גונגגונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גונְגְגונְג (סינית:共工, פין-יין: gòng gōng) הוא אל מים סיני, ודמות היסטורית קדומה מתקופת חמשת הקיסרים. בפולקלור דמותו מעוררת אימה, ומסופר כי יש לו פני אדם, גוף נחש ושיער אדום, בעוד במקומות אחרים הוא מתואר כמפלצת ים בדמות דרקון או נחש. הוא נתפס כטיפש ואלים, ובעל שאיפות מרחיקות לכת. מעבר להיותו יריב ותיק של השבט אליו השתייכה שושלת הקיסר הצהוב, יש גם הטוענים כי שם משפחתו היה גְ'יָאנְג (姜), ובכך היווה נצר לשושלת קיסר הלהט.

הוא נחשב האחראי לשטפונות הגדולים, וכמעט כל האגדות על אלוהותו מקושרות למים. ידועה במיוחד האגדה על המכה שנתן להר בּוּג'וֹאוּ. לעיתים גם מסופח אליו שְׂיָאנְג יָאו[1] בעל גוף הנחש ותשעת הראשים.

בהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים בתרגומי רשומות היסטוריות מתורגם השם גונְגְגונְג מילולית בתור "האחראי על העבודות". ייתכן שיש בסיס לייחס שם זה לשם תפקיד, ייתכן גם שמדובר בתפקיד שלטוני שהחזיקו בו בני שבט גונְגְגונְג. אולם ייתכן גם שמדובר במקור דמות מיתולוגית אשר האמונה בה ובכוחה סיכנה שליטים קדומים, ולפיכך שילבו אותה לתפקיד בתוך מערכת שלטונית הכפופה למלך.

בפולקלור[עריכת קוד מקור | עריכה]

גונְגְגונְג מתואר פעמים רבות בסיפורי עם בהקשר של הקרב על המלוכה בו הפסיד, במסגרתו הכה בהר בּוּג'וֹאוּ.

גונְגְגונְג מכה בהר בּוּג'וֹאוּ[עריכת קוד מקור | עריכה]

גְ'ווָאנשׂוּ' השתייך לשושלתו של הקיסר הצהוב, ולפיכך ניטש בינו לבין גונְגְגונְג קרב על המלוכה, אשר ניתן גם לראות אותו כהמשך למלחמת קיסר הלהט (ויש שטוענים שיריביו של גונְגְגונְג בקרב היו ג'וּז'ונְג או נו'וה). גְ'ווָאנשׂוּ' האמין כי הוא הסמכות העליונה של השבטים, וכל השבטים צריכים לסור למרותו, אך גונְגְגונְג סירב להכפיף עצמו. לפיכך התפתח סכסוך עקוב מדם בין השניים.

גונְגְגונְג שאף להשתוות בכוחו לגְ'ווָאנשׂוּ', אך הוא לא ניחן בפיקחותו של גְ'ווָאנשׂוּ'. גְ'ווָאנשׂוּ' השתמש בלחשים לזימון רוחות ושדים, שילהב את העם וקרא להם שלא להאמין לגונְגְגונְג. משנחל גונְגְגונְג כישלון, זעם על ההשפלה וסירב לוותר, ולפיכך הכה (או נגח) בזעמו בהר בּוּג'וֹאוּ, וגרם לקריסתו. מסופר כי הר זה היה עמוד התווך של השמיים, וכאשר נשבר נטו השמיים לכיוון צפון מערב, והארץ נטתה לדרום מזרח. ובכך נגרמו שטפונות ענק וסבל רב לאנשים.

תיקון השמיים בוצע על ידי נוּ'וָה, כפי שמפורט באגדה נודעת אחרת, אך על פי הפולקלור הפגיעה הביאה לנטיה של גרמי השמיים לשקוע לכיוון מערב, ולמים להישפך לנהרות גדולים אשר זורמים לכיוון מזרח, כפי שאכן קורה בפועל בסין.

ישנן גם השערות כי הסכסוך המופיע באגדות, מקורו בסכסוך היסטורי בהקשר חקלאי: גונְגְגונְג, אשר היה מנהיג שבטי, האמין כי ניתן להשתמש באדמת סחף מן ההרים על מנת להפוך אזורים פוריים פחות לפוריים יותר, ובמקביל לאזן את גובה פני הקרקע ובכך להפוך אותה קלה יותר לעיבוד, ולכן תמך ביצירת סחף באמצעות מפולות יזומות. השליט משושלת הקיסר הצהוב אשר שלט באותה תקופה התנגד לפעולה שכזו, וגונְגְגונְג כנראה ניסה להוציא לפועל את הרפורמה החקלאית שלו ולהוכיח את צדקתו ללא הסכמת השליט. הדבר הסתיים, כפי שמשתקף מהפולקלור, באסון די טראומטי, אשר נחרט בזיכרון הסיני הקולקטיבי וקיבל נופך מיתולוגי.

גונְגְגונְג גורם השטפונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב"חְווָאיְ נָאן דְזְה"[2] נכתב כי בתקופתו של הקיסר שׁוּן הופיע גונְגְגונְג פעם נוספת לפני מותו, ו"הרעיד והציף בנחשולי מים, כך שקוֹנְג סָאנְג[3] התערער", ובכך לקו האנשים לראשונה במגפה. יוּ', המנהיג השבטי שטיפל בנושא השטפונות, מיהר לטפל במקורות הנזק, והוביל את חברי קבוצת השבטים שנשלטה בידי שושלת הקיסר הצהוב לקרב עקוב מדם נגד שבטו של גונְגְגונְג. בקלאסיקה של ההרים והימים בפרק "הקלאסיקה של מערב הישימון הגדול"[4] מוזכר "הר יו'-תוקף-את-ארץ-גונְגְגונְג", ובהחלט ייתכן שמקום הקרב קשור לאזור. וגם ב"שׂוּ'ן דְזְה"[5] נאמר "יו' היה משכמו ומעלה, עצר את השטפון[6], וכדי להסיר מהאנשים פגע רדף את גונְגְגונְג", והדברים עולים בקנה אחד עם אגדת הפולקלור על אל המים הרשע גונְגְגונְג אשר יצר שטפונות, ועל יו' אשר רדף אותו.

המפלצת שְׂיָאנְג לְיוֹ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיפורי הפולקלור מסופר על מפלצת בעלת תשעה ראשים וגוף נחש בשם שְׂיָאנְג לְיוֹ אשר הייתה נתונה למרותו של גונְגְגונְג. חמדנותה לא ידעה גבול, וכל מקום בו עברה הפך לאדמת ביצות, ומימי אותן ביצות היו מרים, כך שלא ניתן היה להתקיים שם או לגדל שם חיות משק. כאשר יו' השתלט על השטפונות וגירש את גונְגְגונְג הוא גם ערף את ראשיו של שְׂיָאנְג לְיוֹ, ודמו העלה צחנה נוראית עד שהקרקע בה נספג לא הצמיחה עוד דגן, שקעה ונעשתה בוצית. שלוש פעמים מילא אותה יו' באדמה, ושלוש פעמים חזרה ושקעה. לבסוף לא נותרה ליו' ברירה אלא להפוך את המקום לאגם, והוא הקים שם מזבחות רבים לקיסר השמיים כדי שיסייעו להתגבר על שדים.

סופו של גונְגְגונְג[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תבוסתו הסופית של גונְגְגונְג, גורש על ידי שׁוּן אל גונְג צֶ'נְג שמשמעות שמה "עיר גונְג", אשר ביוּאוּג'וֹאוּ[7] בצפון סין:

...גירש את גונְגְגונְג אל יוּאוּג'וֹאוּ, שיחרר את חְווָאנְדוֹאוּ[9] אל הר צ'ונְג[10], סילק את הסָאן מְיָאו לסָאן וֵיי[11], הוציא להורג את גוּן[12] בהר הנוצה, וארבעת הפורעים וכל אשר תחת השמיים הוכנעו.

"הקלאסיקה של ההיסטוריה" בפרק "הקאנון של שׁוּן"[8]

ב"תיעוד סובב ארץ"[13] נאמר "משום כך גונְג צֶ'נְג נמצאת במחוז טָאן[14] בתחומי נפת יֵנְלֶה, ולכן מספרת המסורת העתיקה כי שׁוּן גירש את גונְגְגונְג אל יוּאוּג'וֹאוּ, ובעיר זו קבע את משכנו." ובספר "רשומות ההרים והימים של צָ'אנְגְפִּינְג"[15] מתקופת שושלת צ'ינג מוצהר כי "העיר הזו עודנה בנמצא, והיא עדיין נקראת גונְג צֶ'נְג, 50 לִי צפונית מזרחית לנפת מִייוּ'ן[16]".

לאחר מותו של גונְגְגונְג סגדו לו האנשים כאשף המים (או אל אשפי המים), ובנו "שליט האדמה"[17], קיבל אף הוא מעמד של אל ונחשב אל האדמה. כך שלמרות אכזריותו של גונְגְגונְג ולמרות הרעות הרבות שהביא, הרי שכוחותיו האלוהיים והקשר העמוק שלו לאורחות החיים של האנשים הבטיחו לו את סגידתם לאורך השנים. סגידה כזו מתבטאת, לדוגמה בקלאסיקה של ההרים והימים שם נכתב "...רמת גונְגְגונְג, המטווח לא ידע תבוסה".

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הטוענים כי שבטו של גונְגְגונְג התקיים באזור מחוז חנאן של היום.

על שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2019, גונגונג הוצע כאחד השמות במסגרת קמפיין לבחירת שם ל-2007 OR10. הציבור הרחב מוזמן להצביע בין שלוש שמות - גונגגונג, הולה, אלת הפיריון והלידה מחדש הגרמנית (אנ'), היא יוצרת שלג כשהיא מנקה את מיטתה ו-וילי, ממהמיתולוגיה נורדית שיחד עם אחיו אודין ו-וה, הרגו את יימיר, הענק הראשון ויצרו את הייקום[18]. השם גונגגונג זכה והוצע בפני וועדת השמות האסטרונומים לאישור.[19]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 相繇
  2. ^ 《淮南子·本经篇》
  3. ^ שם של הר. מילולית "עץ תות ריק".
  4. ^ 《山海经·大荒西经》
  5. ^ 《荀子·成相篇》
  6. ^ הסימן במקור הוא 鸿 - "אווז בר", אולם מקובל כי מדובר בשגיאה והסימן צריך להיות 洪. - "שיטפון".
  7. ^ 幽州
  8. ^ 《尚书·舜典》, תרגום ישיר.
  9. ^ 驩兜
  10. ^
  11. ^ 三危, שם של הר בגבול סין של אותה תקופה. מילולית: "שלושת הסכנות".
  12. ^ 鲧, אביו של הקיסר יו'.
  13. ^ 括地志
  14. ^
  15. ^ 昌平山水记
  16. ^ 密云
  17. ^ 后土
  18. ^ "HELP NAME 2007 OR10". planetary society. 
  19. ^ Schwamb, Megan (29 במאי 2019). "The People Have Voted on 2007 OR10's Future Name!". The Planetary Society.