ג'ורג' לות'ר (שודד ים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'ורג' לותר (אנגלית: George Lowther) (נפטר ב־1723) היה פיראט אנגלי מהמאה ה -18. מעט ידוע על חייו, הוא היה פעיל באזור הקריביים ובאוקיינוס האטלנטי. אחד הסגנים שלו היה אדוארד לואו.

המעבר לפיראטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של לות׳ר, ציור משנת 1936

לא ידוע עליו הרבה לפני שהפך לקצין שני בספינת העבדים, ״טירת גמביה״, שהייתה בפיקודו של קפטן צ'ארלס ראסל. עם זאת, לות׳ר היה פופולרי יותר בקרב הצוות, מכיוון שנדמה היה כי ראסל דואג יותר לסחר העבדים מאשר לאנשיו. ראסל לא נתן אמון בלות׳ר, וכשניסה לסלקו, אנשי צוות רבים צידדו בצד של לות׳ר והגנו עליו, מה שגרם לתסיסה בקרב הצוות.[1]

בנוסף לצוות האוניה, היה על הסיפון גם קפטן מאסי, עם פלוגת אנשים בפיקודו. לילה אחד, בזמן שרב החובל ראסל היה מחוץ לאוניה, החליטו מאסי ולות׳ר לשוט בלעדיו. מאסי התכוון לחזור לאנגליה, אך לות׳ר, הצוות וחייליו של מאסי עצמו לא הסכימו. לות׳ר התמנה לרב החובל ושינה את שמה של האוניה ל״דילוורי״. הם תקפו אוניות רבות אך כשמאסי רצה לתקוף כפר בחוף, הוא איבד את התמיכה של הצוות בהצבעה מכיוון שהסיכון נחשב גדול מדי. לות׳ר הצליח להשיג ספינה קטנה יותר, ונפרד ממאסי ואנשיו.

לות'ר עבר לקרולינה ושם פיתח את הטקטיקה של ניגוח ספינתו בספינה אחרת, לפני שאנשיו עלו ובזזו אותה. בסביבות 1721 הוא עזב לאי קיימן ושם נתקל בספינה ״גרייהאונד״ שקברניטה היה בנג׳מין אדוארד. לות'ר ירה ראשון יריית תותח לאות קרב. ה״גרייהאונד״ הגיבה בירי של כל התותחים בו זמנית מדופן הספינה, אך הירי לא עזר להם. הפיראטים עלו על ה״גרייהאונד״, הרגו את כל הצוות ושרפו את הספינה.

ללות'ר היו כעת ספינות רבות תחת פיקודו, והוא העניק לסגנו אדוארד לואו ספינת קרב קטנה עם ששה תותחים. לואו עזב את לות׳ר והתחיל קריירת פיראטית משלו. לות׳ר ופרנסיס ספריגס הצטרפו שוב לזמן קצר אל אדוארד לואו בסוף 1723. כשלות׳ר הפליג עם ספינותיו לגואטמלה הם הותקפו על ידי הילידים והוא נאלץ להשאיר כמה ספינות ואנשים מאחור. צוותו וציודו הועברו לספינה ״רוונג׳״ (״נקמה״).

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור דמותו של לות׳ר, בפרסומת לסיגרים, 1888

בשנת 1722 הפליג לות׳ר לאי מבודד בשם בלנקווילה. לפני העגינה באי הבחין בו וולטר מור, מפקד ספינת מלחמה בריטית ״איגל״. לות׳ר הצליח להימלט לאי על ידי בריחה מחלון התא שלו, יחד עם עוד תריסר אנשי צוות. רק ארבעה מהם הגיעו לחוף. לאחר חיפוש נרחב נמצאה גופתו של לות׳ר, הוא ירה בראשו כדי שלא יילקח בשבי.

בעיתון "פוסט בוי" מיום 2 במאי 1724 יש דיווח על התקרית הזאת, ומסופר כי האוניה הבריטית חזרה עם אוניית הפירטים שנשבתה, והיו עליה מספר פירטים שנפלו בשבי. פירטים אחרים, הצליחו לפי דברי העיתון לברוח לאי. חלקם הועמדו לדין והואשמו בפירטיות, וחלק הצטרף לאוניות פירטים אחרות.

מידע דומה נמצא בעיתון ״ניוקאסל קוראנט״ מיום 1 בפברואר 1724:

"יש לנו חדשות טובות מסנט כריסטופרס - קפטן מור מה"איגל", גילה אוניית פיראטים עם 10 תותחים, 40 אנשים, בפיקודו של לות׳ר. ליד האי בלנקו. מלחי הצי שבו 24 מהפירטים, אבל לות׳ר, ועוד כעשרה אנשים קפצו ונמלטו. ארבעה מהם נתפסו, ומקווים שגם לות׳ר והיתר ייתפסו."


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Johnson, Charles (1999) [1742]. "Chap. XIII—Of Captain Edward Low And his Crew". A General History of the Pyrates. Courier Dover. pp. 318–336.