ג'ירף תורניקרופט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןג'ירף תורניקרופט
Giraffa camelopardalis thornicrofti.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
תת־סדרה: מעלי גירה
משפחה: ג'ירפיים
סוג: ג'ירף
מין: ג'ירף מנומר
תת־מין: ג'ירף תורניקרופט
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Giraffa Camelopardalis Thornicrofti
תחום תפוצה
Giraffa camelopardalis subspecies map.jpg
תפוצת ג'ירף תורניקרופט מסומנת בחום כהה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ירף תורניקרופט (שם מדעי: Giraffa Camelopardalis Thornicrofti), ידוע גם בשם ג'ירף רודזי וג'ירף לואנגוואה הוא אחד מתשעת תת-המינים של המין ג'ירף מנומר. תת-מין זה מבודד גאוגרפית ונמצא רק בעמק לונגוואה בדרום זמביה. הערכה היא כי חיים כ-1500 פרטים בטבע ואין בכלל פרטים בשבי. תוחלת החיים של ג'ירף תורניקרופט היא 22 שנים לזכר ו-28 לנקבה. מין זה נקרא במקור על שם הארי סקוט תורניקרופט, נציב בצפון מערב רודזיה ולאחר מכן צפון רודזיה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לג'ירף תורניקרופט יש לו לשון ארוכה וכהה, העור באזור הראש והקרניים כהה גם הוא ולעיתים מגיע לצבע שחור. לכל תת-מין של ג'ירף דגם פרווה ייחודי ולג'ירף תורניקרופט יש צורות כתמים לא מוגדרות בצבעי חום עד שחור המופרדות ב"שבילים" צהבהבים. הזכרים מתכהים עם התבגרותם על אף שלא ניתן לקבוע בוודאות על פי צבע הכתמים והעור את גיל הג'ירף אלא רק לשער. ג'ירפים זכרים יכולים להגיע עד גובה של כ־6 מטרים ומשקל של כ-1.8 טון, הנקבות מעט נמוכות יותר וגם שוקלות פחות. על אף שג'ירפות הן חיות שקטות למדי הן לא אילמות ויכולות להפיק צלילי נחירות וגעיות, בעיקר בזמן סכנה. כמו כן יש להם חושי ריח ושמיעה טובים וחוש ראייה טוב במיוחד המאפשר להם לראות במצב אופטימלי למרחק של כ־2–3 קילומטרים.

מבנה חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ירף תורניקרופט חי בעדרים קטנים בהם יש בעיקר נקבות וצאצאים או עדרי זכרים צעירים. לג'ירפות מבנה גמיש ביותר עקב "תווחי בית" (home range) בהם כל פרט משוטט הכוללים אזורי חיץ. טווחי הבית של הנקבות יכולים להגיע לגודל של עד כ-120 קילומטרים רבועים, כשתווחי הבית של הזכרים קטנים יותר. ג'ירפות הן לא חיות טריטוריאליות אך בין הזכרים הבוגרים קיימת היררכיה בתוך טווחי הבית שלהם.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ירפות משוטטות על פני שטחים גדולים של אזורי וסוואנה, לעיתים קרובות באזורים מדבריים למחצה שבו הן מקבלות את רוב המים שלהן מהמזון שלהם. כמו גמלים, ה יכולות ללכת פרקי זמן ארוכים ללא שתייה ובדרך כלל לשתות כל 2–3 ימים . ג'ירף תורניקרופט אנדמי לזמביה.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ירפים הם צמחוניים וניזונים בעיקר מעלים, ענפים ולעיתים קליפות עצים (בעיקר בעונה היבשה). כשיש להם ברירה הם בוחרים לאכול פרחים ופירות. ג'ירפים הם מעלי גירה וכמו כל מעלי הגירה הבטן שלהם מחולקת לארבעה אזורים עיקריים המסייעים להם בעיכול. ראה ערך מורחב העלאת גירה. ג'ירפות יכולות לאכול עד כ-2.1% מהמסה שלהן כל יום וזכרים עד כ-1.6%. הם מפיקים את הנוזלים הדרושים להם מהצמחייה אך אם יהיו מים זמינים ישתו. התזונה שלהם מעוררת צמיחת אוכלוסייה.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ירפים מתרבים כל השנה. הם מגיעים לבגרות מינית מקסימום בגיל 6 שנים. הנקבה ממליטה לאחר כ-677 ימים צאצא אחד (תועדו מקרים בודדים של תאומים אך לא בתת-מין זה) שנגמל מיניקה שנה. כחצי מהגורים לא עוברים את גיל שנה עקב טורפים. ג'ירפות יכולות להיכנס להריון בזמן שהן מיניקות, מאפיין מאוד יוצא דופן.

שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ירפות נפוצות ברוב מדינות אפריקה מתחת לסהרה אך ג'ירף תורניקרופט אנדמי לזמביה ואוכלוסייתו מונה כ-1500 פרטים בלבד. אין ג'ירפים תורניקרופטים בשבי. תיירות אקולוגית משחקת כלל חשוב ביותר בשימור של כל תת-המינים של הג'ירף, תודות לפופולריות שלהם. מצב השימור של הג'ירף כמין ללא חשש אך האוכלוסיות שלהן קטנות בכל רחבי אפריקה. האיומים העיקריים הם ציד בלתי חוקי, פיצוץ אוכלוסין של האוכלוסייה האנושית, צמצום שטחי מחיה וקטיעת רצפי שטחי מחיה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Fennessy, J. & Brown, D. 2010. Giraffa camelopardalis. In: IUCN 2013. IUCN Red List of Threatened Species. Version 2013.2. <www.iucnredlist.org>. Downloaded on 02 May 2014
  • Giraffe – The Facts”. Giraffe Conservation Foundation. Retrieved 2010-12-21.
  • Berry, P. S. M., and F. B. Bercovitch. "Darkening coat colour reveals life history and life expectancy of male Thornicroft's giraffes." Journal of Zoology 287.3 (2012): 157-160.
  • Bercovitch, Fred B., and Philip SM Berry. "Reproductive life history of Thornicroft’s giraffe in Zambia." African journal of ecology 48.2 (2010): 535-538.
  • Fennessy, J. & Brown, D. 2010. Giraffa camelopardalis. In: IUCN 2013. IUCN Red List of Threatened Species. Version 2013.2. <www.iucnredlist.org>. Downloaded on 02 May 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ירף תורניקרופט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ירף תורניקרופט באתר הרשימה האדומה של IUCN