פוטומק
 |
|
| נהר הפוטומק בוושינגטון, למרגלות אנדרטת ג'פרסון | |
| אורך | 613 ק"מ |
|---|---|
| גובה מוצא הנהר | 933 מטרים |
| ספיקה ממוצעת | 316 מ"ק לשנייה |
| אגן הניקוז | 40,608 קמ"ר |
| מוצא | פיירפקס סטון במרילנד |
| שפך | מפרץ צ'ספיק, באוקיינוס האטלנטי |
| מדינות באגן הניקוז | מערב וירג'יניה, וירג'יניה, מחוז קולומביה, מרילנד |
 |
|
נהר הפוֹטוֹמַק[1] (באנגלית: Potomac River) הוא נהר אשר נשפך למפרץ צ'ספיק באוקיינוס האטלנטי, לחופה המזרחי של ארצות הברית. אורכו של הנהר כ־613 ק"מ, והוא הנהר הרביעי בגודלו בארצות הברית הנשפך לאוקיינוס האטלנטי, וה־21 בגודלו בארצות הברית כולה.
תוכן עניינים
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור נהר הפוטומק הוא במספר מעיינות בדרום מערב מרילנד. הנהר הוא הגבול בין מרילנד והעיר וושינגטון במחוז קולומביה מצד אחד, לבין מדינת וירג'יניה מהצד השני.
מוצא הנהר נמצא בגובה של 933 מטרים מעל פני הים, והוא נופל לגובה של 61 מטרים מעל פני הים באשדות באזור מורגנטאון במערב וירג'יניה.
הנהר מתרחב והולך ומגיע לרוחב של 17 ק"מ במוצא הנהר לים.
יובלי נהר הפוטומק כוללים את נהר שננדואה, נהר מונוקקי, נהר אנקוסטיה ונהר אוקוקואן.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור שמו של הנהר הוא שם אינדיאני של שבט האלגונקווין, שמשמעו "נהר הברבורים".
ג'ורג' וושינגטון, נשיא ארצות הברית הראשון, גדל ליד יובל של הנהר, וחי את כל חייו באזור הנהר. וושינגטון, בירתה של ארצות הברית, נבנתה על גדת הנהר. ב־1859 נערך קרב במלחמת האזרחים האמריקנית בקרבת הרפרס פרי במערב וירג'יניה, באזור המפגש של פוטומק עם נהר שננדואה.
בשל הזיהום הרב בנהר, איכות המים הדרדרה. הנשיא אברהם לינקולן נהג להתרחק בקיץ מהעיר וושינגטון בשל הסירחון שעלה מהנהר. הזיהום גבר במהלך השנים בשל התיעוש והחקלאות לאורך הנהר, עד שבשנות ה־60 הכריז הנשיא לינדון ג'ונסון שהנהר הוא "בושה לאומה" ויצא בפרויקט לניקויו. עד סוף המאה ה-20 מצבו של הנהר השתפר, אך עדיין הוא פגיע לסיכונים כגון איטרופיקציה, זיהומים ממתכות כבדות, דיג-יתר ועוד.
