גביע מרקונורטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גביע מרקונורטה
ענף כדורגל
שנת ייסוד 1998
ארגון מפעיל CONMEBOL
מספר מתמודדים 12 (1998 - 1999)
16 (2000 - 2001)
מדינות משתתפות קולומביהקולומביה  קולומביה
אקוודוראקוודור  אקוודור
פרופרו  פרו
בוליביהבוליביה  בוליביה
ונצואלהונצואלה  ונצואלה
מקסיקומקסיקו  מקסיקו
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
קוסטה ריקהקוסטה ריקה  קוסטה ריקה
חדלה להתקיים 2001
אלוף/ה אחרון/נה קולומביהקולומביהמיונאריוס (2001)
הכי הרבה זכיות קולומביהקולומביהאתלטיקו נסיונל (2)
מפעל מקביל גביע מרקוסור

גביע מרקונורטהספרדית: Copa Merconorte) היה מפעל גביע אזורי בכדורגל שפעל בין 1998 ל-2001 והפגיש בין הקבוצות הבכירות בקולומביה, אקוודור, פרו, ונצואלה ובוליביה. החל משנת 2000 צורפו למפעל קבוצות מקונפדרציית CONCACAF, עם נציגות ממקסיקו, ארצות הברית וקוסטה ריקה.

המפעל נוסד על ידי CONMEBOL, התאחדות הכדורגל הדרום אמריקאית, ופעל במקביל לגביע מרקוסור, בו השתתפו קבוצות משאר המדינות החברות ב-CONMEBOL, בהן ארגנטינה וברזיל.

טורנירי הגביע האזורי החליפו את טורניר סופרקופה סודאמריקנה, שהפסיק את פעילותו שנה קודם לכן. בשנת 2000 התמזגו גביעים אלו עם גביע קונמבול, הגביע השלישי בחשיבותו, על מנת ליצור טורניר יחיד למחצית השנייה של השנה. בשנת 2001 הפסיקו הגביעים האזוריים את פעילותם, ובמקומם נוצר מפעל חדש, קופה סודאמריקנה.

לאורך ארבע המהדורות של המפעל זכו בו רק קבוצות מקולומביה. שיאנית הזכיות היא אתלטיקו נסיונל שזכתה בתואר פעמיים. הזוכה האחרונה בתואר (2001) היא מיונאריוס, שגברה בגמר על אמלק מאקוודור. אמלק הייתה לקבוצה היחידה שאינה קולומביאנית שמעפילה לגמר הטורניר.

השתתפות במפעל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת ייסוד המפעל חילקה CONMEBOL ‏הזמנות ל-12 קבוצות מחמש חברות הקונפדרציה המשתתפות במפעל. ההחלטה על הקבוצות המשתתפות נעשתה תוך התחשבות בהישגים היסטוריים ונוכחיים ובחשיבותה בתוך המדינה בה היא פועלת, וללא קשר למיקומן בליגה באותה העונה. בשתי המהדורות הראשונות הוזמנו ארבע קבוצות מקולומביה, שלוש קבוצות מאקוודור ומפרו, וקבוצה אחת מוונצואלה ומבוליביה.

לאחר שתי מהדורות בפורמט הראשוני, הוחלט להזמין למפעל חמש קבוצות מקונפדרציית CONCACAF. המפעל הורחב ל-16 קבוצות, וכרטיס אחד נלקח מקולומביה לטובת המוזמנות החדשות. בטורניר של שנת 2000 הוזמנו ארבע קבוצות ממקסיקו ואחת מקוסטה ריקה, בעוד במהדורת 2001 זומנו שלוש מקסיקניות ושתי נציגות מארצות הברית.

26 קבוצות נטלו חלק במפעל, ושמונה מתוכן נטלו חלק בכל ארבע המהדורות. המשתתפות בטורניר היו:

קבוצה מספר השתתפויות שנים
קולומביהקולומביהאמריקה קאלי 4 1998, 1999, 2000, 2001
קולומביהקולומביהאתלטיקו נסיונל 4 1998, 1999, 2000, 2001
קולומביהקולומביהמיונאריוס 4 1998, 1999, 2000, 2001
אקוודוראקוודורברצלונה 4 1998, 1999, 2000, 2001
אקוודוראקוודוראמלק 4 1998, 1999, 2000, 2001
פרופרואליאנסה לימה 4 1998, 1999, 2000, 2001
פרופרוספורטינג קריסטל 4 1998, 1999, 2000, 2001
פרופרואוניברסיטריו דה דפורטס 4 1998, 1999, 2000, 2001
אקוודוראקוודוראל נסיונל 3 1998, 1999, 2000
ונצואלהונצואלהקראקס 2 1998, 1999
בוליביהבוליביהדה סטרונגסט 2 1998, 1999
מקסיקומקסיקוגוודלחרה 2 2000, 2001
מקסיקומקסיקונקקסה 2 2000, 2001
קולומביהקולומביהדפורטיבו קאלי 1 1998
קולומביהקולומביהאינדפנדיינטה סנטה פה 1 1999
בוליביהבוליביהאוריינטה פטרולרו 1 2000
קוסטה ריקהקוסטה ריקהאלחואלנסה 1 2000
ונצואלהונצואלהאסטודיאנטס דה מרידה 1 2000
מקסיקומקסיקופצ'וקה 1 2000
מקסיקומקסיקודפורטיבו טולוקה 1 2000
בוליביהבוליביהבלומינג 1 2001
אקוודוראקוודוראאוקאס 1 2001
ונצואלהונצואלהדפורטיבו איטלצ'קאו 1 2001
מקסיקומקסיקוסנטוס לגונה 1 2001
ארצות הבריתארצות הבריתספורטינג קנזס סיטי 1 2001
ארצות הבריתארצות הבריתמטרוסטארס 1 2001

שיטת המפעל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשתי המהדורות הראשונות של המפעל שיחקו בו 12 קבוצות. בשלב הראשון חולקו הקבוצות לשלושה בתים בני ארבע קבוצות כל אחד. הקבוצות המוגרלות לכל בית שיחקו ביניהן בשני סיבובים (בית וחוץ), ובתום שישה מחזורים העפילו שלוש הקבוצות בראשי הבתים והסגנית הטובות ביותר אל שלב חצי הגמר.

שלבי חצי הגמר והגמר נערכו בשיטת נוקאאוט, והקבוצות נפגשו ביניהן בשיטת בית-חוץ. החל משלב זה להפרש השערים לא הייתה משמעות, כך שאם הושגו שתי תוצאות תיקו או שהושג ניצחון לכל קבוצה, נקבע שוויון בין הקבוצות ללא התחשבות בפער שערים או בחוק שערי חוץ וההכרעה עברה לדו-קרב בעיטות עונשין.

בשנת 2000, עם הצטרפות הקבוצות מ-CONCACAF והרחבת המפעל ל-16 קבוצות, נוסף בית אחד לשלב הראשון, ובוטלה העפלת הסגנית הטובה ביותר כך שארבע הקבוצות בראשי הבתים העפילו לחצי הגמר.

היסטוריית מפגשי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכיות לפי עונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מארחת תוצאה אורחת אצטדיון
1998 קולומביהקולומביהאתלטיקו נסיונל 0-3 קולומביהקולומביהדפורטיבו קאלי אטנאסיו חירארדוט, מדיין
קולומביהקולומביהדפורטיבו קאלי 1-1 קולומביהקולומביהאתלטיקו נסיונל פסקואל גררו, קאלי
הקבוצה הזוכה: קולומביהקולומביה אתלטיקו נסיונל
1999 קולומביהקולומביהאמריקה קאלי 2-1 קולומביהקולומביהאינדפנדיינטה סנטה פה פסקואל גררו, קאלי
קולומביהקולומביהאינדפנדיינטה סנטה פה 1-0
5-3פ
קולומביהקולומביהאמריקה קאלי נמסיו קמאצ'ו, בוגוטה
הקבוצה הזוכה: קולומביהקולומביה אמריקה קאלי
2000 קולומביהקולומביהמיונאריוס 0-0 קולומביהקולומביהאתלטיקו נסיונל נמסיו קמאצ'ו, בוגוטה
קולומביהקולומביהאתלטיקו נסיונל 1-2 קולומביהקולומביהמיונאריוס אטנאסיו חירארדוט, מדיין
הקבוצה הזוכה: קולומביהקולומביה אתלטיקו נסיונל
2001 קולומביהקולומביהמיונאריוס 1-1 אקוודוראקוודוראמלק נמסיו קמאצ'ו, בוגוטה
אקוודוראקוודוראמלק 1-1
3-1פ
קולומביהקולומביהמיונאריוס ג'ורג' קאפוול, גואיאקיל
הקבוצה הזוכה: קולומביהקולומביה מיונאריוס

זכיות לפי קבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה זכיות שנים סגנות שנים
קולומביהקולומביהאתלטיקו נסיונל 2 1998, 2000 0 -
קולומביהקולומביהמיונאריוס 1 2001 1 2000
קולומביהקולומביהאמריקה קאלי 1 1999 0 -
קולומביהקולומביהדפורטיבו קאלי 0 - 1 1998
אקוודוראקוודוראמלק 0 - 1 2001
קולומביהקולומביהאינדפנדיינטה סנטה פה 0 - 1 1999

זכיות לפי מדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה זכיות סגנויות
קולומביהקולומביה  קולומביה 4 3
אקוודוראקוודור  אקוודור 0 1

הישגים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלך השערים של קופה מרקונורטה בכל הזמנים הוא אוטילינו טנוריו מאקוודור. לזכותו 11 שערים בטורניר, כולם במדי אמלק. שבעה משעריו בטורניר נכבשו במהדורה של שנת 2001, בהם שני שעריה של אמלק במשחקי הגמר מול מיונאריוס.

מלכי השערים של הטורניר לפי עונה הם:

שנה שחקן קבוצה שערים
1998 אקוודוראקוודורהקטור פרי
קולומביהקולומביהניידר מוראנטס
ונצואלהונצואלהרפאל קסטז'ין
קולומביהקולומביההקטור הורטאדו
ארגנטינהארגנטינהקרלוס אלברטו חוארס
אל נסיונל
אתלטיקו נסיונל
קראקס
אמריקה קאלי
אמלק
4
1999 ונצואלהונצואלהחואן גרסיה ריבאס קראקס 6
2000 קולומביהקולומביהקרלוס אלברטו קסטרו מיונאריוס 6
2001 אקוודוראקוודוראוטילינו טנוריו אמלק 7

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]