גואטפה

**גואטפה**
**Guatapé**
סמל גואטפה	דגל גואטפה
	מבט על משמי העיר
מדינה	קולומביה
מחוז	אנטיוקיה
שפה רשמית	ספרדית
תאריך ייסוד	1 ביוני 1811
שטח	76 קמ"ר
גובה	1890 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	5,045 (2015)
‑ במטרופולין	6,469 (2015)
קואורדינטות	6°13′57″N 75°09′31″W / 6.2325°N 75.158611111111°W
	https://www.municipiodeguatape.gov.co
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת קולומביה רגילה) בוגוטה מדיין קאלי ברנקייה קרטחנה סנטה מרתה לטיסיה ונצואלה ברזיל פרו אקוודור פנמה קוסטה; ריקה; ניקרגואה הים הקריבי האוקיינוס; השקט; גואטפה

גואטפה (בספרדית: Guatapé) היא עיירה ורשות מקומית במחוז אנטיוקיה, שבקולומביה^[2]. העיירה ממוקמת על לשונות יבשה היוצאות אל תוך מאגר המים פניול-גואטפה (ספ'), וכן גם על כמה איים קטנים. המבנה של העיירה מושך אליה תיירים רבים מדי שנה, כמו גם קיר האבן העצום "פניון דה גואטפה" המשמש אטראקציה תיירותית והאדריכלות הייחודית של מבני העיירה. העיירה נמצאת במרחק של 79 קילומטרים ממדיין, בירת המחוז.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני שהגיעו לאמריקה הדרומית הספרדים והפורטוגזים, הטריטוריה של גואטפה יושבה על ידי קבוצות ילידים, אשר חלקן הונהגו על ידי מנהיג בשם גואטפה, אשר על שמו נקראת העיירה כיום. השם עצמו, "גואטפה", מגיע ככל הנראה משפת הקצ'ואה, ופירושה "אבנים ומים". לאחר כיבוש המקום על ידי ספרד, נקרא היישוב לעיתים "לה סחה דה גואטפה" (La Ceja de Guatapé).

בשנת 1714, פונו הילידים שהתגוררו שם לאזור קרוב בשם "סן אנטוניו דה רמולינוס פניול". עדות לקיומם שם נמצאה בכפר אלטו ורדה, אשר בו נמצאו כדים מחימר ומחרס, ובכמה אתרים ארכאולוגיים נוספים שטרם נחקרו, כמו הכפרים לה פניה, לה פיידרה, אל רובל ואל רוסאריו.

היישוב הספרדי הוקם ב-1 ביוני 1811 על ידי המייסד הספרדי דון פרנסיסקו חירלדו אי חימנס. היישוב הוכרז כעיירה בשנת 1867, תחת שלטון קולומביה.

גואטפה עברה שינויים לאורך ההיסטוריה שלה. רוב שנותיה התבססה גואטפה על חקלאות, גידול בעלי חיים וכרייה. בשנות ה-70 של המאה ה-20 פתחה חברת "Empresas Públicas de Medellín" הקולומביאנית פרויקט חדש בגואטפה אשר מטרתו בניית סכר ענק ומבוקר בקרבת אגם פניול-גואטפה, שיעלה את גובה המים באגם ויפעל כתחנת כוח.

פרויקט מגה זה השפיע רבות על ההתפתחות החברתית, הכלכלית, הפוליטית, הסביבתית והתרבותית ביישוב. עם הקמת סכר זה, הפכה גואטפה לאחד ממרכזי הייצור החשמלי החשובים ביותר במדינה. בנוסף, הסכר הוביל לעליית מפלס המים באגם בצורה מתוכננת, ויצר בין הרחובות בעיירה תעלות מים מתוקים בצבעי טורקיז ותכלת. טוב המראה של פני העיירה גרם לעלייה ניכרת מאוד בתיירות, והיישוב התמלא בתיירים שמגיעים לנפוש במקום ולבקר באטרקציות השונות שהעיירה מציעה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2015, אוכלוסיית הרשות המקומית הכוללת מוערכת בכ-6,469 תושבים. מספר זה מתחלק לשני חלקים: בעיירה עצמה מתגוררים רק 5,045 תושבי קבע, ואילו שאר התושבים, שהם 1,424 נפש, מתגוררים בכפרים הנספחים.

על פי מפקד האוכלוסין שנערך בעיירה בשנת 2005 עולה כי 99.6% מתושבי הקבע הם ממוצא היספני, בעוד שרק 0.4% מהתושבים הם ממוצא אפרו-קולומביאני. כמו כן, אחוז בעלי גוון עור לבן בגואטפה גבוה ביחס לשחומי עור וכהי עור.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז גואטפה נמצא על גדות מאגר פניול-גואטפה, שבמקור היה אגם טבעי אך העלאת גובה מימיו באופן מתוכנן הוביל ליצירת תעלות מים בין הרחובות, המקושרים זה עם זה על ידי גשרים. במבט אווירי, ניתן להבחין שהתעלות לא יוצרות איים בעיקר, אלא פיסות אדמה שעדיין מחוברות על ידי שטח מועט ליבשה. לכן, ניתן להגיע מכל חלקי העיירה אל המרכז, דרך החיבור בין לשונות הים ליבשה.

במרחק של קילומטרים אחדים מגדות האגם גובה האדמה עולה ונמצאים רכסים הרריים גבוהים, המלאים צמחייה. במערב האגם נמצאת אדמה פורייה לגידולים, שם מרוכזים רוב השדות החקלאיים של תושבי האזור.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מהאטרקציות למבקרים שמציעה העיירה היא האדריכלות יוצאת הדופן של מבניה. מבני העיירה מאופיינים בצפיפות ובשימוש ניכר באבני בסיס (אנ') בתור מצרך בנייה שימושי. בנוסף, גובה הבתים לרוב לא עולה על שתי קומות, והם צבועים בצבעים עזים. הצבעים לרוב משמשים כדרך ביטוי לאמונות התושבים או למוצרים אותם הם מוכרים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פניון דה גואטפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטרקציית התיירות הפופולרית בעיירה הוא הסלע הענק "פניון דה גואטפה". זהו סלע עצום הגובל בשפת האגם, ונוצר לפני למעלה מ-70 מיליון שנה בקירוב. שני שלישים מגובהו נמצאים מתחת לפני האדמה, וגובה פני הסלע האנכיות מעל האדמה עולה על 200 מטר ונראה מכל האזור. המבקרים יכולים לטפס על צדו האנכי של הסלע בעזרת מסלול הבנוי לצדו וכולל למעלה מ-649 מדרגות.

על ראש הסלע השטוח נמצאים מספר דוכני מזון המספקים מקומות ישיבה הצופים על הנוף הנשקף מהגובה הרב. מעל דוכני המזון נמצאת נקודת תצפית נוספת, הפתוחה לקהל הרחב.

המנזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שני מנזרים השייכים לקהילת בנדיקטוס. משום שהנצרות היא הדת העיקרית והכמעט מוחלטת של תושבי גואטפה, המנזרים משמשים כבתי תפילה לתושבי גואטפה, כמו גם לתושבי הכפרים הסמוכים. ישנה קהילת נזירים קטנה בגואטפה, אשר מקבלת תיירים לתוך המנזר ומשתפת אותם בתפילות.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי להגיע לעיירה ניתן לנסוע בכבישים הראשיים דרך היבשה, או לעבור במעבורת מצד אחד של האגם לצידו השני. מעבורות כאלה יוצאות פעם בכמה שעות ומביאות נוסעים אל גואטפה והכפרים הסמוכים, וכמו כן גם לאכסניה "מלון האי פנטזיה", הממוקם צפונית לחוף גואטפה ומשמש כבית מלון עבור תיירים בגואטפה. ישנה תוכנית לבניית שדה תעופה קטן ליד העיירה, שישמש לטיסות בתוך קולומביה וגם לטיסות חיצוניות^[3].