מאוזוליאום אוגוסטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאוזוליאום אוגוסטוס
Mausoleo di Augusto
Mausolée-d'Auguste.jpg
מידע על המבנה
סוג אתר ארכאולוגי, מאוזוליאום עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר קמפו מרציו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליהאיטליה  איטליה
סיום הבנייה 28 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°54′22″N 12°28′35″E / 41.90611°N 12.47639°E / 41.90611; 12.47639 
www.mausoleodiaugusto.it/it/
(למפת רומא רגילה)
Location map Italy Rome.png
 
מאוזוליאום אוגוסטוס
מאוזוליאום אוגוסטוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מיקום המאוזולאום ברומא העתיקה
מצבתה של אגריפינה

המאוזוליאום של אוגוסטוס הוא מבנה הקבורה המפואר שבנה הקיסר הרומי אוגוסטוס בשנת 28 לפנה"ס בשדה מרס בעיר רומא, על גדתו המזרחית של נהר הטיבר, מתוך מחשבה שישמש מקום הקבורה שלו עצמו ושלבני משפחתו.

המקום בו נמצאים שרידי המאוזוליאום נקרא באיטלקית "פיאצה אוגוסטו אימפרטורה" (Piazza Augusto Imperatore).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאוזוליאום הוא אחד המבנים הראשונים שאוגוסטוס הורה על בנייתם לאחר ניצחונו בקרב אקטיום בשנת 31 לפנה"ס.

במאוזוליאום נקברו מרקוס קלאודיוס מרקלוס, מרקוס ויפסניוס אגריפה, אוקטביה, דרוסוס, לוקיוס קיסר, גאיוס קיסר, אוגוסטוס, גרמניקוס, דרוסוס הצעיר, ליוויה, נירון יוליוס קיסר, אגריפינה, טיבריוס, קלאודיוס, בריטניקוס, פופיאה סבינה, נרווה ויוליה דומנה (שני האחרונים לא השתייכו לשושלת היוליו-קלאודית).

בשנת 411 בזזו הגותים את המאוזוליאום.

במהלך ימי הביניים בוצר המבנה והפך לטירה של משפחת קולונה, עד גירושה מרומא בשנת 1167, אז נהרסה הטירה.

במהלך המאה ה-19 שימש המבנה זירה לקרבות שוורים. רק בשנות ה-30 של המאה ה-20 החלו לבצע במקום חפירות ארכאולוגיות, במסגרת השאיפה של השלטון הפשיסטי לחדש את הדרה של רומא.

תיאור המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאוזוליאום מעגלי בצורתו, וכלל מספר מעגלים של לבנים ואדמה שבה היו נטועים עצי ברושים. במרכז המאוזוליאום היה (ככל הנראה) גג חרוטי, או פסל של אוגוסטוס. בתוך המבנה היו חדרי הקבורה.

שני אובליסקים עשויים גרניט ורודה עמדו בפתח המבנה. כיום הם ניצבים בפיאצה דל'אסקווילינו ובמזרקת הקווירינל. מסדרון הוביל מפתח המבנה לעבר חדרי הקבורה במרכזו.

קוטרו של המבנה היה 90 מטרים, וגובהו 42 מטרים.

בשנת 2016 אושר תקציב לשיקום המבנה וסביבתו כדי לאפשר גישת הציבור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה למאוזוליאום.