ג'ורג' מונרו
 | |
| לידה |
1700.svg){kind=small} מחוז לונגפורד, ממלכת אירלנד |
|---|---|
| פטירה |
3 בנובמבר 1757 (בגיל 57 בערך).svg){kind=small} אולבני, מושבת ניו יורק |
| מדינה |
ממלכת בריטניה הגדולה  |
| השתייכות |
 הצבא הבריטי |
| תקופת הפעילות | 1718–1757 (כ־39 שנים) |
| דרגה | לוטננט קולונל |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת הצרפתים והאינדיאנים | |
  | |
לוטננט קולונל ג'ורג' מונרו (באנגלית: George Monro; נולד ב-1700 במחוז לונגפורד, ממלכת אירלנד - מת ב-3 בנובמבר 1757 באולבני, מושבת ניו יורק) היה איש צבא בריטי ממוצא סקוטי-אירי, שהתפרסם בעיקר עקב פיקודו על הכוח הבריטי במבצר פורט ויליאם הנרי, במהלך מלחמת הצרפתים והאינדיאנים. תפקיד שהונצח בספרו של פנימור קופר "המוהיקני האחרון".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מונרו נולד בתאריך לא ידוע בשנת 1700, במחוז לונגפורד שבממלכת אירלנד. משפחתו הייתה משפחה ממוצא סקוטי בעלת עבר צבאי. אביו היה מצביא שנקרא גם כן ג'וג' מונרו, והתפרסם בעיקר עקב ניצחונו על היעקוביטים בקרב דונקלד. אמו נקראה מרגרט ברוס, והיה לו אח בשם ג'ורג' ואחות בשם מרגרט הוא היה הצעיר מביניהם. על צעירותו ידוע מעט מאוד. הוא התגייס לצבא הבריטי בשנת 1718, והקריירה הצבאית המוקדמת שלו הייתה חסרת ייחודיות. הוא שרת ברגימנט ה-35, וב-9 באוגוסט של אותה שנה באותה שנה הועלה לדרגת לוטננט. ב-27 בספטמבר 1727 הועלה לדרגת קפטן, באוגוסט 1747 הועלה לדרגת מייג'ור, וב-4 בינואר 1750 הועלה לדרגת לוטננט-קולונל.
מלחמת הצרפתים והאינדיאנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת הצרפתים והאינדיאנים
בשנת 1756 מונרו הועבר לאמריקה. עם פרוץ מלחמת הצרפתים והאינדיאנים הוא קיבל פיקוד על המבצר פורט ויליאם הנרי בקצה הדרומי של אגם ג'ורג' במושבת ניו יורק. תחת פיקודו היו 2,500 חיילים ואנשי מיליציה, לא כולל נשים וילדים רבים מהעיירות שבסביבה. ב-3 באוגוסט 1757 של אותה שנה, הותקף המבצר בידי כוח צרפתי בפיקודו של לואי ז'וזף דה מונקאלם. הכוח של מונקאלם כלל 6,200 צרפתים ו-1,800 אינדיאנים בעלי ברית. תקוותו היחידה של מונרו היה הכוח הבריטי הגדול בפיקודו של גנרל דניאל ואב, אולם מונקאלם הצליח לנתק את הכוח את של ואב מהמבצר, ובכך נפתח המצור על פורט ויליאם הנרי.
המצב היה חסר סיכוי, ומונרו נאלץ להוציא פקודה שמי שיעלה על דעתו לבגוד ייתלה מעל חומות המבצר. לאחר שבוע של התגוננות נואשת, נאלץ מונרו, שהבין שאבדה כל תקווה, לפתוח במשא ומתן עם מונקאלם. מונקאלם, שהתרשם מאוד מהגנתו האמיצה של מונרו, הסכים לתנאים נדיבים ביותר. הכוח הבריטי והאזרחים יורשו להתפנות אל מבצר פורט אדוארד הרחוק מפורט ויליאם הנרי כעשרים ושבעה קילומטרים, והם יורשו לשמור על דגליהם וכלי נשקם. ב-9 באוגוסט נחתם הסכם הכניעה, ואנשיו של מונרו יצאו למחרת מהמבצר יחד עם האזרחים. למרבה האירוניה, רק ב-8 באוגוסט שלח ואב מכתב למונרו, והודיע לו שהוא מתכוון לבוא לעזרתו. לרוע מזלם של הבריטים, המכתב יורט בידי הצרפתים. עם זאת, זמן קצר לאחר נטישת המבצר, בני הברית האינדיאנים של הצרפתים, הצמאים לדם ולביזה, תקפו את הבריטים הנסוגים, מה שהתפתח לטבח אכזרי. מונרו עצמו הצליח להימלט בעור שיניו. הוא הגיע לפורט אדוארד, ותיאוריו על הקרב הצליחו להרוס לחלוטין את המוניטין של ואב.
אחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות שמונרו הוכר כגיבור, והיה אמור לעלות לדרגת קולונל, הרי שהוא האשים את עצמו במותם של אנשיו, ורגשי המצפון לא הרפו ממנו עד יום מותו. ב-3 בנובמבר באותה שנה, הוא מת משבץ פתאומי כאשר טייל ברחובות אולבני והוא בן 57. הוא היה נשוי, והותיר מאחוריו שני בנים ובת. מעט מאוד ידוע אודות משפחתו. נאמן לרגשות המצפון שלו, מונרו ציווה לא להותיר שום סימן על הקבר שלו, ומקום קבורתו המדויק נותר בגדר תעלומה, עד שאותר כמעט בוודאות בשנת 1980 בידי אחד מצאצאיו.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מונרו מפורסם כיום במיוחד בשל העובדה שהוא מופיע בספרו של פנימור קופר "המוהיקני האחרון". בספרו הוא ממלא תפקיד דומה לזה שמילא במציאות כמפקד פורט ויליאם הנרי. בספר הוא אב לשתי בנות, קורה ואליס. בסרט "המוהיקני האחרון" משנת 1992, הוא נהרג בקרב, וליבו נחתך בידי אינדיאני כנקמה על טבח של חייליו של מונרו בכפר שלו. במשחק הווידאו "Assassin's Creed Rogue", מתואר מונרו כמושל ניו יורק.