתית: Institut d'études politiques de Paris; מכונה לרוב כסיאנס פו, Sciences Po), הוא מוסד להשכלה גבוהה בפריז, צרפת, שהוקם בשנת 1872 ושנחשב לאוניברסיטת עלית מסוג גרנד אקול. האוניברסיטה מדורגת כאחת מהטובות בעולם, מקום שני בדירוג העולמי, בתחום יחסים בינלאומיים ומדע המדינה.[1] באוניברסיטה למדו ראשי מדינה ואנשי ממשל ממדינות שונות, ראשי ארגונים בינלאומיים מרכזיים ואנשי עסקים ופיננסיים מהחברות הגדולות באירופה ובעולם. רבים מאנשי האליטה החברתית, התרבותית והכלכלית באירופה התחנכו בסיאנס פו.

סמלילו הקודם של המכון

האוניברסיטה מפורסמת בלימודי יחסים בינלאומיים המתקיימים בבית הספר ליחסים בינלאומיים (PSIA) ובלימודי מדע המדינה. בנוסף מתקיימות תוכניות נוספות בתחומים הבאים: כלכלה, משפטים, עיתונות, תקשורת, ניהול, מימון ועוד. כחלק מהתמחותה ביחסים בינלאומיים ומדע המדינה, מציעה האוניברסיטה תוכניות לימודים ספציפיות בתתי נושאים כגון: ניהול בינלאומי, מדיניות כלכלית בינלאומית, ביטחון בינלאומי, מינהל ציבורי, אנרגיה בינלאומית, אורבניזם ופיתוח עירוני, פיננסים, עיתונות ויחסים בינלאומיים ועוד.

מיקום הקמפוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמפוס המרכזי של סיאנס פו נמצא בפריז והוא מתפרש על פני כעשרה מבנים ברובע הלטיני וברובע ה-7. המבנה המרכזי בפריז נמצא ברחוב Guillaume. בקמפוס בפריז לומדים תלמידי תארים מתקדמים ובנוסף מופעלת בו רשת של מרכזי מחקר ומעבדות. לסיאנס פו גם שישה קמפוסי משנה המפוזרים בערים שונות בצרפת, בהם לומדים תלמידי תואר ראשון בלבד, המתמקדים כל אחד מהם בלימודים הנוגעים לאזור גאוגרפי אחר בעולם (לימודי אסיה, צפון אמריקה, המזרח התיכון וכו').

בתי ספר ולימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוניברסיטה קיימים 7 בתי ספר ללימודים מתקדמים.[2]

  • בית הספר ליחסים בינלאומיים (PSIA) במסגרתו נלמדים תחומים: ביטחון בינלאומי, ניהול ציבורי בינלאומי, אנרגיה בינלאומית ועוד. בנוסף מוצעים אשכולות בתחומים דוגמת לימודי מודיעין, סיכונים גלובלים, ניהול פרויקטים.
  • בית הספר לניהול וחדשנות שבמסגרתו נלמדים תארים מתקדמים בתחומים: ניהול בינלאומי, פיננסים ואסטרטגיה, חדשנות ושינוי דיגיטלי, שיווק, משפטים ופיננסים.
  • בית הספר למשפטים בו נלמדים תארים מתקדמים בתחומים: משפטים ופיננסיים, משפטים וכלכלה.
  • בית הספר למינהל ציבורי.
  • בית הספר למרחב העירוני המציע תארים מתקדמים בתחומים: ניהול מטרופולינים גדולים, תכנון עירוני.
  • בית הספר לעיתונות המציע לימודים בתחומים דוגמת: עיתונות ויחסים בינלאומיים.
  • בית הספר ללימודי דוקטורט.

מרכזי מחקר ומעבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוניברסיטה רשת רחבת היקף של מרכזי מחקר ומעבדות. להלן דוגמאות:[3]

  • המעבדה הדיגיטלית (médialab) העוסקת במחקר פורץ דרך בתחום מערכות מידע וסייבר.
  • המרכז ליחסים בינלאומיים (CERI) העוסק בביטחון בינלאומי, כלכלה בינלאומית ועוד.
  • OFCE הוא גוף מחקר אוטונומי המספק תחזיות, מחקרים וניתוחים בתחום מדיניות ציבורית.
  • המרכז לחקר היסטוריה (CHSP) עוסק בתחומים דוגמת היסטוריה של ביטחון בינלאומי, היסטוריה של מודיעין ועוד. במסגרת המרכז פועלת קבוצת חקר המודיעין הכוללת גם הרצאות וכנסים עם ראשי ובכירי גופי מודיעין מרחבי העולם.
  • המעבדה אינטרדיספלינרית לניתוח מדיניות ציבורית (LIEPP) היא מעבדת מצוינות הנתמכת על ידי סוכנות המחקר הלאומית של צרפת. המעבדה משתמשת בכלים חדשניים לבחינת מדיניות.
  • DIME-SHS הוא מתקן מחקר פרקטי העוסק בפיתוח וחקר טכנולוגיות חדשניות ומתקדמות בתחום מידע דיגיטלי. המתקן מוגדר תשתית מצוינות לאומית.

דירוג בינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוניברסיטה מדורגת במקום ה-2 בעולם בתחום יחסים בינלאומיים ומדע המדינה אחרי אוניברסיטת הרווארד. היא מדורגת בעולם במקום ה-50 במשפטים ובמקום ה-23 במינהל ציבורי.[4]. האוניברסיטה מדורגת בעקביות במיקום גבוה בדירוג העסקי של ה-Annual Higher Education Survey. הסקר בודק היכן סיימו את לימודיהם חמש מאות מנכ"לי החברות הבינלאומיות הגדולות ביותר בעולם. בשנת 2009 דורג המכון במקום ה-15, ירידה לעומת דירוגו במקום ה-8 בשנת 2007[5].

מבנה, ארגון ושמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה למבנה הראשי, 27 rue St. Guillaume

כחלק מהיותו גרנד אקול, המכון נוסד בצו מיוחד המקנה לו מבנה ארגוני שונה ועצמאות נרחבת מיתר המוסדות להשכלה גבוהה בצרפת. המכון מורכב משני גופים:

  • FNSP: Fondation Nationale des Sciences Politiques - עמותה רשומה האחראית על ניהול ותיקצוב המכון.
  • IEP: Institut d'Études Politiques - הגוף האקדמי המתווה את המדיניות המקצועית במכון.

כמו כן כפופים למכון תשעה מכוני מחקר.

המכון הוא גוף ציבורי, אולם מאחר שהוא אינו כפוף לכללים החלים על אוניברסיטאות אחרות בצרפת, שכר הלימוד במכון נקבע על ידי חבר המנהלים שלו, ולא על ידי משרד החינוך הצרפתי. סיאנס פו גובה עד 13,000 אירו בשנה[6] כשכר לימוד, מה שהופך אותו לאחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה היקרים ביותר בצרפת וזאת בניגוד לשכר לימוד נמוך יחסית הנדרש ברוב האוניברסיטאות. על אף מדיניות מלגות שמפעיל המכון, ארגוני סטודנטים וגופים פוליטיים שונים טוענים ששכר הלימוד הגבוה משמר אליטות חברתיות, ומונע ממעוטי יכולת את האפשרות למוביליות חברתית ולהצטרפות למעגל מקבלי ההחלטות במדינה[7].

בוגרים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות עם אוניברסיטאות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוניברסיטה מקיימת תוכניות לתואר משותף, בין השאר, עם אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, בית הספר לכלכלה של לונדון, אוניברסיטת טוקיו, קינגס קולג' לונדון, אוניברסיטת פקינג ואוניברסיטת פודן בסין, האוניברסיטה הלאומית של סינגפור.[8][9] האוניברסיטה מקיימת תוכנית חילופי סטודנטים עם 470 אוניברסיטאות בעולם.[10] בנוסף מתקיימות תוכניות מיוחדות עם אוניברסיטת פרינסטון ואוניברסיטת אוקספורד.[11][12]

רפורמות והתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החצר הפנימית של הבניין המרכזי

במסגרת תוכנית אסטרטגית לשדרוג האוניברסיטה חלו רפורמות רבות בעשור האחרון. לדוגמה מספר הסטודנטים גדל מכ-4250 סטודנטים בשנת 1997 לכ-14,000 סטודנטים[13], בניגוד לאופי הסלקטיבי המסורתי של הגרנד אקול האחרים. התוכנית הלימודית הותאמה לתהליך בולוניה, ומרבית הסטודנטים מסיימים את לימודיהם אחרי חמש שנים עם תואר ראשון כללי ותואר שני בהתמחות ספציפית.

נקבעה חובת לימודי שפות נוספות בחלק מבתי הספר באוניברסיטה דוגמת בית הספר ליחסים בינלאומיים. בנוסף הסטודנטים לתארים מתקדמים מחויבים לבצע התמחות ארוכה ברחבי העולם, עליה הם מקבלים תשלום, בחברות בינלאומיות גדולות, ארגוני ממשל וביטחון של מדינות שונות, שגרירויות וארגונים בינלאומיים דוגמת האו"ם ועוד. האוניברסיטה הוסיפה תוכניות שנועדו להכיר לסטודנטים את הפעילות במגזר העסקי דוגמת מתן ייעוץ לחברות.

כל הסטודנטים לתואר ראשון מחויבים להעביר את שנתם השלישית ללימודים בחילופי סטודנטים מחוץ לצרפת, באחת מ-470 האוניברסיטאות החתומות על הסכם חילופי סטודנטים עם המכון. בנוסף באוניברסיטה לומדים סטודנטים בינלאומיים שמגיעים לשנת חילופי סטודנטים בפריז. נכון לשנת 2020, 49% מגוף הסטודנטים באוניברסיטה מורכב מסטודנטים בינלאומיים, רבים מהם בתוכנית לחילופי סטודנטים.[13] כמחצית מכלל השיעורים במכון מתקיימים כיום באנגלית, בניגוד לאוניברסיטאות רבות בצרפת.

האוניברסיטה משמשת כמרכז בינלאומי לדיונים וכנסים בהשתתפות אנשי ממשל מרחבי העולם, ראשי מדינה ושרים זרים, אנשי ביטחון ומודיעין בכירים, מנהלי ארגונים בינלאומיים ובכירים מתאגידים בינלאומיים. הרצאות וכנסים אלו פתוחים לסטודנטים.

רשת ארגוני הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאוניברסיטה רשת בוגרים גלובלית המכילה, בין השאר, סניפים ב-38 מדינות. במסגרת הרשת מופעלים מועדונים בינלאומיים וקבוצות מקצועיות בתחומים שונים ומתקיימים כנסים ומפגשים ברחבי העולם, רישות עסקי, אירועי ממשל-אקדמיה, אירועי עסקים ועוד. ברשת כ-65,000 בוגרים המפוזרים ברחבי העולם.[14]

המכון וישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאוניברסיטה מגיעים ללמד ולחקור אנשי סגל ישראלים מהאקדמיה לתקופות שונות כחלק מתוכנית חילופי חוקרים. לאוניברסיטת סיאנס פו הסכמי חילופי סטודנטים עם אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית והמרכז הבינתחומי הרצליה. במכון עצמו מתקיימת פעילות חברתית של ארגון הסטודנטים היהודיים UEJF. בין חברי הסגל נמנים מספר חוקרים ממוצא ישראלי דוגמת פרופ' סמי כהן. בישראל פועלת, בדומה למדינות אחרות בעולם, תוכנית רשת בוגרים של האוניברסיטה המופעלת על ידי שגרירות צרפת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Editors, F. P. "The Best International Relations Schools in the World". Foreign Policy. בדיקה אחרונה ב-25 באפריל 2020. 
  2. ^ "Graduate Studies at Sciences Po". Sciences Po. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2017. 
  3. ^ "Research Centers – Sciences Po Research". sciencespo.fr. 20 ביוני 2014. 
  4. ^ "Sciences Po". Top Universities. 9 בדצמבר 2012. בדיקה אחרונה ב-6 במרץ 2020. 
  5. ^ École des Mines, Annual Higher Education Survey
  6. ^ אתר סיאנס פו
  7. ^ לדוגמה, הביקורת של ארגון הסטודנטים UNEF על שכר הלימוד
  8. ^ "GPPN Mission". 21 באוקטובר 2009. 
  9. ^ "Global Public Policy Network". 
  10. ^ "Search Best Universities and Business Schools Globally 2017/2018". masterstudies.com. אורכב מ-המקור ב-2017-06-16. בדיקה אחרונה ב-5 באוקטובר 2017. 
  11. ^ "OxPo (Oxford-Sciences Po Programme) – Centre – Research". University of Oxford. 
  12. ^ "Sciences Po/Princeton Collaborative Research Grants 2017 – Sciences Po Département d'histoire". sciencespo.fr. 5 בדצמבר 2016. 
  13. ^ 1 2 אתר סיאנס פו
  14. ^ "ALUMNI".