שפתניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןשפתניים
נפית
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים
משפחה: שפתניים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Lamiaceae
מרטינוב, 1820
Lycopus europaeus
פרח של אורגנו.

השִׂפְתָנִיִּים (שם מדעי: Lamiaceae Martinov, שם נרדף: Labiatae) היא משפחת צמחים המקיפה עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים, בני שיח או שיחים מאוחי עלי כותרת ומכילים על פי רוב שמנים מפיקי ריח. המשפחה משויכת לסדרת הצינוראים (Lamiales Bromhead). במשפחה נמנים 269 סוגים ו-8,135 מינים[1], שנפוצים בכל העולם, במיוחד באזורים ממוזגים והסובטרופיים. אך, רובם גדלים באזור הים התיכון, באסיה המרכזית וגם במחוזות ההרריים של האזורים הטרופיים.

למשפחת השפתניים נציגות מכובדת בין צמחי התבלין והבושם מאז ימי קדם ועד היום, וגם בין צמחי המרפא. במיני המשפחה נעשה שימוש נרחב ברפואה העממית אם כי פחות ברפואה המודרנית (התרופה דיגוקסין לחיזוק פעולות הלב מוצה מצמח הדיגיטאליס).

בצמחיית ישראל כ-33 סוגים וכ-180 מינים של בני משפחת השפתניים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיום חפיות או חסרונן, גודלן וצורתן הם סימנים חשובים במיון הסוגים ממשפחת השפתניים בכלל והמינים בפרט.

עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים, בני שיח או שיחים על פי רוב ריחניים.

הגבעולים רְבוּעִים (בעלי 4 מקצועות) או לעיתים רחוקות גליליים (מרווה צחורה).

העלים נגדיים (לעיתים רחוקות ערוכים בדורים מדומים או מסורגים). הלוואים נעדרים.

התפרחות אמיריות (צומחות מקצה הגבעול) מסוג תִּפְרַחַת מְסֻיֶּמֶת שנושאת 2 פרחים או רבים, ובתחתיתה עלים או חפים, או לעתים רחוקות הן חיקיות (יוצאות מחיק העלה) ונושאות פרח בודד.

הפרחים על פי רוב דו-מיניים, בלתי-נכונים (דו-סימטריים), לעיתים רחוקות כמעט נכונים (רב-סימטריים). הם מקובצים לאורך התפרחת באשכולות שערוכים על מפרק הגבעול בזוגות נגדיים או בדור מדומה. כל דור נמצא בחיק זוג עלים נגדיים או זוג חפים נגדיים, שלעיתים נושר במהרה ולא נראה בפרח הבוגר (למשל במרווה צחורה).

חפיות הפרחים מצויות או לא מצויות. (למשל, לאשבל זוהרי יש חפיות גדולות המלוות את הפרחים, ואילו לאשבל ערבי אין חפיות).

הגביע משתייר לאחר נשירת הכותרת ועוטף את הזרעים.

הכותרת על פי רוב דו-שפתנית פחות או יותר דהיינו בעלת צינור כותרת שקצהו הקדמי שסוע לשתי שפות.

השפה העליונה בת 2 אונות והשפה התחתונה בעלת 3 אונות. לא תמיד ניתן להבחין באונות.

האבקנים 2 או 4, מעורים בדרגות שונות בצינור הכותרת, מופרדים האחד מן השני או לעיתים רחוקות מאוחים. אם מספר האבקנים 4 אז שניים מהם קצרים ו-2 ארוכים יותר. לעיתים ימצא אבקן מנוון.

המאבקים עם 1 או 2 לשכות, שמתפצלים על פי רוב, ובדרך כלל נפתחים לאורך.

המצעית משתיירת בפרי.

השחלה עילית, בעלת 2 מגורות ובכל אחת מהן 2 ביציות ואין עמוד העלי יוצא מבסיס השחלה, או בעלת 4 מגורות ובכל מגורה ביצית אחת זקופה ועמוד העלי יוצא מבין המגורות, מבסיס השחלה (gynobasic) והצלקת שבראשו שסועה לשתיים.

הפרי מסוג מַפְרֶדֶת (schizocarp) שעשוי 1 עד 4 פרודות (אגוזיות יבשות) מופרדות או בזוגות ועטופות בגביע משתייר.

הזרעים בעלי עובר ישר, בדרך כלל בלי אנדוספרם או עם אנדוספרם אבל מועט ביותר.

שימושים ביד האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגים רבים במשפחה מכילים שמנים אתריים ריחניים בעיקר על פני האיברים הווגטטיבים (צמחיים), שמטרתם למנוע את אכילת הצמח בידי אוכלי צמחים (הֶרְבּיבוֹרים). נוכחות השמנים האתריים היא גם הסיבה שמינים רבים מהמשפחה טופחו בתור עשבי תיבול נפוצים, במיוחד במטבח הים-תיכוני למשל: ריחן, נענה (מנטה), אזובית, אזוב וקורנית המכונים זעתר. וכן להפקת שמנים במיוחד לבושם למשל מיני האזביון והנענה. בנוסף, יופיין וקלות רבייתם מחתך גבעול או מזרעים הפכה אותם לצמחי תרבות. חשיבות מסוימת נודעת לשפתניים כצמחי גן ונוי, ולצרכי מסחר, למשל מיני מרווה, רוזמרין ועוד.

ברפואה העממית מיני השפתניים ממלאים תפקיד חשוב ומינים כמו מרווה רפואית, בן אזוב רפואי ואחרים משמשים בה כתרופות.

שמות ומיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה המדעי הקודם של משפחת השפתניים היה labiatae, נגזרת של מילת הרבים בלטינית החדשה, labia, וביחיד labium, ופירושה שפתיים. שמה העברי של המשפחה ניתן במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף 491[2].

שמה המדעי הנוכחי של משפחת השפתניים הוא Lamiaceae, שנלקח משמו של הסוג הנפוץ והמוכר ממשפחת השפתניים, Lamium (נִזְמִית) שהוא תרגום השם הנפוץ של נזמית, dead nettle, מלטינית ללטינית חדשה lamium mortuum (סרפד מת, סרפד כוזב). השם "סרפד כוזב" ניתן לנזמית במילון "ילקוט הצמחים" (הערה 490) משנת 1930 מפי תלמידי מקווה ישראל[3] ושונה לשמה הנוכחי במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף 500[2].

ייתכן ומראה הנזמית מזכיר את המפלצת המיתולוגית למיה (lamia monster). מפלצת עם גוף אישה או עם גוף של נחש וראש ושדיים של אישה שטרפה ילדים של אחרים.

מינים בצמחיית הבר של ארץ-ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סידור התפרחות שיח-אברהם מצוי
Leucas aspera
Origanum dictamnus
Tripora divaricata
Anisochilus carnosus
  • אבובית
    • אבובית החרטומים (Ziziphora clinopodioides)
    • אבובית מקורקפת (Ziziphora capitata)
    • אבובית עדינה (Ziziphora tenuior)
  • אזוב מצוי (Majorana syriaca)
  • אזוביון - ראה הסבר על המינים בערך הסוג.
  • אזובית
    • אזובית המדבר (Origanum dayi)
    • אזובית ירדנית (Origanum jordanicum)
    • אזובית פונון (Origanum punonense)
    • אזובית פטרה (Origanum petraeum)
    • אזובית רמון (Origanum ramonense)
  • אשבל - ראה הסבר על המינים בערך הסוג.
  • בר-גביע (.Moluccella L) - ראה הסבר על 2 המינים בערך הסוג.
  • ברזילון - ראה הסבר על המינים בערך הסוג.
  • בת-קורנית
    • בת-קורנית הערבות (Thymus bovei)
  • גלונית - ראה הסבר על המינים בערך הסוג.
  • געדה - ראה הסבר על המינים בערך הסוג.
  • זוטה
    • זוטה לבנה (Micromeria fruticosa)
    • זוטה מעורקת (Micromeria nervosa)
    • זוטה צפופה (Micromeria myrtifolia)
    • זוטת דנא (Micromeria danaensis)
    • זוטת סיני (Micromeria sinaica)
  • חד-שפה
    • חד-שפה מזרחי (Ajuga orientalis )
    • חד-שפה מצוי (Ajuga chamaepitys )
    • חד-שפה תמים (Ajuga iva )
  • כף-זאב
    • כף-זאב אירופית (Lycopus europaeus )
  • מליסה - מין יחיד בסוגו בישראל
  • מניפנית
    • מניפנית גרוזית (Lallemantia iberica )
  • מרווה - ראה הסבר על המינים בערך הסוג.
  • מרמר (השם העברי הקודם: מרוביון)
    • מרמר הלבנון (Marrubium libanoticum)
    • מרמר הנגב (Marrubium alysson)
    • מרמר הערבות (Marrubium cuneatum)
    • מרמר מצוי (Marrubium vulgare)
  • נזמית - ראה הסבר על המינים בערך הסוג.
  • נענע
    • נענע הכדורים (Mentha pulegium)
    • נענע המים (Mentha aquatica)
    • נענע משובלת (Mentha longifolia)
    • נענע ריחנית (Mentha suaveolens)
  • נפית
    • נפית איטלקית (Nepeta italica)
    • נפית הבשן (Nepeta trachonitica)
    • נפית כפופה (Nepeta curviflora)
    • נפית קיליקית (Nepeta cilicia)
  • פרסיון
  • צמר - ראה צמר מפוצל, מין יחיד בסוגו בישראל
  • צתרה
    • צתרה ורודה (Satureja thymbra)
    • צתרה מדברית (Satureja thymbrifolia)
    • צתרה נבטית (Satureja nabateorum)
  • צתרנית
    • צתרנית משובלת (Thymbra spicata)
  • קורנית
    • קורנית מקורקפת (Coridothymus capitatus)
  • קלינופודיון
    • כלמינתה אפורה (Clinopodium insulare)
    • אקינוס ריחני (Clinopodium graveolens)
    • קלינופודיון מנוצה (Clinopodium vulgare)
  • קערורית
    • קערורית הביצה (Scutellaria galericulata)
    • קערורית נאדית (Scutellaria utriculata)
    • קערורית סגולה (Scutellaria brevibracteata)
    • קערורית שיחנית (Scutellaria tomentosa)
  • שיח אברהם (.Vitex L) - ראה הסבר על המינים בערך הסוג.
  • שלהבית (Phlomis) - ראה הסבר על המינים בערך הסוג.

מינים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגים המשמשים כצמחי תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שפתניים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Lamiaceae Martinov, The World Flora Online, ‏19-4-2022
  2. ^ 1 2 צמחי ארץ ישראל (תש"ו), האקדמיה ללשון העברית, ‏1946
  3. ^ מילון ילקוט הצמחים, האקדמיה ללשון העברית, ‏1930