לי (יחידת מידה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Hanzi (traditional).svg
בערך זה מופיע גופן מזרח אסייתי.

כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן מזרח אסייתי במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, לחצו כאן לקבלת עזרה.

ליסינית: , פין-יין: lǐ) הוא יחידת מידה לאורך סינית מסורתית, שערכה השתנה במידה משמעותית במהלך השנים, אבל כיום היא מקובעת לאורך של 500 מטרים או חצי קילומטר. הלי המודרני מחולק ל-1,500 רגל "סיניים" או צְ'ה. בעבר, נהגו לתרגם את המונח לי כ"מיל". מכיוון שהלי היה בדרך כלל רק שליש מאורך מיל, תרגום התו הסיני里 כ"מיל סיני" או כ"לי" בלבד מונע שגיאות או אי הבנות.

התו 里 היא חיבור של התו 田 (טְייֵן), שפירושו "שדה", עם התו 土 (טוּ), שפירושו "אדמה", מכיוון שהלי נחשב כאורך של כפר אחד. בסינית, נוהגים לפעמים להקדים את התו 市 (שְׁה) לפני התו המייצג לי, על מנת להבדיל בינו לבין המונח הסיני לקילומטר 公里 (גוֹנְגלִי).

קיים גם תו נוסף הנהגה לִי, 釐 (במנדרינית תקנית) או 厘 (בסינית מפושטת), המציינת אלפית הצְ'ה, אבל כמעט שלא נעשה בה שימוש. בלִי זה נעשה כיום שימוש בסין העממית כמקביל לקידומת "סנטי-" ביחידות המטריות, כך למשל "לימי" (厘米) הוא סנטימטר. ההבדלים הטונליים בין ההגייה של שני התווים מאפשרים לדוברי הסינית להבדיל בין השניים, אך אם לא מצוין אחרת, כל התייחסות ל"לי" מתייחסת תמיד ליחידה המסורתית הארוכה יותר, ולא ליחידה הקצרה יותר או לקילומטר. במונחים של שימוש היסטורי ויחסי מרחק ניתן להתייחס ליחידה מסורתית זו כאל המקבילה המזרח אסייתית לליגה המערבית.

ערכים משתנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כל יחידות המידה הסיניות המסורתיות נטען כי את ערכו של הלי קבע הקיסר הצהוב בעת יסודה של הציוויליזציה הסינית סביב 2600 לפנה"ס, והוא נקבע כתקן על ידי יו הגדול משושלת שיה, שש מאות שנים אחר כך. אף על פי שערך היחידה השתנה ממדינה למדינה בתקופת האביב והסתיו ובתקופת המדינות הלוחמות, נוהגים היסטוריונים בדרך כלל להעריך כי הלי היה שווה ערך ל-405 מטרים בטרם נקבע התקן באורח מחייב בתקופת שושלת צ'ין במאה השלישית לפנה"ס.

יחידת המידה המסורתית לאורך של הסינים הייתה ה"צְ'ה". ככל שערכו השתנה עם הזמן, כך השתנה גם ערכו של ה"לי". בנוסף, לעתים גם השתנתה כמות ה"צְ'ה" ב"לי". סיבוכיות נוספת נבעה מההחלטה תחת שושלת צ'ין שה"לי" יכלול 360 "צעדים" (步, בּוּ), אבל כמות ה"צְ'ה" בכל "בּוּ" הוקטנה מ-6 ל-5 דבר שגרם את הקטנת ה"לי" בשישית. לפיכך ה"לי" של שושלת צ'ין (בערך 576 מטרים) הפך לאחר ביצוע שינויים נוספים ל"לי" של שושלת האן שנקבע כ-415.8 מטרים.

ג'וזף נידהם טען שבמהלך תקופת צ'ין ותחילת שושלת האן היה אורכו של ה"לי" 497.2 מטרים.[1] עם זאת, מדידות שנעשו בשנים האחרונות, שהן אמינות יותר, הראו שבכל תקופת שושלת האן היה ערכו של ה"לי" הסיני 415.8 מטרים.[2]

בשנים שאחרי שושלת האן השתנה ערכו של ה"לי" כמה פעמים, וכנראה שבממלכות וֵיי הצפוני וצ'ין המערבי (במהלך המאה הרביעית לספירה) התקצר ה"לי" ל-77 מטרים בלבד. הספר "היסטוריה של שושלת לְיָאנְג" משנת 635 מתאר כי מדינת "וָה" (יפן) שוכנת מעבר לים במרחק של 2,000 לי מחצי האי קוריאה. רוחבו של מצר צושימה המפריד בין יפן לקוריאה הוא 97 קילומטרים בלבד, ולפיכך אורכו של ה"לי" על פי הספר הוא 48.5 מטרים בלבד, אבל זהו כנראה מספר שגוי מכיוון שמדידת מרחקים בים הייתה קשה באופן מיוחד בטרם הומצאו שעונים מדויקים.[3]

תחת שושלת טאנג (618907) היה ה"לי" בערך 323 מטרים.

בשלהי תקופת שושלת צ'ינג המנצ'ורית הוגדלה כמות ה"צְ'ה" ב"לי" מ-1,500 ל-1,800, דבר שהגדיל את ערכו של ה"לי" ל-644.65 מטרים. בנוסף הוגדרה בתקופה זו יחידת מידה חדשה לאורך, ה"טוּ", שהייתה שוות ערך ל-150 לי (161.13 קילומטרים).

כל השינויים הללו בוטלו בתקופת הרפובליקה הסינית של צ'יאנג קאי שק, שאימץ את השיטה המטרית ב-1928. אבל הרפובליקה העממית של סין תחת מאו דזה-דונג החזירה לשימוש את יחידות המידה המסורתיות כהתרסה כנגד האימפריאליזם וכסוג של גאווה תרבותית.

הרפובליקה העממית של סין אימצה רשמית את השיטה המטרית ב-1984, אבל שילבה בה את המידות המסורתיות הסיניות, שהותאמו לשיטה המטרית. ה"לי" הוא כיום חצי קילומטר או 500 מטרים בסין. ברפובליקה הסינית (הידועה גם כטאיוואן) לא נעשה שימוש ב"לי בכלל, אלא רק ב"גוֹנְגלי", כלומר קילומטר.

עם זאת, אף על פי ש"לי" מתייחסת ליחידת המידה המסורתית, ויש להקפיד לומר "גונגלי" כאשר מתכוונים לקילומטר, עם המעבר לשיטה המטרית הפך הקילומטר ליחידה הבסיסית של מרחקים ארוכים אפילו ברפובליקה העממית של סין. זאת בניגוד למה שקרה בנושא המשקל, שם יחידת המידה המועדפת בשימוש יומיומי היא דווקא ה"ג'ין" (חצי קילוגרם) ולא הקילוגרם או ה"גונגג'ין".

שימושים בתרבות הסינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שניתן לצפות מביטוי המקביל למונח "מיל" מופע ה"לי" בביטויים ובפתגמים סיניים ובתיאור מקומות כמציין מרחקים גדולים או אקזוטיים.

  • שמה הסיני של החומה הגדולה של סין הוא "החומה שאורכה עשרת אלפים לִי" (בסינית: 萬里長城, בפיניין Wànlǐ Chángchéng, "וָאן-לִי צָ'אנְג צֶ'נְג"). כמו בעברית (רבבות) או ביוונית משמש המספר "עשרת אלפים" מטאפורה לציון מספר גדול מאוד שאינו בר מדידה, ותואר זה לא נועד לספק אורך אמיתי. באורח אירוני אורכה האמיתי של החומה הגדולה הוא בערך 13,000 לי מודרניים או כ-3,000 לי יותר מהביטוי שנועד לציין אורך שאיננו בר מדידה.
  • הביטוי הסיני שאותו מקובל לתרגם כ"גם מסע בן אלף מייל מתחיל בצעד אחד", המיוחס ללאו דזה, מתייחס במקור למסע בן אלף לי (千里之行,始于足下, " צְ'ייֵן לִי גְ'ה הָאנְג, שְׁה יוּ דְזוּ שְׂיָה"), כך שלמעשה אורך המסע הוא שליש מהאורך המתורגם.
  • כל הסוסים המעולים ביותר בהיסטוריה הסינית מכונים "סוסים של אלף לי" (千里馬,‏ qiān lǐ mǎ, "צְ'ייֵן לִי מָה"), מכיוון שהיו מסוגלים כביכול לגמוא מרחק של אלף לי ביום אחד.

תרבויות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"לי" הסיני הארוך היה המקור ליחידת האורך הקוריאנית "רי" (리) והיפנית (שבה הוא עדיין נכתב 里).

על אף שנעשה שימוש ביחידות המידה באורח בלתי רשמי החל בשושלת ג'ואו, היו אלו הערכים של שושלת טאנג שאומצו על ידי שני העמים. ה"רי" של התקופה הקדומה ביפן היה זהה לאורך של יחידת המידה הסינית , שווה ערך ל-6 צ'ו (בערך 500-600 מטרים), אבל אחר כך הוא התארך על מנת לציין את המרחק שאדם יכול ללכת בזמן נתון. ולכן היו כמה סוגים של "רי" של 36, 40 ו-48 צ'ו. שוגונות טוקוגאווה בתקופת אדו הגדירה את ה"רי" רשמית כ-36 צ'ו, תוך מתן רשות לעשות שימוש בהגדרות אחרות, וההגדרה האחרונה של הממשלה היפנית ב-1891 אימצה הגדרה זו. הערך המדויק של ה"רי" היפני נקבע בזמן זה ל-43,200/11 שהם שווי ערך ל-3,927.27 מטרים.

בקוריאה הדרומית השימוש הנוכחי של ה"רי" הוא יחידת מידה שנלקחה מה"לי" של שושלת האן. ערכו הוא 392.72 מטרים, והוא בדיוק עשירית מה"רי" היפני. באאגוקגה, המנון קוריאה הדרומית, מוזכר שאורך חצי האי קוריאה הוא שלושת אלפים "רי", כש-3,000 רי הם בערך 1,200 קילומטרים, שהם בערך אורכו של חצי האי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hill, John E. (2009) Through the Jade Gate to Rome: A Study of the Silk Routes during the Later Han Dynasty, 1st to 2nd Centuries CE. John E. Hill. BookSurge, Charleston, South Carolina. ISBN 978-1-4392-2134-1.
  • Hulsewé, A. F. P. 1961. "Han measures." T'oung pao Archives, Vol. XLIX, Livre 3, pp. 206-207.
  • Needham, Joseph. (1986). Science and Civilization in China: Volume 4, Physics and Physical Technology, Part 3, Civil Engineering and Nautics. Taipei: Caves Books Ltd.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Needham, Joseph. (1986). Science and Civilization in China: Volume 4, Physics and Physical Technology, Part 3, Civil Engineering and Nautics. Taipei: Caves Books Ltd. Page 15.
  2. ^ Hill (2009), "About the Measurements", pp. xx-xxi.
  3. ^ להסבר נוסף ראו את הערך קו אורך.