ג'קלין יואיט
 | |
| לידה |
4 בספטמבר 1958 (בת 65) וושינגטון, די. סי.  |
|---|---|
| ענף מדעי | אסטרופיזיקה |
| מקום לימודים | MIT |
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ג'קלין יואיט (באנגלית: Jacqueline Hewitt; נולדה ב-4 בספטמבר 1958) היא אסטרופיזיקאית אמריקאית. היא הייתה הראשונה שגילתה טבעת איינשטיין.
ראשית חייה והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יואיט נולדה בוושינגטון די. סי. ב-4 בספטמבר 1958. הוריה הם וורן א' יואיט, עורך דין בינלאומי בדימוס ממחלקת המדינה, וגרטרוד (גראדל) יואיט. היא למדה במכללת ברין מאר בפילדלפיה וסיימה את לימודיה בכלכלה בהצטיינות בשנת 1980.[1] יואיט השתתפה בשיעור אסטרונומיה בקולג' האוורפורד (אנ') בשנה השנייה שלה, מה שהצית את התעניינותה במדע. את לימודיה לתואר שני עשתה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. במהלך לימודיה לתואר שני החלה ללמוד על אודות עדשות כבידה באמצעות רדיו-טלסקופ "מערך גדול מאוד". יואיט קיבלה תואר דוקטור בפיזיקה בשנת 1986.[2] מקורות מסוימים טוענים בטעות כי היא קיבלה את הדוקטורט שלה בשנת 1988.[3][4]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך הפוסט-דוקטורט שלה ב-MIT, יואיט הייתה חלק מצוות אינטרפרומטריה ארוכה מאוד בשנים 1986–1988. בעוד היא מנתחת את הנתונים שאספה במהלך לימודי התואר השני שלה, היא גילתה טבעת על מסך המחשב שלה. טבעת זו, חלק ממערכת העידוש הכבידתיMG1131 + 0456, הייתה טבעת איינשטיין הראשונה שנתגלתה. מאז התגלית פורצת הדרך של יואיט, התגלו טבעות איינשטיין רבות אחרות, ונמצא כי הן נפוצות הרבה יותר מכפי שחשבו האסטרונומים. טבעות איינשטיין חשובות משום שהן יכולות לעזור לענות על שאלות לגבי גודלו וגורלו של היקום שלנו. יואיט עבדה כחוקרת במחלקה לאסטרופיזיקה באוניברסיטת פרינסטון ב-1988. לאחר שנה אחת של מחקר בפרינסטון, היא חזרה ל-MIT כמורה מן החוץ לפיזיקה, ועבדה כפרופסור במשרה מלאה מאז 1989. יואיט היא גם החוקרת הראשית של קבוצת הרדיו-אסטרונומיה של מעבדת המחקר באלקטרוניקה ב-MIT.[5][6] מאז 2002, יואיט מונתה למנהלת מכון קאוולי לאסטרופיזיקה וחלל ב-MIT.[7]
הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1989 זכתה בפרס פרס אנני ג'אמפ קאנון לאסטרונומיה. בשנת 1990, יואיט זכתה במלגה מטעם קרן דייוויד ולוסיל פאקרד. בזכות עבודתה על עדשות הכבידה, עמיתיה ב-MIT המליצו עליה כמועמדת לפרס ע"ש הרולד יוג'ין אדג'רטון. בשנת 1995, יואיט זכתה בפרס ע"ש מריה גופרט-מאייר בזכות עבודתה ברדיו-אסטרונומיה.[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Hewitt takes the controls at Center for Space Research". MIT News. נבדק ב-2019-03-19.
- ^ Hewitt, Jacqueline. "Jacqueline Hewitt". MIT. נבדק ב-19 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Scientists, Facts on File, 2002, isbn=0-8160-4381-7.
- ^ Pamela Proffitt, Notable Women Scientists, Gale Group, 1999, isbn 0-7876-3900-1.
- ^ Oakes, International Encyclopedia of Women Scientists.
- ^ 1 2 Proffitt, Notable Women Scientists.
- ^ "MIT Kavli Institute Directory | MIT Kavli Institute for Astrophysics and Space Research|accessdate=2019-03-19|website=space.mit.edu".