מיתולוגיה נורדית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבן רונות עתיקה המתארת מאורע מיתולוגי

המיתולוגיה הנורדית (ידועה גם כמיתולוגיה ויקינגית ומיתולוגיה סקנדינבית) היא שם כולל לאגדות והאמונות הקדם-נוצריות של עמי סקנדינביה. המיתולוגיה הנורדית היא הגרסה שעליה המקורות הרבים ביותר במיתולוגיה הגרמאנית. עדיין, המקורות הנורדים הם בעייתיים ולעיתים קרובות לא ברורים או לא מלאים. המקורות יכולים לספר סיפורים שונים ואף לסתור זה את זה.

המקורות הנורדים מאזכרים אלים רבים וישויות מסוגים שונים. הקשרים בין הישויות השונות מורכבים ומשתנים, ולרוב לאלים אין דמות ברורה וחד משמעית. היקום הנורדי מורכב מתשעה עולמות (אין פירוט במקורות הנורדיים למה הם בדיוק) ועץ מרכזי בשם יגדראסיל.

היקום הנורדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יקום נורדי

היקום הנורדי מתואר כעץ ענק הקרוי יגדראסיל (Yggdrasil), שעל צמרותיו, בין ענפיו וליד שורשיו נמצאים העולמות השונים. ישנם תשעה עולמות כלשהם, אך אין פירוט שלם לגביהם, וניתן רק לשער אילו מקומות השתייכו לקטגוריה זו. עולם בני האדם, שקרוי מידגארד (או מֵנְהֵיים), מתואר כדיסקה שטוחה המוקפת באוקיינוס. אסגארד (או גוֹדְהֵיים), עולמם של האסיר, נמצא מעל מידגארד, על צמרת העץ, ואליו ניתן להגיע רק בצעידה על בִיפְרוֹסְט(אנ'), גשר הקשת בענן. באסגארד ממוקם היכל ולהאלה אליו מגיעים רק טובי הלוחמים. הענקים חיו באזור נפרד הנקרא יטונהיים (Jotunheim, יטון - ענק, היים - עולם). עולם ענקי האש, מוספלהיים (מוספל - אש, היים - עולם), נמצא בדרום, ואילו בצפון שוכן עולם הקרח - ניפלהיים (נפל - קרח, היים -עולם) - ביתם של ענקי הכפור. לניפלהיים יש קשר הדוק עם עולם המתים התת-קרקעי הלהיים, ולעיתים אף מתייחסים אליהם כאל מקום אחד. אל עולם המתים מגיעים אלה אשר לא הצליחו להגיע להיכל ולהאלה לאחר מותם. מקומות אחרים כוללים את אלפהיים, עולם האלפים, סוורטאלפהיים(אנ') או נידאבליר (אנ') עולמם של האלפים השחורים או של הגמדים, וואנאהיים עולם אלי הואניר שהם אלי הפיריון האדמה והמים, בוואנאהיים נמצא גם פולקוונג הגרסה של וואנהיים לוולהאלה.

העולמות ביקום הנורדי:

מקומות חשובים אחרים:

  • ולהאלה, (בנורדית עתיקה Valhöll) - היכל זהוב הסמוך לאסגארד אליו מגיעים הלוחמים הטובים ביותר על מנת להתאמן ולשכון במשך כל הימים עד להגעתו של רגנארוק. הוא מכיל יותר מ-540 דלתות, ומכול אחת מהדלתות יצאו כ-960 לוחמים שיילחמו לצד האלים, כשאודין מפקד עליהם.
  • הבאר של מימיר - הבאר נקראת על שמו של מימיר (Mimir), שהוא ענק. אודין, בחיפושו המתמיד אחר חוכמה וידע, הסכים לתת את עינו (ולכן הוא בעל עין אחת) תמורת שתייה ממי הבאר. מימיה הם מקור החוכמה, נמצאת ביוטונהיים ליד אחד השורשים של יגדראסיל.
  • הבאר של אורד - באר הממוקמת במרכז אסגרד שקשורה לנורנות. הבאר ממוקמת ליד אחד השורשים של יגדראסיל.

ראגנארוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ראגנארוק

סופו של היקום הנורדי ויצירתו של עולם חדש וטוב יותר הוא אירוע מוכר וצפוי הנקרא ראגנרוק. כל האירועים אשר יקדימו את הראגנרוק, יתרחשו במהלכו ויגיעו אחריו ידועים לאלים ולבני האדם מנבואה. על פי הנבואה, לאחר כמה חורפים ארוכים וקשים במיוחד יתאספו צבאות הענקים למלחמה כנגד האלים. אסונות טבע נוראיים יתרחשו לפני הקרב, השמש והירח ייעלמו ונחש ים מפלצתי ירעיל את האדמה. במהלך הקרב ימותו אלים רבים, ביניהם אודין ות'ור ולבסוף, ענק האש סורט (Surt) יצית את כל העולם. כל האנושות למעט זוג אחד יהרגו. זוג השורדים, אשר התחבאו בעץ העולם יגדראסיל, יאכלסו את העולם החדש בו אין מחסור וצער.

יצורים על טבעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלים חייבים היו לאכול מתפוחיה של האלה אידון כדי לא להזדקן

האלים מתחלקים לשתי קבוצות, אלי אסיר ואלי ואניר.

ההבחנה בין האסיר והואניר היא בעייתית שכן שתי הקבוצות ניהלו מלחמה ארוכה ואחריה כרתו הסכם שלום ושלטו ביחד, חלק מן האלים שייכים לשתי הקבוצות.

מקום מושבם של האסיר הוא אסגארד, הואניר יושבים בואנאהיים.

לפי השערה אחת, חלוקה זו בין האלים, המלחמה והאיחוד מסמלים את התהליך בו האלים של השבטים האינדו-אירופיים הפולשים החליפו בהדרגה את ישויות-הטבע של התושבים המקומיים. השערה אחרת טוענת כי ההבדלה היא פשוט חלוקה של ישויות, דומה להבדלה שבין הטיטאנים לבין האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית.

רשימת אלים מרכזיים:

  • אודין (Óðinn) - אבי האלים. אודין הוא חכם, בעל ידע בקסמים ובשירה, ואיש מלחמה. בראגנארוק, הוא נבלע על ידי פנריר ומת.
  • פריג (Frigg) - אשתו של אודין. שורדת לאחר הראגנארוק.
  • אול (Ullr) - אל שקשור לתהילה וקשתות.
  • ת'ור (Þórr) - האל החזק ביותר ומגן האלים והאנושות מפני הענקים. נשקו, הפטיש מְיוֹלְניר, הוא אחד מהחפצים המפורסמים במיתולוגיה וסמלו נענד לעיתים קרובות על הצוואר. בראגנארוק הוא נלחם בנחש יורמנגרד ושניהם מתים (ת'ור מת מארס הנחש, ויורמנגנד ממכותיו של ת'ור). קשור לרעם, ברק, סופות, עצי אלון, כוח, ולפוריות.
  • פריי (Freyr) - אל שקשור לפריון וחקלאות. אחותו התאומה היא פריה. מת בראגנארוק מכיוון שויתר על החרב שלו בתמורה לענקית שאהב.
  • לוקי (Loki) - דמות התכסיסן במיתולוגיה. הוא נענש על שהוביל למותו של בלדר. קשור עד הראגנארוק שבו ישוחרר ואשר בו ילחם כנגד האלים.
  • פריה (Freyja) - אלת האהבה והפריון. שורדת לאחר הראגנארוק.
  • היימדאל (Heimdallr) - המשגיח של אסגרד.
  • בלדר (Baldr) -נרצח על ידי לוקי, אך קם לתחייה אחר-כך. סיפור מותו והלוויתו משמעותי.
  • ניורד - אל הים והרוח, אביו של פריה ופריי.
  • טיר (Týr) - נחשב למודל האומץ וההקרבה. קשור למלחמה ולניצחון. הקריב את ידו על מנת לאפשר לאלים לקשור את הזאב הענק פנריר, מהמסוכנים שבאויביהם.
  • קבסיר (Kvasir) - דמות נבונה שנבראה מהרוק של האלים בסיום מלחמת האסיר-ואניר.
  • אגיר (Ægir) - ענק הקשור לאוקיינוס.
  • ברגי (Bragi) - אל הספרות.
  • אידון (Iðunn) - האלה שמחזיקה בתפוחי העלומים המבטיחים נעורי נצח, אשתו של ברגי.
  • סקאד'י (Skaði) - אלת הצייד, הגלישה, החורף וההרים וענקית.
  • הל (Hel) - שולטת על עולם המתים, בתו של לוקי.
  • סול (Sól) -האנשת השמש.
  • מאני (Máni) - האנשת הירח.

ענקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענקים חוטפים את האלה פריה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ענק (מיתולוגיה נורדית)

הענקים במיתולוגיה הנורדית, הידועים גם כיוטנאר (רבים של יוטון), הם יצורים מורכבים. ככלל הם לפעמים מתוארים כבעלי מראה נורא - בעלי טלפיים, ניבים וצורה מעוותת, לפעמים עשויים אש ולפעמים כפור. חלקם בעלי מספר ראשים וכולם בעלי ממדים מפחידים. אולם כאשר המקורות מתייחסים ספציפית לענק מסוים, לעיתים קרובות הוא מקבל תכונות הפוכות. למרות שמם המשומש לרוב בעברית, הגדרת הענקים איננה ברורה, הם לא בהכרח גדולים מאוד, ותיאורם יכול לנוע בין יצורים יפים מאוד כשהם מתוארים באופן יחיד לבין גרוטסקיים בצורה מחרידה כשם מתוארים בצורה כללית. חלק מהאלים, כגון סקאד'י וגארד'ר מתוארים כענקים בעצמם ועוד ישנם אלים שיש עליהם עדויות רבות כגון אודין שמתוארים כצאצאים של ענקים. על הענקים יש עדויות במגוון רחב של מקורות נורדיים שונים. הענקים העתיקים מתוארים כבעלי ידע נשגב. האל אודין מתייעץ עם הענק מימיר במקרים חשובים והענק אוטגארד-לוקי (Utgard-Loki) מתואר כקוסם אשר מצליח לתעתע באל ת'ור.

ענקים חשובים:

נורנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנורנות, בדומה למוירות מהמיתולוגיה היוונית טוות את גורל היצורים החיים, חייו של כל אדם הוא חוט אשר נשזר לתוך אריג החיים. שלוש הנורנות, המתוארות כנשים זקנות, הן אורד(אנ'), ורדנדי(אנ') וסקולד(אנ'), ניתן לתרגם את השמות בפשטות כ"זה אשר קרה", "זה אשר קורה" ו"זה אשר יקרה" בהתאמה. הנורנות שולטות גם בגורל האלים.

ולקיריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ולקיריה

הולקיריות (בוחרות המתים באופן מילולי) הן ישויות נשיות ואנושיות הקשורות לאחד מאלים, ענקים, גמדים או אלפים. אשר משרתות את האל אודין. מטרתן היא לבחור את הלוחמים האמיצים ביותר משדה הקרב שמתו ולהובילם אל היכל ולהאלה.

ולקיריות חשובות:

גמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – גמד (פנטזיה)

במיתולוגיה הנורדית הגמדים הם ישויות דמויי אדם. לגמדים תפקידים שונים בתוך הסיפורים במקורות. בדרך כלל מתוארים הגמדים כחיים במערות תת-קרקעיות או בסביבה הררית. לפי חלק מהמקורות, הגמדים הם כורים ונפחים מיומנים ולעיתים הם מתוארים כמתוחכמים. במקורות מאוחרים הם נמוכים יותר מבני אדם, חסונים ושעירים יותר ולרוב בעלי זקן מלא. הגמדים הנורדים לא מתוארים כנמוכי קומה עד המאה ה-13 (בתקופה זו כל העמים הסקנדינביים כבר התנצרו). לאורך השנים הגמדים הנורדיים השתנו רבות. הבדלים בין הגמדים הנורדים המוקדמים ולבין המאוחרים הם גדולים למדיי. השפעות חיצוניות, כגון פריחת הנצרות בחברה הנורדית, השפיעו רבות על השינויים הללו. באדה הפואטית ובאדה הפרוזאית מופיעים שמות של מעל מאה גמדים. לפי האדה הפרוזאית, ארבעה גמדים בשם צפון, דרום, מזרח ומערב מחזיקים את השמיים, והם מופיעים בסיפורים שונים ביחד עם אלים.

יצורים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייצורים חשובים:

  • סקול והאטי (Sköll, Hati) - צמד הזאבים אשר רודפים אחרי השמש והירח וגורמים להם לנוע בשמים.
  • פנריר (Fenrir) - זאב עצום (וארג) שהגמדים קשרו באי שמקומו לא ידוע כדי שלא ישמיד את מידגרד אשר יבלע את אודין בזמן הראגנארוק.
  • יורמנגנד (Jörmungandr) - הנחש השוחה במעמקי האוקיינוס אשר מקיף את העולם, הנחש כה גדול עד שנאלץ לנשוך את זנבו.
  • נידהוג (אנ') (Níðhöggr) - המפלצת אשר אוכלת את שורשי עץ החיים, לעיתים מתואר כדרקון.
  • סלייפניר (Sleipnir) - סוסו של אודין, בעל 8 רגליים. צאצאו של האל לוקי אשר פיתה סוס כדי לעזור לאלים בזמן בניית החומות של אסגארד.
  • אודומבלה(אנ') - הפרה הבראשיתית אשר האכילה את יימיר.
  • רטטוסק - סנאי אשר מעביר מסרים מעליבים בין הדרקון השוכן תחת יגודרסל לבין הנשר השוכן מעליו, מתואר כבר קול קטלני לשומעיו וחיי נצח בלתי נקטעים.

המקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב המיתולוגיה הועברה בצורה מילולית וחלקים רבים ממנה אבדו. חלקים מסוימים נרשמו ונשתמרו על ידי חוקרים נוצריים.

אדה פרוזאית (נקראת גם האדה הצעירה) היא ניסיון לרשום את כל סיפורי המיתולוגיה בצורה עקבית. האדה נכתבה בראשית המאה ה-13 על ידי סנורי סטורלוסון, פוליטיקאי ומשורר איסלנדי נוצרי. האדה הייתה לעזר רב למשוררים בני דורו של סנורי שכן היא תיארה את הבסיס של סיפורי העם ותחליפי שמות (Kennings) רבים. באדה זו ישנה התייחסות למספר כתבים אשר כנראה לא השתמרו.

אדה פואטית (נקראת גם האדה המבוגרת) היא לקט מהמאה ה-13 של שירים מוקדמים יותר. האדה מכילה 29 פואמות, מתוכן 11 עוסקות בייצורים על-טבעיים מהמיתולוגיה והשאר בגיבורים אגדיים. אדה זו נקראת המבוגרת מכיוון שתוכנה עתיק יותר, זאת אף על פי שנכתבה אחרי האדה הצעירה.

המיתולוגיה הנורדית בתרבות המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למיתולוגיה הנורדית השפעות בולטות אף בימינו. מספר דוגמאות לכך הן:

  • שמות חלק מימי השבוע בשפות גרמאניות באים משמות אלים:
  • השפעה על הספרות. בולטים במיוחד ספרי הפנטזיה של ג'.ר.ר. טולקין והספרים הרבים אשר באו בעקבותיו. גזע האלפים, אשר נהיה אחד מהנפוצים ביותר בספרי הפנטזיה נוצר בהשראת תיאורי האלפים של המיתולוגיה הנורדית. לפעמים ניתן אף למצוא שימוש ישיר יותר בדמויות מיתולוגיות, כגון בספר "אלים אמריקאיים" של ניל גיימן וסדרת ספרי הקומיקס של מארוול.
  • השראה ליצירתו של ואגנר טבעת הניבלונג ("Der Ring des Nibelungen").
  • בסדרת המדע הבדיוני סטארגייט SG-1 מופיע בפרקים רבים חייזר מגזע האסגארד בשם ת'ור המסייע לצוות SG-1.
  • משחקי מחשב כדוגמת מקס פיין והסרט המבוסס עליו. המשחקים מביאים מספר דמויות ומקומות הנושאים שמות מהמיתולוגיה הנורדית, כגון מועדון הראגנארוק, סם הולקיר, תאגיד אסיר ובניין אסגארד.
  • להקות רבות כתבו על ובהשראת המיתולוגיה הנורדית, במיוחד להקות בז'אנרי המטאל והרוק הכבד. לדוגמה: Manowar ולהקת המטאל הסימפוני השוודית Therion שב-2001 הוציאה את האלבום Secret of the Runes שכולו מוקדש למיתולוגיה הנורדית. האלבום מכיל 11 שירים, כל אחד מהם (מלבד הראשון והאחרון) מספר על אחד העולמות ביקום הנורדי ונקרא בשמו.
  • גיבור העל של מארוול קומיקס, ת'ור, מבוסס על דמות האל הנושא אותו שם.
  • גזעים רבים ממשחקי מבוכים ודרקונים, מבוססים על יצורים מהמיתולוגיה הנורדית (כגון אלפים וגמדים).
  • בסדרת ספרי הילדים של ג'יי קיי רולינג, הארי פוטר, מתואר איש הזאב הנורא ושמו פנריר גרייבק על שם דמות הזאב המיתולוגית.
  • בסדרת הפנטזיה "הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות" מוזכר נידהוג היגדרסיל ודמויות נוספות.
  • בסדרת הטלוויזיה "ויקינגים" המגוללת את עלילותיו של הויקינג רגנאר לודברוק מוזכרים אלים רבים כגון אודין, ת'ור ופריה, והמיתולוגיה הנורדית משחקת בה תפקיד חשוב.
  • "מגנס צ'ייס והאלים של אוסגרד" שנכתב על ידי ריק ריידן מספר את עלילות המיתולוגיה הנורדית בעולם המודרני.
  • המשחק God of War שיצא בשנת 2018 מספר על מסעו של הלוחם הספרטני קרייטוס עם בנו אטראוס לאחר שהרג את כל אלי יוון העתיקה והגיע אל מידגרד, משם הסיפור ממשיך במיתולוגיה הנורדית.
  • סדרת הטלוויזיה הנורווגית "ראגנארוק" (Ragnarök) מאת התסריטאי והבמאי הדני אדם פרייס, שעלתה לשירות הזרמת המדיה "נטפליקס" ב-31 בינואר 2020 מציגה, גרסה מודרנית של קרבות האלים והענקים על רקע משבר האקלים וזיהום הסביבה. הסדרה מציגה את האלים והענקים הנורדיים כדמויות כמו-אנושיות הנטמעות בקרב בני האדם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]