מיתולוגיה נורדית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבן רונות עתיקה המתארת מאורע מיתולוגי

המיתולוגיה הנורדית (ידועה גם כמיתולוגיה ויקינגית ומיתולוגיה סקנדינבית) היא שם כולל לאגדות והאמונות הקדם-נוצריות של עמי סקנדינביה. המיתולוגיה הנורדית היא הגרסה הידועה ביותר של המיתולוגיה הגרמאנית.

היקום הנורדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יקום נורדי

היקום הנורדי מתואר כעץ ענק הקרוי יגדראסיל (Yggdrasil), שעל צמרותיו, בין ענפיו וליד שורשיו נמצאים העולמות השונים. עולם בני האדם, שקרוי מידגארד (או מֵנְהֵיים), מתואר כדיסקה שטוחה המוקפת באוקיינוס. אסגארד (או גוֹדְהֵיים), עולמם של האזיר, אלי המלחמה, נמצא מעל מידגארד, על צמרת העץ, ואליו ניתן להגיע רק בצעידה על בִיפְרוֹסְט, גשר הקשת בענן. באסגארד ממוקם היכל ולהאלה אליו מגיעים רק טובי הלוחמים. הענקים חיו באזור נפרד הנקרא יטונהיים (Jotunheim, יטון - ענק, היים - עולם). עולם ענקי האש, מוספלהיים (מוספל - אש, היים - עולם), נמצא בדרום, ואילו בצפון שוכן עולם הקרח - ניפלהיים (נפל - קרח, היים -עולם) - ביתם של ענקי הכפור. לניפלהיים יש קשר הדוק עם עולם המתים התת-קרקעי הלהיים, ולעיתים אף מתייחסים אליהם כאל מקום אחד. אל עולם המתים מגיעים אלה אשר לא הצליחו להגיע להיכל ולהאלה לאחר מותם. מקומות אחרים כוללים את אלפהיים, עולם האלפים, סוורטאלפהיים (Svartalfheim) או נידאבליר (Nidavellir) עולמם של האלפים השחורים או של הגמדים וואנאהיים עולם אלי הואניר שהם אלי הפיריון האדמה והמים, הווניר מקושרים באופן חזק לאלפים בניגוד לאסיר המקושרים אל בני האדם. בוואנאהיים נמצא גם פולקוונג הגרסה של וואנהיים לוולהאלה.

העולמות ביקום הנורדי:

מקומות חשובים אחרים:

  • ולהאלה (Valhala) - היכל זהוב הסמוך לאסגארד אליו מגיעים הלוחמים הטובים ביותר על מנת להתאמן ולשכון במשך כל הימים עד להגעתו של רגנארוק. הוא מכיל יותר מ-640 דלתות, ומכול אחת מהדלתות יצאו כ-960 לוחמים שיילחמו לצד האלים, כשאודין מפקד עליהם.
  • הבאר של מימיר - הבאר נקראת על שמו של מימיר (Mimir), שהוא ענק. אודין, בחיפושו המתמיד אחר חוכמה וידע, הסכים לתת את עינו (ולכן הוא בעל עין אחת) תמורת שתייה ממי הבאר. מימיה הם מקור החוכמה, נמצאת ביוטונהיים ליד אחד השורשים של יגדראסיל.

סופו של היקום הנורדי או יום הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ראגנארוק

סופו של היקום הנורדי ויצירתו של עולם חדש וטוב יותר הוא אירוע מוכר וצפוי הנקרא ריינרק. כל האירועים אשר יקדימו את הריינרק, יתרחשו במהלכו ויגיעו אחריו ידועים לאלים ולבני האדם מנבואה. על פי הנבואה, לאחר כמה חורפים ארוכים וקשים במיוחד יתאספו צבאות הענקים למלחמה כנגד האלים. אסונות טבע נוראיים יתרחשו לפני הקרב, השמש והירח ייעלמו ונחש ים מפלצתי ירעיל את האדמה. במהלך הקרב ימותו אלים רבים, ביניהם אודין ות'ור ולבסוף, ענק האש סורט (Surt) יצית את כל העולם. כל האנושות למעט זוג אחד יהרגו. זוג השורדים, אשר התחבאו בעץ העולם יגדראסיל, יאכלסו את העולם החדש בו אין מחסור וצער.

יצורים על טבעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלים חייבים היו לאכול מתפוחיה של האלה אידון כדי לא להזדקן

האלים מתחלקים לשתי קבוצות, אלי אסיר ואלי וואניר.

ההבחנה בין האסיר והואניר היא בעייתית שכן שתי הקבוצות ניהלו מלחמה ארוכה ואחריה כרתו הסכם שלום ושלטו ביחד, חלק מן האלים שייכים לשתי הקבוצות.

מקום מושבם של האסיר הוא אסגארד, הואניר ישבו בואנאהיים עד לסוף המלחמה ואז עברו גם הם לאסגארד.

לפי השערה אחת, חלוקה זו בין האלים, המלחמה והאיחוד מסמלים את התהליך בו האלים של השבטים האינדו-אירופיים הפולשים החליפו בהדרגה את ישויות-הטבע של התושבים המקומיים. השערה אחרת טוענת כי ההבדלה היא פשוט חלוקה של ישויות, דומה להבדלה שבין הטיטאנים לבין האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית.

רשימת האלים העיקריים:

ענקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענקים חוטפים את האלה פריה

הענקים במיתולוגיה הנורדית הם יצורים מורכבים. כגזע הם מתוארים כבעלי מראה נורא - בעלי טלפיים, ניבים וצורה מעוותת, לפעמים עשויים אש ולפעמים כפור. חלקם בעלי מספר ראשים וכולם בעלי ממדים מפחידים. אולם כאשר המקורות מתייחסים ספציפית לענק מסוים, לעיתים קרובות הוא מקבל תכונות הפוכות. הענקים העתיקים מתוארים כבעלי ידע נשגב. האל אודין מתייעץ עם הענק מימיר במקרים חשובים והענק אוטגארד-לוקי (Utgard-Loki) מתואר כקוסם אשר מצליח לתעתע באל ת'ור. היחסים בין האלים והענקים מורכבים גם כן. כל האלים הם צאצאי הענק יימיר ואלים מסוימים אף נשואים או מנהלים מערכות יחסים עם ענקים. בכל זאת, הענקים הם האויבים המושבעים של האלים והם יתייצבו מול האלים בשדה הקרב הסופי. האל ת'ור לדוגמה הורג אותם בכל הזדמנות לה הוא זוכה ובכל זאת מאהבתו ואם אחד מבניו היא ענקית.

כמו באמונות פוליתיאיסטיות אחרות, הישויות העל-טבעיות לא מציגות דואליות של טוב מול רשע. הענקים לא רשעים מטבעם אלא גסים, סוערים ולא מתורבתים. באופן כללי, הדואליות היא של סדר מול כאוס. האלים מסמלים את הסדר והתרבות ואילו הענקים והמפלצות מסמלים את הכאוס ואת העוצמה הבלתי נשלטת של הטבע.

ענקים חשובים:

נורנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנורנות, בדומה למוירות מהמיתולוגיה היוונית טוות את גורל היצורים החיים, חייו של כל אדם הוא חוט אשר נשזר לתוך אריג החיים. שלוש הנורנות, המתוארות כנשים זקנות, הן אורד (Urd), ורדנדי (Verdandi) וסקולד (Skuld), ניתן לתרגם את השמות בפשטות כ"זה אשר קרה", "זה אשר קורה" ו"זה אשר יקרה" בהתאמה. הנורנות שולטות גם בגורל האלים.

ואלקיריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ולקיריה

הואלקיריות (בוחרות המתים באופן מילולי) הן ישויות נשיות אשר משרתות את האל אודין. מטרתן היא לבחור את הלוחמים האמיצים ביותר משדה הקרב ולהובילם אל היכל ולהאלה. אודין היה זקוק ללוחמים אשר ילחמו לצידו בזמן הריינרק

ולקיריות חשובות:

יצורים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייצורים חשובים:

  • סקול והאטי (Skol, Hati) - צמד הזאבים אשר רודפים אחרי השמש והירח וגורמים להם לנוע בשמים.
  • פנריר (Fenrir) - הזאב העצום (וארג) אשר יבלע את אודין בזמן הראגנארוק.
  • יורמנגנד (Jormungand) - הנחש השוחה במעמקי האוקיינוס אשר מקיף את העולם, הנחש כה גדול עד שנאלץ לנשוך את זנבו.
  • נידהוג (Nidhogg) - המפלצת אשר אוכלת את שורשי עץ החיים, לעיתים מתואר כדרקון.
  • סלייפניר (Slepinir) - סוסו של אודין, בעל 8 רגליים. צאצאו של האל לוקי אשר פיתה סוס כדי לעזור לאלים בזמן בניית החומות של אסגארד.
  • אדיומולה - הפרה הבראשיתית אשר האכילה את יימיר.
  • רטטוקס - סנאי אשר מעביר מסרים מעליבים בין הדרקון השוכן תחת יגודרסל לבין הנשר השוכן מעליו, מתואר כבר קול קטלני לשומעיו וחיי נצח בלתי נקטעים.

המקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב המיתולוגיה הועברה בצורה מילולית וחלקים רבים ממנה אבדו. חלקים מסוימים נרשמו ונשתמרו על ידי חוקרים נוצריים.

אדה פרוזאית (נקראת גם האדה הצעירה) היא ניסיון לרשום את כל סיפורי המיתולוגיה בצורה עיקבית. האדה נכתבה בראשית המאה ה-13 על ידי סנורי סטורלוסון, פוליטיקאי ומשורר איסלאנדי נוצרי. האדה הייתה לעזר רב למשוררים בני דורו של סנורי שכן היא תיארה את הבסיס של סיפורי העם ותחליפי שמות (Kennings) רבים. באדה זו ישנה התייחסות למספר כתבים אשר כנראה לא השתמרו. אדה פואטית (נקראת גם האדה המבוגרת) נכתבה כחמישים שנים מאוחר יותר. האדה מכילה 29 פואמות, מתוכן 11 עוסקות בייצורים על-טבעיים מהמיתולוגיה והשאר בגיבורים אגדיים. אדה זו נקראת המבוגרת מכיוון שתוכנה עתיק יותר, זאת אף על פי שנכתבה אחרי האדה הצעירה.

המיתולוגיה הנורדית בתרבות המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למיתולוגיה הנורדית השפעות בולטות אף בימינו. מספר דוגמאות לכך הן:

  • שמות חלק מימי השבוע באים משמות דמויות:
  • השפעה על הספרות. בולטים במיוחד ספרי הפנטזיה של טולקין והספרים הרבים אשר באו בעקבותיו. גזע האלפים, אשר נהיה אחד מהנפוצים ביותר בספרי הפנטזיה נוצר בהשראת תיאורי האלפים של המיתולוגיה הנורדית. לפעמים ניתן אף למצוא שימוש ישיר יותר בדמויות מיתולוגיות, כגון בספר "אלים אמריקאיים" של ניל גיימן וסדרת ספרי הקומיקס של מארוול.
  • השראה ליצירתו של ואגנר טבעת הניבלונג ("Der Ring des Nibelungen").
  • בסדרת המדע הבדיוני סטארגייט SG-1 מופיע בפרקים רבים חייזר מגזע האסגארד בשם ת'ור המסייע לצוות SG-1.
  • משחקי מחשב כדוגמת מקס פיין והסרט המבוסס עליו. המשחקים מביאים מספר דמויות ומקומות הנושאים שמות מהמיתולוגיה הנורדית, כגון מועדון הראגנארוק, סם הולקיר, תאגיד אסיר ובניין אסגארד.
  • להקות רבות כתבו על ובהשראת המיתולוגיה הנורדית, במיוחד להקות בז'אנרי המטאל והרוק הכבד. לדוגמה: Manowar ולהקת המטאל הסימפוני השוודית Therion שב-2001 הוציאה את האלבום Secret of the Runes שכולו מוקדש למיתולוגיה הנורדית. האלבום מכיל 11 שירים, כל אחד מהם (מלבד הראשון והאחרון) מספר על אחד העולמות ביקום הנורדי ונקרא בשמו.
  • גיבור העל של מארוול קומיקס, ת'ור, מבוסס על דמות האל הנושא אותו שם.
  • גזעים רבים ממשחקי מבוכים ודרקונים, מבוססים על יצורים מהמיתולוגיה הנורדית (כגון אלפים וגמדים).
  • בסדרת ספרי הילדים של ג'יי קיי רולינג, הארי פוטר, מתואר איש הזאב הנורא ושמו פנריר גרייבק על שם דמות הזאב המיתולוגית.
  • בסדרת הפנטזיה "הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות" מוזכר נידהוג היגדרסיל ודמויות נוספות.
  • בסדרת הטלוויזיה "ויקינגים" המגוללת את עלילותיו של הויקינג רגנאר לודברוק מוזכרים אלים רבים כגון אודין, ת'ור ופרייה, והמיתולוגיה הנורדית משחקת בה תפקיד חשוב.
  • "מגנס צ'ייס והאלים של אוסגרד" שנכתב על ידי ריק ריידן מספר את עלילות המיתולוגיה הנורדית בעולם המודרני.
  • המשחק God of War שיצא בשנת 2018 מספר על מסעו של הלוחם הספרטני קרייטוס עם בנו אטראוס לאחר שהרג את כל אלי יוון העתיקה והגיע אל מידגרד, משם הסיפור ממשיך במיתולוגיה הנורדית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב שריג, המיתולוגיה הסקנדינבית, הוצאת מפה
  • רוי ויליס, המיתולוגיה של עמי העולם, הד ארצי הוצאה לאור, עמ' 190-205

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]