גוגול: נקמה נוראית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גוגול: נקמה נוראית
Гоголь. Страшная месть
Gogol. Strashnaya Mest.jpg
מבוסס על כתבי ניקולאי גוגול
בימוי יגור בראנוב עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי אלכסנדר צקאלו
ארתור ז'אניבקיאן
ואלרי פיודורוביץ'
יבגני ניקישוב
אלכסנדרה רמיזובה
תסריט טיכון קורנב
קים בלוב
אלכסיי צ'ופוב
נטליה מרקולובה
אלכסיי קראולוב
פיליפ קוניאשוב
עריכה אלכסנדר איוואנוב
שחקנים ראשיים אלכסנדר פטרוב
אולג מנשיקוב
טאיסיה וילקובה
מוזיקה ריאן אוטר
צילום סרגיי טרופימוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Sreda
חברה מפיצה TV-3
Karoprokat
הקרנת בכורה 30 באוגוסט 2018 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 92 דקות
שפת הסרט רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות בלשית, סרט מותחן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 450 מיליון רובלים
הכנסות 453 מיליון רובלים[1][2]
סרט קודם גוגול: וויי עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

"גוגול: נקמה נוראית"רוסית: Гоголь. Страшная месть) הוא סרט מותחן רוסי בבימויו של יגור בראנוב ומהווה לחלק האחרון בטרילוגיה אודות גוגול. בכיכובו של אלכסנדר פטרוב. הסרט יצא להקרנות מסחריות ברוסיה ב-30 באוגוסט 2018[3][4][5][6].

הסרט מתרחש לאחר האירועים המתוארים בסרט "גוגול: ויי" והוא הסרט החותם בטרילוגיית סרטים.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק 5: מאורת הפרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר מותו של גוגול, החוקר בינך מאשים אותו במות הקוזאקים והאישה הצעירה, מידיו של הפרש האפל, מאחר שהוא היה זה שהורה להחביאם באסם. ד"ר בומגארט לא מצליח לבצע נתיחה שלאחר המוות לגופתו של חברו הטוב, גוגול, בעוד בתו של ואקולה, ואסילינה, חשה בהדחקה ומסרבת להאמין למותו של גוגול.

גופתו של גוגול נשרפת בחצר דיקאנקה, בנוכחות בינך, ואקולה, ליזה ובומגארט. גוגול מתעורר בעולם הבא ופוגש את אביו שמתנצל בפניו. לפתע מופיע אדם מסתורי אשר מחיה את גוגול בחזרה, האחרון הצליח להיחלץ מהשריפה לעיני ההמון שצופה. בינך עוצר את גוגול ומאשים אותו בהיותו הפרש האפל וכולא אותו במטה המשטרה. הוא מגלה לגוגול שהאיש שהחיה אותו הוא בעל קשר למשפחתו של גוגול. בזמן לידתו, אביו שיתף פעולה עם איש זה. כשאמו ילדה אותו, הוא נולד מת אך האיש ההוא החיה אותו.

לפתע תושבי הכפר יוצאים לתקוף את מטה המשטרה, הם תוקפים את בינך ואת שותפו יאקים ומנסים לשרוף את גוגול, אך ואסילינה יוצרת גשם באמצעות כוחות הקסם שלה. אך התושבים מנסים במקום זאת לתלות את גוגול, אך מנהיג החבורה נורה ברגלו. היורה מתגלה בתור יאקוב פטרוביץ' גורו, שחשבו אותו למת ומסתבר כי שרד את מתקפתו של הפרש האפל באירועי הסרט הראשון. גרו מורה להמון להתפזר באיום שאם לא יעשו כן יארגן את הגלייתם לסיביר. גורו חושף בפני גוגול שהוא חושד כי אלכסיי הוא הפרש האפל. השניים יוצאים בליווי המשטרה לבתו של אלכסיי אך אינם מוצאים דבר. גוגול מצליח לגלות פתח למאורה אפלה והם מוצאים בפנים את אוקסנה. אלכסיי מופיע לפתע ובינך יורה בו למוות בחזהו. אוקסנה ששכבה מתה חוזרת לחיים, אך שניות לאחר מכן נהרגת שוב על ידי הפרש שנוטל ממנה דם ויוצר מערבולת. כאשר המערבולת מתפזרת בינך, גוגול וגרו מגלים את זהות הפרש האפל, כלא אחרת מאשר ליזה.

פרק 6: נקמה נוראית[עריכת קוד מקור | עריכה]

163 שנה לפני אירועי הסרט, האטמן קוזאקי יוצא בראש צבא להדוף את הפלישה הפולנית, בראשות המכשף קזימיר. רק קוזאק אחד חזר מהצבא כולו כשהוא מספר שהפולנים שברו אותם, ההאטמן נהרג והפולנים יתקפו בקרוב. בנות ההאטמן ליזה ומריה פונות למכשפה שאומרת שניתן להביס את המכשף הפולני רק באמצעות לבישת שרשרת לשון: אז קזימיר יאבד את כוחו ויהפוך לבן מוות, אך רציחתו תבוא תמורת מחיר נורא. חרף זאת, ליזה ומריה פורצות לאוהל של קזימיר ונוטלות אותו עמן על מנת להיכנס להן. בדרך קזימיר אומר שקללתו תוסר רק אם יאהב מישהי והוא מבקש ממריה לשחרר אותו, אם היא תענה לו בתמורה הוא יוכל לוותר על הכישוף ולהפוך לאדם. ליזה מחליטה לסיים את העניין במקום ונכנסת עם מריה לקרב עד שזו נופלת. בזעם, היא כורתת את ראשו של קזימיר. ברם, בעודו בחיים, ראשו הכרות של קזימיר מדבר אליה ואומר שהיא כעת תחת אותה הקללה שהוא היה נתון בה וכי מדי שלושים שנה היא תיאלץ להקריב 12 בנות ואחת שחזרה לחיים ולא ידעה מוות, עד שהיא תתאהב בעצמה. מריה פוגשת בעולם הבא קול נורא שמורה עליה לחזות, אם היא תהרוג את אחותה היא תוכל לחיות ועד אז היא תשוטט במסווה של אישה זקנה.

גורו, עטוי באותה שרשרת לשון חוקר את ליזה ואומר לה שהוא לא יביא אותה לדין. בפקודת מסדר חשאי הוא מוכרח להביא את הפרש האלמותי לסנקט פטרבורג על מנת לחלוק את סוד החיים הנצחיים עם האימפריה הרוסית. אם היא תסרב, הוא מאיים להרוג את גוגול. לאחר שהם מקשיבים לדו-שיח ניקולאי ובינך ממהרים לעצור את יאקוב. בינך יורה בליזה. כשגוגול שומע מליזה שהוא אמור להיות הקורבן ה-13 אך בשל אהבתו לליזה היא הרגה במקום את אוקסנה, גוגול מסיר את התקווה המכושפת וליזה הופכת חזרה לפרש האלמותי.

אז ליזה, גוגול, בינך וגורו רואים אישה זקנה בשם כריסטינה מהכפר, שהופכת לפתע למריה. היא הורגת את בינך ופוצעת קשה את גוגול. היא מאלצת את ליזה להעניק לה את מתת חיי הנצח לפני שהיא כורתת את ראשה, כפי שאחותה עשתה אז לקזימיר. ואסילינה שמבינה שגוגול בצרות מצליחה לחלץ את גוגול וגורו תוך הסחת דעתה של מריה מספיק זמן כדי שגוגול יניח את השרשרת על צווארה של מריה וגורם להפוך שוב לבת מוות. כשהוא מתרשם לטובה, גורו מציע לגוגול להצטרף לאגודה חשאית, מאחר שמשימתו הוכתרה בהצלחה, לאחר שמתת חיי הנצח נלכד בתוך השרשרת. לאחר שגוגול מסרב, גורו חוזר לסנקט פטרבורג. גוגול, יחד עם ואקולה וד"ר בומגארט, קוברים את בינך בבית העלמין של דיקאנקה, כשהם מבטיחים לשמור את השתלשלות האירועים בסוד, לפני שהם נפרדים.

גוגול חוזר לביתו. מושפע מהאירועים הוא מתחיל לכתוב ספר חדש על הרפתקאותיו. בסנקט פטרבורג הוא מפרסם את ספרו "ערבי הכפר שליד דיקנקה" ומקבל הכרה רבה. הוא פוגש לפתע מכשפה שמנסה להרוג אותו אך ניצל על ידי פושקין ולרמונטוב. הם מציגים את עצמם כחברים באחווה בעלת קשרים לזו של גורו, הם מזמינים את גוגול להצטרף לשורותיהם והוא מסכים.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן דמות
אלכסנדר פטרוב ניקולאי גוגול
אולג מנשיקוב יאקוב גורו
יבגני סטיצ'קין אלכסנדר בינך
טאיסיה וילקובה ליזה
קיריל זייצב קזימיר
טאיסיה וילקובה ליזה דנישבסקאיה
ארטיום טקאצ'נקו אלכסיי דנישבסקי
קסניה רזינה אוליאנה
פאבל דרביאנקו אלכסנדר פושקין
אסקר ניגמאדזיאנוב מיכאיל לרמונטוב
יאן צפניק

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוגול. נקמה נוראית: פסקול הסרט
פסקול מאת ריאן אוטר
יצא לאור 2018
סוגה פסקול, EDM
אורך 92 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה SREDA
כרונולוגיית ריאן אוטר
גוגול: וויי
(2018)
גוגול. נקמה נוראית: פסקול הסרט
(2018)
 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

את המוזיקה והפסקול לסרט כתב המלחין ריאן אוטר, שזהו שיתוף הפעולה השמיני שלו עם הבמאי יגור בראנוב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]