המוהיקני האחרון (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המוהיקני האחרון
Mohicansposter.jpg
שם במקור: The Last of the Mohicans
בימוי: מייקל מאן
הפקה: מייקל מאן
האנט לאורי
תסריט: מייקל מאן
כריסטופר קרוו
שחקנים ראשיים: דניאל דיי לואיס
מדלין סטו
ווס סטודי
ראסל מינס
מוזיקה: רנדי אדלמן
צילום: דנטה ספינוטי
הקרנת בכורה: 25 בספטמבר 1992
משך הקרנה: 117 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: $40,000,000
הכנסות: $75,505,856
דף הסרט ב-IMDb

המוהיקני האחרוןאנגלית: The Last of the Mohicans) הוא סרט אפי היסטורי מ-1992, המבוסס על הספר הקלאסי מאת ג'יימס פנימור קופר. העלילה מתרחשת ב-1757 בזמן מלחמת הצרפתים והאינדיאנים. את הסרט ביים מייקל מאן, ומככבים בו דניאל דיי לואיס, מדלין סטו, ראסל מינס, ווס סטודי. הפסקול כולל מוזיקה מאת רנדי אדלמן וטרבור ג'ונס ושיר מאת קלאנאד. הסרט זכה בפרס אוסקר לסאונד.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1757 ניטשה בין הבריטים והצרפתים מלחמת הצרפתים והאינדיאנים על השליטה בצפון אמריקה. על אף החובה להצטרף למיליציה על מנת לסייע לבריטים, נשארו מתיישבים רבים במקומם להגן על משפחתם מפני שבט יורון האינדיאני, בעל בריתם של הצרפתים.

צ'ינגצ'גוק ושני בניו, אונקס ובנו המאומץ האווקיי, האינדיאנים האחרונים משבט המוהיקן (או המאהיקן), מבקרים בבית משפחת קמרון. חברם ג'ק ווינתרופ מצטרף ומספר שהוא מכנס מתנדבים לצבא הבריטי. למחרת מקבלת קבוצת המתנדבים של ג'ק אישור מגנרל ווב, לעזוב את אזור המלחמה אם ביתם יותקף. המתנדבים חוברים לכוחות הבריטים שבמצודת ויליאם הנרי, בצפון אולבני (אזור ניו-יורק של ימינו).

קורה ואליס, בנותיו של קולונל אדמונד מונרו, מפקד חיל המצב הבריטי במצודה, מקבלות הודעה מאביהן לפגוש אותו שם. מדריך אינדיאי מקומי בשם מגוואה ומשלחת חיילים בריטים מלווים את הנשים. מאגווה מוביל את הקבוצה למארב של בני שבט יורון. צ'ינגצ'גוק ובניו נקלעים למקום, מצילים את הייווארד, קורה ואליס, ומחליטים ללוותם למצודה. מאגוואה נמלט. בדרך הם מגלים שביתם של הקמרונים הושמד וכולם נרצחו.

הקבוצה מתגנבת למצודה שנמצאת תחת מצור צרפתי. עם הגיעם מתברר כי המכתב שקיבלו זויף על ידי מגוואה, ובמכתב המקורי ביקש מונרו מבנותיו דווקא להתרחק מהמצודה. מונרו אומר להייוארד שהמצודה יכולה להחזיק מעמד עוד שלושה ימים בלבד. תקוותם היחידה היא קבלת תגבור מגנרל ווב שכוחותיו ממוקמים ליד מצודת אדוארד.

למגינת ליבו של הייוארד, נרקם בין האווקי לקורה קשר רומנטי. כתוצאה מכך הוא מכחיש את המתקפה בבית קמרון, וקולונל מונרו מסרב לשחרר כמובטח את ג'ק ומתנדבי המקום לביתם. האווקי מסייע להם לברוח בחשאי מהמצודה. עם גילוי הדבר, וחרף תחנוניה של קורה, הוא נשפט לתלייה.

בחלוף כמה ימים, כאשר המצודה כבר עומדת ליפול, מציע גנרל מונקאלם, המפקד הצרפתי, למונרו להיכנע. לחיל המצב ובני משפחותיהם מובטח מעבר בטוח לאולבני, בתנאי שיניחו את נשקם ולא ילחמו עוד . מונרו מסכים באי רצון, לאחר שהגנרל הצרפתי מראה לו הודעה שיורטה ולפיה סירב גנרל ווב לשלוח סיוע למצודה.

כאשר הבריטים עוזבים, אורבים להם כוחות גדולים של האינדיאנים משבט יורון ובראשם מגוואה. לפני שמגוואה הורג את מונרו הוא אומר לו שהוא יהרוג את בנותיו על מנת שמשפחתו תיכחד. הוא מבתר את החזה של מונרו ועוקר את ליבו . קודם לכן, נחשף שכפרו של מגוואה נהרס על ידי חיילים בריטים מכוחותיו של מונרו, שילדיו של מגוואה נהרגו ושאשתו התחתנה עם גבר אחר כאשר היא חשבה שהוא נהרג.

האווקיי, קורה, אליס, אונקס, צ'ינגצ'גוק, הייווארד ושני חיילים נוספים מצליחים להימלט. הם מוצאים שתי סירות קנו ושטים איתן. הם מגיעים למפל, יוצאים מהסירות ומשליכים את הסירות למפל (הם משליכים את הסירות בכוונה כך שאם במורד המפל מסתתרים איניאנים משבט יורון, הם יראו את הסירות ויחשבו שמי שהיה בהן ניסה לברוח, טבע ומת.) הם מתחבאים במערה מאחורי מפל, אך מגוואה ואנשיו קרובים. אבק השריפה שלהם רטוב ולא שמיש, ולכן האווקיי שני חבריו קופצים למפל משום שהם יודעים שנוכחותם תזרז מאבק חסר תקווה. האייוורד ושתי הנשים נתפסים ונלקחים כשבויים.

האסירים נלקחים לכפר של שבט יורון, כאשר האווקיי, אונקס וצ'ינגצ'גוק מאחוריהם במרדף. מגוואה נמצא במשא ומתן עם הצ'יף כאשר האווקיי מפריע להם. האווקיי משכנע את הצ'יף שמגוואה עושה מה שכדאי לו ולא את מה שנכון ועדיף לשבט יורון. הצ'יף מסכים ואומר את פסק דינו: קורה צריכה להישרף בחיים למען ילדיו המתים של מגוואה. אליס ניתנת למגוואה לאישה על מנת ששניהם יוכלו להמשיך את השושלות למרות שמוקדם יותר מגוואה ציין שהוא מעוניין להכרית את כל שושלת מונרו. הייווארד צריך לחזור לבריטים כדי למנוע פעולת תגמול מצידם. להאוקיי ניתנת דרך בטוחה כאות הכרה על אומץ ליבו. בפעולת יאוש אחרונה הוא מנסה לשכנע אותם שיקחו אותו ולא את קורה. הייווארד, גם מתוך אהבה לקורה וגם בגלל הכבוד המחודש שהוא רוכש להאווקיי, מתרגם לא נכון בכוונה ומציע את עצמו במקום את קורה. כאשר הצ'יף מסכים, מגוואה מקלל אותו ועוזב עם אליס ועם אנשיו. אונקס רודף אחריהם, בזמן שצ'ינגצ'גוק מחכה להאווקיי. ממרחק בטוח האווקיי יורה בהייווארד ובכך מסיים את יסוריו. והם פונים לרדוף אחרי מגוואה.

אונקס מטפס על ההר ומתחבא למגוואה ואנשיו, הוא הורג מספר אנשים ולפני שהוא מנסה להגיע לאליס, מגוואה חוסם אותו והם מתחילים להאבק. מגוואה תוקע סכין באונקס והוא בשארית כוחותיו מגיע יחד עם מגוואה לשפת צוק. מגוואה הורג את אונקס וזורק את גופו מהצוק. אליס קופצת אחריו (בגלל אהבתה אליו וגם בגלל שלא רצתה לחיות עם מגוואה). האווקיי, צ'ינגצ'גוק וקורה המזועזעים צופים ממרחק. צ'ינגצ'גוק והאווקיי רודפים אחרי מגוואה. האווקי הורג את אנשיו של מגוואה, וצ'ינגצ'גוק תופס את מגוואה ונוקם את מות בנו.

בסצנה האחרונה צ'ינגצ'גוק והאווקיי משתתפים בטקס רוחני על מנת לשלוח את רוחו של אונקס לאבות הקדמונים שלו. עם מותו של אונקס, הקרוב דם האחרון שלו, צ'ינגצ'גוק קורא לעצמו "אחרון המוהיקנים" (האווקי הוא בנו המאומץ של צ'ינגצ'גוק ולכן הוא לא יכול להיקרא "אחרון המוהיקנים").

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]