ג'ורג' גרבנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ורג' גרבנר
George Gerbner.jpg
לידה 8 באוגוסט 1919
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בדצמבר 2005 (בגיל 86)
פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Gerbner György עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, פרילנסר, סוציולוג, מרצה באוניברסיטה, עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום מדיארים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, USC Annenberg School for Communication and Journalism עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה כוכב הארד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'ורג' גרבנר (8 באוגוסט 191924 בדצמבר 2005) היה תאורטיקן בתחום תקשורת המונים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרבנר נולד בבודפשט, הונגריה, ונמלט לארצות הברית בסוף 1939 עקב חוקי הגזע נגד היהודים. ב-1942 סיים לימודיו וקיבל תואר בוגר אוניברסיטה בעיתונות מאוניברסיטת קליפורניה. עבד לזמן מה בסן פרנסיסקו כרוניקל ככותב, כבעל טור וכעוזר העורך הכלכלי. ב-1943 התגייס לצבא ארצות הברית. במסגרת שירותו הצבאי במשרד לשירותים אסטרטגיים הוצנח לתוך שטח האויב במהלך מלחמת העולם השנייה, וזכה בציון לשבח - כוכב הארד[1]. לאחר המלחמה שוחרר משירות צבאי והחל בכתיבה ופרסום מאמרים כפרילנסר, ולימד עתונאות באל קמינו קולג' (אנ'). במקביל, השלים לימודיו לקראת תואר שני (1951) ודוקטורט (1955) בתקשורת באוניברסיטת דרום קליפורניה. עבודת המחקר שלו לקבלת תואר דוקטור "Toward a General Theory of Communication" זכתה בציון לשבח.

בשנים 1964–1989 שימש כדיקן בית הספר לתקשורת ע"ש אננברג שבאוניברסיטת פנסילבניה. בתקופה זו בית הספר התפתח והפך לבעל השפעה באקדמיה בתחום התאוריה של התקשורת. בשנת 1968 ייסד פרויקט מחקר: Cultural Indicator Research במטרה לתעד מגמות בתכנים טלוויזיוניים והשפעת מגמות אלה על האופן בו העולם נתפס על ידי הצופים, ובשנת 1990, לאחר שסיים את תפקידו באוניברסיטת פנסילבניה, ייסד את תנועת "הסביבה התרבותית" (Cultural Envinronment), תנועה חברתית שפעלה לקידום הגיוון באמצעי התקשורת. בשנת 1997 התמנה ל-Bell Atlantic Professor בתחום הטלקומוניקציה באוניברסיטת טמפל.

גרבנר נפטר ממחלת הסרטן ב-24 בדצמבר 2005.[2] בשנים 2010–2014 נערך כנס לזכרו בנושאי תקשורת, קונפליקט ותוקפנות בבודפשט, הונגריה[3].

עבודתו התאורטית של גרבנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרבנר פיתח את תאוריית "הבניית המציאות" או "אפקט הטיפוח" (Cultivation theory(אנ')). הגישה מתמקדת באופן בו תקשורת ההמונים (ובעיקר הטלוויזיה) מעצבות את תפיסת העולם של הפרטים בחברה.

גרבנר אינו מתייחס למדיום הטלוויזיוני כאל אוסף של תוכניות ותכנים, אלא כאל מיתולוגיה - מערכת מקושרת היטב של תמות המשותפות לכלל התוכניות ושידורי החדשות, היוצרת את תפיסת המציאות של הצופה. לטענתו, לראשונה בהיסטוריה האנושית, רוב הסיפורים המסופרים לילדים לא מגיע מהוריהם, מבית הספר או מהסביבה הקרובה, אלא מחברות ענק בינלאומיות שמטרתן להגביר את מכירותיהן. לתופעה זו יש השפעות מרחיקות לכת על האופן בו ילדים, מתבגרים ובני האדם מנהלים את חייהם. כך, למשל, תיאורי רוע ואלימות בטלוויזיה, מעצבים את תפיסת עולמו של הצופה ומבנים את המציאות עבורו, כאלימה, רעה ומלאת סכנות - "סינדרום העולם האכזר" (mean world syndrome). כתוצאה מכך בני האדם הופכים להיות רגישים פחות לתוצאות של אלימות מצד אחד, ומפתחים תחושות של פגיעות ותלות מצד שני. לתחושות אלה יש תוצאות פוליטיות - התעמולה של מתמודדים בבחירות נוטה להדגיש נקיטת אמצעים חריפים יותר כנגד פשיעה, כגון הגדלת מספר בתי הכלא, ענישה קשה יותר ואף עונש מוות - אמצעים שבפועל לא יעילים להקטנת הפשיעה אך עונים על תחושות החרדה של הבוחרים[4].

מושגים בתאוריה שלו:

  • "עולם מיד שנייה" (Second Hand World): עולם מתווך אותו אנחנו מכירים דרך סוכן. מרבית הידע שיש לנו על העולם לא בא בעקבות התנסות אישית אלא באמצעות מתווכים.
  • "טיפוח" (Cultivation): מושג מאוחר עבור המונח הבניית המציאות. תיאורית הבניית המציאות טוענת כי לצפייה רוטינית בטלוויזיה ישנה השפעה על תפיסת המציאות של הצופים, באופן שהולך ומדמה את המציאות לטלוויזיה. כך, למשל, צופי טלוויזיה כבדים נוטים יותר מצופים קלים להאמין כי מספר עורכי הדין והשוטרים גבוה ממספר המורים (במציאות המצב הפוך), וכי כל אדם עשירי הוא עבריין מורשע (במציאות מדובר לכל היותר בעשירית מזה).
  • "האחדה" (Mainstreaming): התוצר של הבניית המציאות. תפיסת עולם הומוגנית המשותפת לאנשים מסביבות שונות. תפיסה זאת נוצרת בתהליך הבנייה בו תפיסת העולם מגובשת דרך תקשורת ההמונים. השימוש בידע שנרכש דרך סוכן המונים יוצר האחדה של תפיסות מעבר להבדלים של רקע תרבותי. ככל שיותר אנשים צופים בטלוויזיה כך תפיסת העולם שלהם הופכת אחידה.

ההבדלים בתפיסות העולם כתוצר של הבדלים בין אישיים:

  1. חירות פרשנית - אנשים שונים מפרשים תכנים באופן שונה
  2. הרגלי צפייה – אנשים שונים נוטים לצפות בז'אנרים שונים
  3. כמות הצפייה – צופים קלים / בינוניים / כבדים

מבחר פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Against the Mainstream (with M. Morgan, 2002)
  • Invisible Crises (with others, 1996)
  • The Global Media Debate (with others, 1993)
  • Triumph of the Image (with others, 1992)
  • Beyond the Cold War (with others, 1991)
  • The Information Gap (with others, 1989)
  • Violence and Terror in the Mass Media (with N. Signorelli, 1988)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]