גאיוס קיסר
גאיוס קיסר, פסל ראשו באוסף המוזיאון הבריטי | |||||
לידה |
20 לפנה״ס רומא העתיקה | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
21 בפברואר 4 (בגיל 23 בערך) ליקיה, טורקיה | ||||
שם לידה | Gaius Vipsanius Agrippa | ||||
מדינה | רומא העתיקה | ||||
מקום קבורה | מאוזוליאום אוגוסטוס | ||||
בן או בת זוג | ליווילה | ||||
Julii Caesares | |||||
| |||||
גאיוס יוליוס קיסר ויפסניאנוס (Gaius Julius Caesar Vipsanianus; 20 לפנה"ס – 21 בפברואר 4) היה אציל רומאי מהשושלת היוליו-קלאודית.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גאיוס היה בנם של המצביא הבכיר ביותר של אוגוסטוס, מרקוס ויפסניוס אגריפה, ובתו של אוגוסטוס יוליה.
בשנת 17 לפנה"ס הוא אומץ יחד עם אחיו הצעיר לוקיוס קיסר על ידי סבו, אוגוסטוס קיסר, שרצה לטפח את שני הילדים כיורשיו. גאיוס קיבל את התואר "נסיך הנעורים" (לטינית: principes iuventutis) ובשנת 5 לפנה"ס מונה לקונסול.
בשנת 2 לפנה"ס נשלח למזרח האימפריה כדי לפתור את הסכסוך עם האימפריה הפרתית, שנסוב על שאלת השליטה בארמניה. כמו כן רצה אוגוסטוס בשליחות זו להציג לשליטי המזרח את נכדו, שאותו הועיד כיורשו המיועד. גאיוס הצליח לבסס יחסי ידידות עם המלך הפרתי פראטאקס, ואחרי מותו של מלך ארמניה טיגרנס הרביעי הוא הצליח להמליך את אריובארזאנס השלישי הפרו-רומאי, אולם זה לא היה מקובל על הסיעה הפרו-פרתית בארמניה.
בעת שליחותו במזרח, בשעה שנפגש עם מפקדו הפרתי של המבצר ארטגירה בשנת 2 לספירה, נדקר גאיוס על ידי אחד ממארחיו. הפציעה שברה את רוחו, הוא ויתר על כל תאריו וביקש להישאר כאזרח פשוט באסיה. אוגוסטוס הפעיל עליו לחץ לחזור לרומא, אולם גאיוס מת בשנת 4 בעיר לימירה שבליקיה. עם מותו נאלץ אוגוסטוס לקרוא לטיבריוס לחזור מפרישתו, ובלית ברירה אימץ אותו כיורשו.
גאיוס נישא לקרובת משפחתו ליווילה, בתם של דרוסוס ואנטוניה הצעירה, בשנת 1 לפנה"ס. לזוג לא היו ילדים.
גאיוס קיסר בספרות ובתרבות הפופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוברט גרייבס, אני, קלאודיוס (1934); תרגומים לעברית: נפתלי גולן, הוצאת מסדה, 1950; אביעד שטיר, ספרי עליית הגג, 2010.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גאיוס קיסר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גאיוס קיסר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)