ג'יין בריגס הארט
 | |
| לידה |
21 באוקטובר 1921 דטרויט, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
5 ביוני 2015 (בגיל 93) מערב הרטפורד, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| בן או בת זוג |
פיליפ הארט (1943–1976) |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ג'יין "ג'ייני" בריגס הארט (באנגלית: Jane "Janey" Briggs Hart; 21 באוקטובר 1921 – 5 ביוני 2015) הייתה טייסת אמריקאית, אחת מנשות ה-13 של מרקורי שהוכשרו לטיסה בחלל כמו האסטרונאוטים הגברים. היא קיבלה את רישיון הטיס הראשון שלה במהלך מלחמת העולם השנייה ומאוחר יותר הפכה לטייסת המסוקים המורשית הראשונה במישיגן.[1]
בתחילת שנות ה-60, נבחרה להשתתף בתוכנית ״האישה בחלל של קרן לאבלייס״, פרויקט במימון פרטי שמטרתו לבחון את כושרן של הטייסות הנשים לשמש כאסטרונאוטיות. במסגרת זאת הן עברו את המבחנים הגופניים שפתחה נאס"א עבור האסטרונאוטים הגברים.[2] בגיל 40, הארט הפכה לאחת מ-13 הנשים (שכונו מאוחר יותר ה-13 של מרקורי) שעברו את המבחנים בהצלחה.[2]
בשנת 2007, הארט הוכנסה להיכל התהילה של הנשים של מישיגן.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא נולדה בשם ג'יין קמרון בריגס וכונתה "ג'ייני", בדטרויט, מישיגן, לאיש העסקים וולטר או. בריגס ואשתו ג'יין (לבית קמרון).[3] (מ-1921 ועד מותו ב-1952, וולטר בריגס היה שותף ולאחר מכן הבעלים של דטרויט טייגרס.) ג'יין בריגס, שגדלה כקתולית, למדה באקדמיות של הלב הקדוש בדטרויט, גרוס פוינט וטורסדייל, ובמכללת מנהטנוויל בניו יורק. בשנת 1970,[4] בגיל 49, היא השלימה תואר ראשון באנתרופולוגיה באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בוושינגטון הבירה[3]
ב-19 ביוני 1943 נישאה לעורך הדין פיליפ הארט, שלימים הפך לפוליטיקאי. לזוג נולדו תשעה ילדים, אחד מהם נפטר כפעוט.[2] ב-1958, פיליפ הארט, שהשתייך למפגה הדמוקרטית, נבחר לסנאט של ארצות הברית כנציג מישיגן. הוא כיהן בסנאט עד 1976.[3]
הארט הייתה פעילה בקמפיינים הפוליטיים של בעלה (כולל הטסתו לאסיפות במהלך מסעות הבחירות) ושימשה כסגנית יו"ר הוועדה הדמוקרטית של מחוז אוקלנד (מישיגן).[2] היא הייתה חברה מייסדת של הארגון הלאומי לנשים ושימשה כחברת מועצת המנהלים ונציגת הוועידה הלאומית של ליגת המצביעים לנשים בבירמינגהם, מישיגן.[1]
בזמן מגוריה בוושינגטון די.סי., הארט נודעה כנון-קונפורמיסטית.[5] היא הייתה פעילה נגד מלחמת וייטנאם, פעילות שלעיתים הביכה את בעלה הסנאטור.[2] לדוגמה, בסתיו 1969, היא נעצרה בהפגנה הגדולה שנערכה בפנטגון נגד המלחמה. ב-1972, היא הודיעה על כוונתה להפסיק לשלם מיסי הכנסה פדרליים, ואמרה: "אני לא יכולה לתרום עוד דולר אחד לרכישת עוד פצצות וכדורים".[6] הסנאטור הארט המשיך בתמיכתו באשתו, למרות שלא הסכים עם רבות מהחלטותיה.[6]
הארט הייתה גם ימאית נלהבת והשתתפה 15 פעמים במירוץ הסירות של נמל יורון למקינאק כחלק מצוות של נשים.[7]
לאחר מותו של בעלה, הארט תרמה אוסף של תצלומים וקטעי עיתונים מחייה כאשתו של סנטור וכטייסת לספרייה ההיסטורית של אוניברסיטת מישיגן של בנטלי.[8]
הארט נפטרה ב-5 ביוני 2015, בגיל 93, בווסט הרטפורד, קונטיקט, מסיבוכים של מחלת אלצהיימר.[2]
פרסי ג'יין בי הארט מוענקים לכבודה במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון.
בשנת 2007 היא נכנסה להיכל התהילה של הנשים של מישיגן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרסי ג'יין בי הארט, אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, וושינגטון הבירה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Jane Briggs Hart collection, Bentley Library, University of Michigan
- ^ 1 2 3 4 5 6 Weil, Martin (6 ביוני 2015). "Jane B. Hart, strong-minded wife of senator, dies at 93". Washington Post. נבדק ב-7 ביוני 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Jane Hart made mark as equal rights, anti-war activist". Detroit News.com. נבדק ב-7 ביוני 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "In Memory of Jane Briggs Hart '43". Making Their Mark (באנגלית אמריקאית). 4 בנובמבר 2015. נבדק ב-3 במאי 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Jane Hart, Mother of 8, Now In a Placid Period, Toledo Blade, December 22, 1968
- ^ 1 2 Jane Hart Stops Paying Taxes, Ann Arbor News, May 22, 1972.
- ^ "Born to Ride, Then to Fly: Mackinac Island's Jane B. Hart" (אורכב 12.09.2018 בארכיון Wayback Machine), Mackinac Island Town Crier, December 11, 2010.
- ^ "Finding aid for Jane Briggs Hart papers, ca. 1925–1996". University of Michigan.