בת-קורנית
 בת-קורנית פשוטה
| |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | שפתניים |
| סוג: | בת-קורנית |
| שם מדעי | |
 .Thymus L
| |
בַּת-קוֹרָנִית (שם מדעי: .Thymus L) הוא סוג צמחים ממשפחת השפתניים. הסוג מונה 341 מינים ו-75 תת-מינים של בני-שיח[1]. התפוצה הטבעית של סוג זה היא גרינלנד והאזורים החמים והסובטרופיים של אירו-אסיה עד לצפון מזרח אפריקה טרופית (אתיופיה ואריתריאה). סוג זה אוקלם במזרחה ומערבה של אמריקה הצפונית[2]. בישראל גדל נציג אחד בלבד מסוג זה - בת-קורנית הערבות - ומין נוסף גדל בסיני[3].
מאפייני הסוג[עריכת קוד מקור | עריכה]
בני שיח מדבריים, זקופים, או שרועים, שכל חלקיהם מכוסים בבלוטות יושבות המדיפות שמן אתרי ריחני של תימול (זעתר).
העלים נגדיים, פשוטים, זעירים, גִּלְדָּנִיים. הטרף דמוי אזמל (עלה צר, ששני קצותיו מחודדים ושרוחבו הגדול ביותר מרוחק מהבסיס כדי שליש מאורכו) ושפתו תמימה. עלה התפרחת צרים וארוכים יותר מעלי הגבעול.
הפרחים קטנים ולבנים, דו-מיניים, בעלי עטיף, מאוחה עלים ודו-שפתניים באופן ברור.
הפרחים הקטנים ערוכים בדורים המרוחקים זה מזה או מקובצים בקרקפות או בשיבולת קצרה. הדורים דלי פרחים[4]. החפיות זעירות.
הגביע דו-שפתני, דמי ביצה או צינור (ללא פאות) בעל 10 עד 13 עורקים ולוע שעיר, ומכוסה בלוטות יושבות ואדמדמות. השפה העליונה רחבה ובעלת 3 אונות או שיניים משולשות. השפה התחתונה שסועה ל-2 שיניים, שארוכות משני השפה העליונה, והן דמויות מרצע או דמויות זיף וריסניות (שערות שוות פחות או יותר באורכן העומדות בשפת עלה).
הכותרת דו-שפתנית פחות או יותר, צבעה לבן או ורודה, קירחת מבפנים. השפה העליונה שטוחה כמעט. השפה התחתונה בעל 3 אונות.
האבקנים, שמספרם 4 שווים כמעט באורכם. הפרודות דמויות ביצה וחלקות[5].
מיני הבר בישראל וסביבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בת-קורנית הערבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בַּת-קוֹרָנִית הָעֲרָבוֹת (Thymus bovei Benth) היא בן שיח מדברי נדיר שבית גידולו בערוצים עם תשתית חלוקים בערבות שיחים. תפוצתו במזרח סהרו-ערבי, במצרים, בסיני, בדרום ירדן בצד הירדני של בקעת ים-המלח ובדרום ישראל (בהרי הנגב ובהרי אילת).
בת-קורנית מפיצה ריח ארומטי חזק של תימול (זעתר) ומשתמשים בה כתוספת עלים ירוקים לסלט או למאכל מבושל או שמכינים אבקה של עלים טריים בה ניתן להשתמש במשך ימים רבים.
מאפיינים: בן-שיח ריחני צפוף. הגבעולים זקופים וצמירים. העלים גלדניים, תמימים, סרגליים עד אזמליים, קירחים ברוב אורכם, רק בבסיסיהם הם נושאים זיפים ריסניים קשים. הגביע שסוע לעומק בשיעור של חצי מאורכו ומכוסה בבלוטות אדמדמות יושבות. שלוש השיניים האחוריות משולשות - ביציות. השיניים הקדמיות הן דמוי מרצע ובעלות 3 עורקים בבסיסן. בכותרת דו-שפתנית במקצת וצבעם ארגמניים.
העלווה כל השנה. הפריחה קצרה מסוף מאי עד תחילת אוגוסט.
בת-קורנית סיני[עריכת קוד מקור | עריכה]
בַּת-קוֹרָנִית סִינַי (.Thymus decussatus Benth) בן שיח מדברי צפוף, הגדל בעמקים הרריים פנימיים של הרי דרום סיני וסעודיה. הענפים שרועים במקצת. העלים, נגדיים, פשוטים, תמימים שעירים בכל שטחם. הגביע גלילי ולא פחוס, הוא שסוע עד כדי שליש אורכו. 3 השיניים האחוריות קצרות והשיניים הקדמיות מחטניות ומחוסרות עורקים. לעלים ריח תימין חזק. הכותרת לבנה. הפריחה בין מאי ליולי[6][3].
מיני התרבות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בת-קורנית פשוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בַּת-קוֹרָנִית פְּשׁוּטָה (.Thymus vulgaris L) שיח קטן שתבע פרחיו לילך או ארגמן. הענפים דקים, נוקשים ומעוצים, בדרך כלל שעירים ולבנים. העלים נגדיים וערכים באגודות, פשוטים, יושבים, אורכם כ-6 מ"מ. הטרף דמוי סרגל או דמוי ביצה, השולים תמימים ומופשלים לאחור. הפרחים ערוכים בדורים דמוי קרקפת. עוקץ הפרח דק. אורכם כאורך צינור הגביע. הפרחים מנוקדים בשרף. הגביע שעיר בלוע, שיני השפה העליונה דמויות אזמל, שני השפה התחתונה דמויות מרצע ובעלות ריסים. מין זה משמש כצמח תבלין ונוי. מוצאו מאירופה הדרומית: באיים הבלאריים, בספרד, בצרפת ובאיטליה[4].
בת-קורנית זוחלת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בַּת-קוֹרָנִית זוֹחֶלֶת (Thymus serpyllum.) בן שיח, שגובהו 5 עד 25 ס"מ וגבעוליו זוחלים כמעט ומכים שורשים בחלקם התחתון. הענפים זקופים וקצרים מעוצים בבסיסם ושעירים. העלים נגדיים, פשוטים, בעלי פטוטרת. הטרף זרוע נקודות כהות, ריסני, השוליים תמימים וכמעט לא מופשלים לאחור. דורי הפרחים דמויי קרקפת. הגביע דמוי צינור או פעמון, אורכו 4 מ"מ, בעל 10 עורקים, בסיסו, שפתו התחתונה שסועה ל-2 אונות צרות וארוכות או דמוי אזמל. לשפתו העליונה 3 שיניים משולשות. הכותרת ארגמנית או ורודה–אדומה או לבנה. אורכה 6 מ"מ או פחות. צינור הכותרת חבוי כמעט בתוך הגביע. המוצא מאירופה הצפונית. בישראל מין זה משמש לנוי[4].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ .Thymus L, WFO: World Flora Online. Published on the Internet
- ^ Thymus L., POWO (2022). "Plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ 1 2 מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 384
- ^ 1 2 3 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 381-2
- ^ ל, נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 585
- ^ בת-קורנית סיני, באתר צמחיית ישראל וסביבתה