ברת בנישו-אבולקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברת בנישו-אבולקר
Berthe Bénichou-Aboulker
פורטרט של ברת בנישו אבולקר
פורטרט של ברת בנישו אבולקר
לידה 16 במאי 1886
אוראן, אלג'יריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 באוגוסט 1942 (בגיל 56)
אלג'יר, אלג'יריה הצרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת, משוררת, מחזאית, זמרת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בֶּרְת בֶּנישוּ-אַבּוּלקֶרצרפתית: Berthe Bénichou-Aboulker;‏ 18861942) הייתה סופרת, משוררת ומחזאית יהודייה-אלג'יראית בלשון הצרפתית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברת בנישו נולדה באוראן, אלג'יריה הצרפתית בשנת 1886 למשפחה יהודית-אלג'יראית מיוחסת. אחד מאבות המשפחה הקדומים הוא ר' שמעון בן צמח דוראן (הרשב"ץ), מגדולי רבני אלג'יריה. אביה של ברת, מרדכי בנישו, היה ראש הקהילה היהודית באוראן שכיהן כסגן ראש עיריית אוראן. אמה, אדילאיד בנישו (Adelaïde) לבית אזוביב, הייתה סופרת ומשוררת, שבין היתר חיברה ספר שירה בצרפתית בשנת 1917 ובו שיר לכבוד הצהרת בלפור.[1] אחיה הצעיר, ד"ר ריימון בנישו, היה פילוסוף והוגה דעות בעל מעמד רם בקהילה היהודית באלג'יריה.

ברת קיבלה את חינוכה בבתי ספר צרפתיים באלג'יריה. בשנת 1908, בגיל 22, נישאה לד"ר אנרי אבולקר,[2] רופא ומנתח ידוע, מרצה באוניברסיטת אלג'יר, חבר ב"מפלגת הרדיקל" הצרפתית-אלג'יראית ומנהיג ציוני (ראש הפדרציה הציונית באלג'יריה), שכיהן לתקופה כסגן ראש עיריית אלג'יר. לבני הזוג היו שלושה ילדים: קולט[3], מרסל וז'וזה אבולקר. בת רביעית נפטרה בילדות.

ברת גילתה עניין רב באמנויות שונות מגיל צעיר, ועסקה במוזיקה, ציור וכתיבה. היא הייתה פעילה בחוגים אינטלקטואלים שונים באלג'יר. תחילה היא פרסמה את כתביה מעל עיתונים יהודים שפורסמו באלג'יריה, כגון "קול ישראל" (La Voix d’Israël; אוראן), ובשנת 1933 פרסמה את ספרה הראשון, מחזה בן שלוש מערכות בשם "לה קהינה, מלכה בֶּרבֶּרית" (La Kahéna: reine berbère). המחזה עוסק בדמותה של המלכה הברברית האגדית קהינה בהשראת האגדות הרבות סביב דמותה. ספרה השני היה מחזה בן שלוש מערכות בשם "לואיז דה לוואלייר" (Louise de Lavallière, 1935), על אודות אשת האצולה הצרפתית בשם זה שהייתה המאהבת של מלך צרפת לואי הארבעה עשר. בהמשך פרסמה מספר ספרי שירה בצרפתית ובהם "ארץ האש" (Pays de flamme, 1936), "ריקודים, חזונות" (Danses, visions, 1939) וקובץ שירה נוסף שמורכב ממספר מכתביה (Balkis la Sabéenne, Poèmes à Rébécca et Le Stratagème, 1939). ידוע שהיא חיברה עוד מספר יצירות[4] אך אלו מעולם לא יצאו לאור וחלקם אבדו בתקופת מלחמת העולם השנייה.

ברת נחשבת לאחת הנשים הראשונות, ואולי הראשונה, שפרסמה יצירות ספרותיות באלג'יריה (נשים קודמות, כגון הסופרת היהודייה אליסה ראיס ואמה של ברת, אדילאיד בנישו פרסמו את ספריהן בהוצאות לאור בצרפת).[5] ברבות מכתביה עסקה בנשים ובדמויות של נשים חזקות. ספר שיריה "ארץ האש" כולל שירי הלל לאלג'יריה הצרפתית, בה "רחל, פאטימה ואינס" יכלו לחיות יחדיו.

ברת נפטרה בשנת 1942, במהלך מלחמת העולם השנייה. בזמן המלחמה בנה ד"ר ז'וזה אבולקר הנהיג את המחתרת היהודית באלג'יריה שהשתלטה בהצלחה על אלג'יר כהכנה לפלישה של בעלות הברית במבצע לפיד. בנה ז'וזה, בעלה אנרי ובתה קולט (שלימים עלתה לישראל) קיבלו כולם אותות כבוד על פעילותם המחתרתית במהלך המלחמה.[6]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • La Kahéna reine berbère, Algiers: Soubiron, 1933
  • Louise de Lavallière, Algiers: Soubiron, 1935 (illustrated by Francis Harburger)
  • Pays de flamme, Algiers: Soubiron, 1935
  • Danses, visions, Algiers: Maison des livres, 1939
  • Balkis la Sabéenne. Poèmes à Rébécca et Le Stratagème, Algiers: Maison des livres, 1939.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Richard Ayoun, “Les Aboulker à travers les âges,” in Recherches sur la culture des Juifs d’Afrique du Nord, ed. Issachar Ben-Ami (Jerusalem: Communauté Israélite Nord-Africaine, 1991).
  • Marcel Aboulker, Alger et ses complots (Paris: Les Documents Nuit et Jour, 1945).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Adelaide Benichou-Azoubib, En méditant les livres saints, R. Chiberre, 1922.
  2. ^ David Cohen. "Aboulker, Henri." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014
  3. ^ Yossef Charvit. "Aboulker-Muscat (Mouscat), Colette." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014.
  4. ^ שמותיהם:;Bithia la lépreuse; La mission de Moïse; Mystère en trois actes; Gracia Mendésia, Femmes de lettres; Aventures préhistoriques; Voyages; Aventures moyenâgeuses; ו-Contes et nouvelles.
  5. ^ Richard Ayoun. "Bénichou-Aboulker, Berthe." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014.
  6. ^ אנרי אבולקר קיבל את "מדליית ההתנגדות" (Medaille de la Résistance (אנ')), בנה ז'וזה אבולקר קיבל את אות הכבוד "צלב השחרור" (Croix de la Libération) ובתה קולט אבולקר-מוסקט קיבלה את "צלב המלחמה" (Croix de Guerre) (ראו: מישל ביטון, ברת בנישו-אבולקר, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)).