המוהיקני האחרון (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המוהיקני האחרון
Mohicansposter.jpg
שם במקור: The Last of the Mohicans
בימוי: מייקל מאן
הפקה: מייקל מאן
האנט לאורי
תסריט: מייקל מאן
כריסטופר קרוו
שחקנים ראשיים: דניאל דיי לואיס
מדלין סטו
ווס סטודי
ראסל מינס
מוזיקה: רנדי אדלמן
צילום: דנטה ספינוטי
הקרנת בכורה: 25 בספטמבר 1992
משך הקרנה: 117 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: $40,000,000
הכנסות: $75,505,856
דף הסרט ב-IMDb

המוהיקני האחרון (באנגלית: The Last of the Mohicans) הוא סרט אפי היסטורי מ-1992, המבוסס על הספר הקלאסי מאת ג'יימס פנימור קופר. העלילה מתרחשת ב-1757 בזמן מלחמת הצרפתים והאינדיאנים. את הסרט ביים מייקל מאן, ומככבים בו דניאל דיי לואיס, מדלין סטו, ראסל מינס, ווס סטודי. הפסקול כולל מוזיקה מאת רנדי אדלמן וטרבור ג'ונס ושיר מאת קלאנאד. הסרט זכה בפרס אוסקר לסאונד.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1757 נלחמים הבריטים והצרפתים על השליטה בצפון אמריקה. למרות החובה להצטרף למיליציה על מנת לסייע לבריטים, מתיישבים רבים אינם נוטים לעזוב את בתיהם ולחשוף את משפחותיהם חסרות ההגנה בפני האינדיאנים משבט אורון, אשר להם יש ברית עם הצרפתים.

צ'ינגצ'גוק ושני בניו, אונקס ובנו המאומץ האווקיי, האינדיאנים האחרונים משבט המוהיקני, מבקרים בבית משפחת קמרון. חברם ג'ק ווינתרופ מצטרף ומספר שהוא מכנס מתנדבים לצבא הבריטי. למחרת מקבלת קבוצת המתנדבים של ג'ק אישור מגנרל ווב, לעזוב את המלחמה היה וביתם יותקף. המתנדבים חוברים לכוחות הבריטים שבמצודת ויליאם הנרי, בצפון אולבני (אזור ניו-יורק של ימינו).

קורה ואליס, בנותיו של קולונל אדמונד מונרו, מפקד חיל המצב הבריטי במצודה, מקבלות הודעה מאביהן לפגוש אותו שם. מדריך מקומי בשם מגוואה ומשלחת חיילים בריטים בפיקודו של מייג'ור דנקן הייווארד מלווים את הנשים. מאגווה מוביל את הקבוצה למארב של בני שבט אורון ונמלט עימם מהמקום. צ'ינגצ'גוק ובניו שנקלעים למקום מצילים את הייווארד, קורה ואליס, ומחליטים ללוותם למצודה. בדרך הם מגלים שביתם של הקמרונים הושמד וכולם נרצחו.

הקבוצה מתגנבת למצודה שנמצאת תחת מצור צרפתי. עם הגיעם מתברר כי המכתב שקיבלו זוייף על ידי מגוואה, ובמכתב המקורי ביקש מונרו מבנותיו להתרחק מהמקום. מונרו אומר להייווארד שהמצודה יכולה להחזיק מעמד עוד שלושה ימים בלבד. תקוותם היחידה היא קבלת תגבור מגנרל ווב שנמצא ליד מצודת אדוארד.

למגינת ליבו של הייווארד, נרקם בין האקווי לקורה קשר רומנטי. כתוצאה מכך הוא מכחיש את המתקפה בבית קמרון, וקולונל מונרו מסרב לשחרר כמובטח את ג'ק ומתנדבי המקום לביתם. האווקיי מסייע להם לברוח בחשאי מהמצודה. עם גילוי הדבר, וחרף תחנוניה של קורה, הוא נשפט לתלייה.

בחלוף כמה ימים, כאשר המצודה כבר עומדת ליפול, מציע גנרל מונקאלם, הקומנדר הצרפתי, למונרו תנאי כניעה. לחיל מצב ומשפחותיהם מובטח מעבר בטוח לאולבני, בתנאי שיניחו את נשקם ולא ילחמו עוד במלחמה. מונרו מסכים באי רצון, לאחר שהגנרל הצרפתי מראה לו הודעה שיורטה ולפיה סירב גנרל ווב לשלוח סיוע למצודה.

כאשר הבריטים עוזבים, אורבים להם כוחות הרבה יותר גדולים של האינדיאנים משבט אורון ובראשם מגוואה. לפני שמגוואה הורג את מונרו הוא אומר לו שהוא יהרוג את בנותיו על מנת שמשפחתו תכחד. הוא חותך את החזה של מונרו ומוציא את ליבו של מונרו. קודם לכן, נחשף שכפרו של מגוואה נהרס בגלל חיילים בריטים שבראשם עמד מונרו, מה שמוליך למוות של ילדיו ולכך שאשתו התחתנה עם גבר אחר כאשר היא חשבה שמגוואה נהרג. האווקיי, קורה, אליס, אונקס, צ'ינגצ'גוק, הייווארד ושני חיילים נוספים,הם מוצאים שתי סירות קנו ושטים איתם הם מגיעים למפל יוצאים מהסירות ומשליכים את הסירות למפל (הם משליכים את הסירות בכוונה אם במורד המפל יש אנידינים אורונים הם יראו את הסירות ויחשבו שמי שהיה בהם וניסה לברוח טבע ומת.) הם מתחבאים במערה מאחורי מפל, אך מגוואה ואנשיו קרובים. אבק השריפה שלהם רטוב ולכן האווקיי ושני חבריו קופצים למפל משום שהם יודעים שנוכחותם תזרז מאבק חסר תקווה. האייוורד ושתי הנשים נתפסים ונלקחים כשבויים.

האסירים נלקחים לכפר האורון, כאשר האווקיי, אונקס וצ'ינגצ'גוק מאחוריהם במרדף. מגוואה נמצא במשא ומתן עם הצ'יף כאשר האווקיי מפריע להם. האווקיי משכנע את הצ'יף שמגוואה עושה מה שכדאי לו ולא את מה שנכון ועדיף לשבט האורון. הצ'יף מסכים ואומר את פסק דינו: קורה צריכה להישרף בחיים למען ילדיו המתים של מגוואה. אליס ניתנת למגוואה לאישה על מנת ששניהם יוכלו להמשיך את השושלות למרות שמוקדם יותר בסיפור מגוואה ציין שהוא מעוניין להרוס את כל שושלת מונרו. הייווארד צריך לחזור לבריטים כדי למנוע פעולת תגמול. להאווקיי ניתנת דרך בטוחה כאות הכרה על אומץ ליבו. בפעולת יאוש אחרונה הוא מנסה לשכנע אותם שיקחו אותו ולא את קורה. הייווארד, גם מתוך אהבה לקורה וגם בגלל הכבוד המחודש שהוא רוכש להאווקיי, מתרגם לא נכון בכוונה ומציע את עצמו במקום את קורה. כאשר הצ'יף מסכים, מגוואה מקלל אותו ועוזב עם אליס ואנשיו. אונקס רודף אחריהם, בזמן שצ'ינגצ'גוק מחכה להאווקיי. ממרחק בטוח האווקיי יורה בהייווארד ובכך מסיים את יסורייו. והם פונים לרדוף אחרי מגוואה.

אונקס מטפס על ההר ומתחבא למגוואה ואנשיו, הוא הורג מספר אנשים ולפני שהוא מנסה להגיע לאליס מגוואה חוסם אותו והם מתחילים להאבק מגוואה תוקע סכין באונקס ואונקס בשארית כוחותיו מתקרב עם מגוואה לצוק. מגוואה הורג את אונקס וזורק את גופו מהצוק. אליס זורקת את עצמה אחריו(בגלל אהבתה אליו וגם בגלל שלא רצתה לחיות עם מגוואה). האווקיי, צ'ינגצ'גוק וקורה המזועזעים צופים ממרחק וצ'ינגצ'גוק רודף אחרי מגוואה האווקי רודף אחרי מגוואה והורג את יתר אנשיו של מגוואה . צ'ינגצ'גוק תופס את מגוואה וצ'ינגצ'גוק נוקם את מות בנו.

בסצנה האחרונה צ'ינגצ'גוק והאווקיי משתתפים בטקס רוחני על מנת לשלוח את רוחו של אונקס לאבות הקדמונים שלו. עם מותו של אונקס, הקרוב דם האחרון שלו, צ'ינגצ'גוק קורא לעצמו "אחרון המוהיקנים" (האווקי הוא בנו המאומץ של צ'ינגצ'גוק ולכן הוא לא יכול להיקרא "אחרון המוהיקנים").

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]