לדלג לתוכן

ג'ון וינינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון וינינג
John Vining
לידה 23 בדצמבר 1758
דובר, מושבת דלאוור, אמריקה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה פברואר 1802 (בגיל 43)
דובר, דלאוור, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Christ Episcopal Church Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים דובר עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הפדרליסטית
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה הכללי של דלאוור
4 במרץ 17893 במרץ 1793
(4 שנים)
→ אין
סנאטור מטעם מדינת דלאוור
4 במרץ 179319 בינואר 1798
(4 שנים ו־10 חודשים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון מידלטון וינינגאנגלית: John Middleton Vining‏; 23 בדצמבר 1758 – פברואר 1802) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי. הוא כיהן כחבר הקונגרס הקונטיננטלי מטעם דלאוור, ולאחר מכן היה חבר המפלגה הפדרליסטית, וכיהן מטעמה כחבר האספה הכללית של דלאוור, כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית וכחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם דלאוור.

ראשית חייו ומשפחתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינינג נולד ב-23 בדצמבר 1758 בדובר שבמושבת דלאוור, והיה בנם של ג'ון ופיבי וינקופ וינינג. אביו היה עורך דין ובעל קרקעות בולט ומצליח, שהיה יושב ראש האספה הקולוניאלית והשופט הראשי של דלאוור. הוא גם היה חברו הטוב של סיזר רודני, ששימש כסנדק לבנו ג'ון. אביו של וינינג נפטר כשבנו היה בן אחת עשרה, וממנו ירשו ג'ון ואחותו הון רב. ב-29 בנובמבר 1790, בזמן שכיהן כחבר בית הנבחרים בניו יורק, הוא התחתן עם אנה מריה סיטון, משוררת, מוזיקאית ובתו של ויליאם סיטון מניו יורק. היא השתלבה היטב במעגל החברתי של וינינג, ונולדו להם ארבעה בנים, ג'ון, ויליאם, בנג'מין וצ'ארלס, אך היא מתה בטרם עת בשנת 1800.

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינג למד משפטים אצל ג'ורג' ריד בניו קאסל שבדלאוור, וב-1782 התקבל ללשכת עורכי הדין של דלאוור, והחל לעסוק בכך בדובר. בגלל עושר וחשיבות משפחתו נבחר שלוש פעמים לייצג את דלאוור כחבר הקונגרס הקונטיננטלי. הוא נבחר לראשונה ב-8 באפריל 1784 וכיהן עד 27 באוקטובר 1786, אם כי, כמו רבים מבני דורו, נוכחותו הייתה לא סדירה. לאחר מכן הוא נבחר למושבים של 1787/88 ו-1788/89 של האספה הכללית של דלאוור.

בבחירות מיוחדות ב-7 בינואר 1789, הביס וינינג ארבעה מועמדים אחרים וזכה בבחירות כחבר היחיד מטעם דלאוור לבית הנבחרים של ארצות הברית. שנתיים לאחר מכן נבחר מחדש לכהונה שנייה. למרות שהגיע באיחור של כמה שבועות לכל מושב, היה מחוקק נמרץ ומצפוני, שהצביע באופן עקבי בעד הממשל, ובמיוחד בעד מנהל חזק. הוא כיהן בשלושים ושמונה ועדות בקונגרס הראשון, כולל הוועדה ששקלה את התיקונים המוצעים הראשונים לחוקה, והוועדה המשותפת לחוקים.

עמדותיו של וינינג היו בדרך כלל קונסטרוקטיביסטיות רופפות, או כדעותיו של המילטון. לפיכך, הוא העדיף מאוד את ההנחה הפדרלית של חובות המלחמה המהפכניים של המדינה. בוויכוח על מיקומה של בירה לאומית, ביקש להקים את הבירה בווילמינגטון שבדלאוור, אך ברגע שהפסיד, תמך במעבר מיידי לפילדלפיה, ובבנייה מאוחרת יותר של עיר על נהר הפוטומק.

ב-1793 חזר לדובר כחבר הסנאט של דלאוור, אך עד מהרה נבחר כחבר הסנאט של ארצות הברית. הוא כיהן בתפקיד חמש שנים, מ-4 במרץ 1793 עד להתפטרותו ב-19 בינואר 1798, ובעקבות כך פרש מהחיים הציבוריים.

מוות ומורשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינינג מת בדובר בפברואר 1802 ונקבר בקבר לא מסומן בבית הקברות של הכנסייה האפיסקופלית של ישו בדובר.

וינינג היה גבר נאה, ידידותי ובולט למשפחה בולטת ועשירה. הוא תואר כ"צבעוני", דובר ש"נאם במטפורה מפוצצת", אך גם כ"נואם מוכשר" ו"לא מדבר בשפה מתלהמת". אחותו, מרי, שהייתה בת לוויה תכופות של אנתוני ויין, גרה עם וינינג, ויחד הם אירחו לעיתים קרובות ובשפע. בגלל הכנסת האורחים והנדיבות הזו הוא נודע בתור "חיית המחמד של דלאוור". אבל הוא בילה את הונו וסבל מאלכוהוליזם, ומות אשתו, והדרדר במהירות למוות כשהוא מרושש בטרם עת. אחותו הקדישה את עצמה לגידול ארבעת בניו של וינינג, אך גם הם מתו צעירים, תוך שנה מפטירתה ב-1821.

אליזבת מונטגומרי ב"זכרונותיה בווילמינגטון" כתבה: "כישרונותיו המבריקים, שלא ניזונו מיישום, קמלו בניצנים. עצלות ונדיבות הולידו פזרנות שבזבזה את הרכוש שלו".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון וינינג בוויקישיתוף