ברוס קלארק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברוס קלארק
Bruce Cooper Clarke
Bruce C Clarke.jpg
לידה 29 באפריל 1901
אדמס, בניו יורק שבארצות הברית Flag of the United States (1896-1908).svg
פטירה 17 במרץ 1988 (בגיל 86)
וושינגטון די סי שבארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות הלאומי ארלינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת שירות 19171962
דרגה גנרל (צבא ארצות הברית) גנרל
תפקידים צבאיים
מפקד צוות קרב בדיוויזיית השריון ה-4
מפקד צוות קרב בדיוויזיית השריון ה-7
מפקד דיוויזיית השריון ה-1
מפקד הקורפוס ה-1
מפקד הקורפוס ה-10
מפקד צבא ארצות הברית באוקיינוס השקט
מפקד פיקוד כוחות צבא ארצות הברית
מפקד צבא ארצות הברית באירופה
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
מלחמת קוריאה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ברוס קופר קלארקאנגלית: Bruce Cooper Clarke;‏ 29 באפריל 1901 - 17 במרץ 1988) היה גנרל בצבא ארצות הברית, אשר שירת במלחמת העולם הראשונה, במלחמת העולם השנייה ובמלחמת קוריאה. הוא היה מפקד הצבא היבשתי בין השנים 19581960, מפקד צבא ארצות הברית באירופה בין השנים 1960–1962, ומפקד צבא ארצות הברית באוקיינוס השקט בין דצמבר 1954 עד אפריל 1956.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלארק נולד בחווה באדמס שבניו יורק, ב-29 באפריל 1901. הוא עזב את התיכון כדי להתגייס לצבא בשנת 1917, ונכנס לאקדמיה הצבאית של ארצות הברית דרך המשמר הלאומי של ניו יורק. בשנת 1925 הוא סיים את לימודיו, והצטרף לחיל ההנדסה, ובנוסף הוא קיבל גם תואר מאוניברסיטת קורנל.[1] בהמשך הוא גם קיבל תואר שני מהאקדמיה הצבאית הלאומית.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, קלארק שירת ביחידת תותחני חוף. במלחמת העולם השנייה הוא שירת כקולונל, ולאחר מכן כבריגדיר גנרל, ופיקד על צוות קרב בדיוויזיית השריון ה-4, שהייתה חלק מהארמייה השלישית של גנרל ג'ורג' פאטון, והוביל אותו לניצחון על כוח שריון גרמני בקרב אראקור בספטמבר 1944. בדצמבר אותה שנה הוביל קלארק את ההגנה בקרב סן וית במהלך קרב הארדנים, אשר האט את המתקפה הגרמנית. גנרל אייזנהאואר הגדיר את פעולותיו של קלארק בקרב זה כ"נקודת מפנה" בקרב על הבליטה.

במהלך מלחמת קוריאה, פיקד קלארק פיקד על הדיוויזיה המשוריינת ה-1, בפורט הוד שבטקסס, מ-1951 עד 1953. לאחר מכן הוא הועבר לקוריאה, שם פיקד על הקורפוס ה-1 בשנת 1953, ועל הקורפוס ה-10 בין השנים 1953 ל-1964. בנוסף, הוא גם אימן את הצבא של קוריאה הדרומית.

לאחר מכן הוא פיקד על צבא ארצות הברית באוקיינוס השקט בהוואי מ-1954 עד 1956, ולאחר מכן הוא פיקד על הארמייה השביעית בגרמניה מ-1956 עד 1958.

באוגוסט 1958 הוא הועלה לדרגת גנרל ארבעה כוכבים, ומ-1958 עד 1960 הוא פיקד על פיקוד כוחות צבא ארצות הברית, תוך שהוא ממונה על מערכת החינוך הצבאית, אשר, בזמנו, כללה יותר מ-250,000 משתתפים. בין השנים 1960–1962 הוא שירת כמפקד העליון של צבא ארצות הברית באירופה, וב-30 באפריל 1962 הוא פרש לביתו.

לקלארק ואשתו, בסי, היו שלושה בנים ובת אחת.

קלארק נפטר ב-17 במרץ 1988, והוא נקבר בטקס צבאי מלא בבית הקברות הלאומי ארלינגטון, שם קבורה אשתו לצידו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Military Government Association (1958). Military government journal, Volume 10.