גבול גינאה ביסאו–סנגל
 | |||
| מעבר גבול בצד של גינאה ביסאו במחוז קשאו | |||
| |||
| אורך כולל | 341 ק"מ | ||
|---|---|---|---|
| תאריך קביעה | 12 במאי 1886 | ||
| הסכמים | ועידת ברלין | ||
| כיוון | מזרח - מערב | ||
| תחום | משולש הגבולות גינאה-גינאה ביסאו-סנגל - האוקיינוס האטלנטי | ||
 | |||
| מפה המציגה את גבול גינאה ביסאו–סנגל. גינאה ביסאו מכונה במפה בשמה הקודם: "גינאה הפורטוגזית" | |||
גבול גינאה ביסאו–סנגל נמשך לאורך 341 קילומטרים ממשולש הגבולות גינאה-גינאה ביסאו-סנגל במזרח ועד לחוף האוקיינוס האטלנטי במערב.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחציתו המזרחית של הגבול, מהמפגש עם גבול סנגל, נראית מורכבת מקטע ישר אחד, אך היא מכילה כמה קטעים שמוסתים מעט זה מזה. המחצית המערבית של קו הגבול מורכבת מקטעים קצרים ולא סדירים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האימפריה הפורטוגזית שלטה על גינאה ביסאו עוד משנת 1474. האימפריה הצרפתית הקימה את מושבת סנגל הצרפתית במאה ה-17. ועידת ברלין, שהתקיימה בשנים 1884–1885, מנעה פריצת מלחמות בין המעצמות האירופיות על שטחי אפריקה בעקבות המרוץ לאפריקה. הצרפתים והפורטוגזים חתמו על הסכם ב-12 במאי 1886 אשר תוחם את שטחי מושבותיהן באפריקה, גבולות שנותרו על כנם עד היום. בשנים 1900–1905, ועדה צרפתית-פורטוגזית סימנה את הגבול ב-184 עמודים ממוספרים, 57 מהם בגבול בין גינאה ביסאו לסנגל. הגבול נהפך לגבול בין-לאומי לאחר שסנגל קיבלה את עצמאותה מצרפת בשנת 1960 וגינאה ביסאו קיבלה את עצמאותה מפורטוגל בשנת 1974.
