מיתולוגיה נורדית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האלים במלחמת הדברים של לוקי, לורנץ פרליך, 1895

המיתולוגיה הנורדית (גם: המיתולוגיה הוויקינגית או המיתולוגיה הסקנדינבית) היא שם כולל למיתוסים הקדם-נוצריים של עמי סקנדינביה בתקופה שבה דיברו נורדית עתיקה. המיתולוגיה הנורדית היא ענף של המיתולוגיה הגרמאנית הרחבה יותר, והענף המתועד ביותר בה. עדיין, המקורות הנורדים הם חסרים, ולעיתים קרובות מציגים תמונה חלקית ביותר של המיתולוגיה או סותרים זה את זה.

המקורות הנורדים מאזכרים אלים רבים וישויות מסוגים שונים. הקשרים בין הישויות השונות מורכבים ומשתנים, ולרוב לאלים אין דמות ברורה וחד משמעית. היקום הנורדי מורכב מתשעה עולמות כלשהם שביניהם מקשר עץ מרכזי בשם יגדראסיל. בנוסף, עצמים רבים מואנשים כישויות שונות בעולם המיתולוגי הנורדי. המקורות הנורדיים מציגים נרטיבים מפורטים של בריאת היקום וקיצו המנובא, ראגנארוק.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב המיתולוגיה הנורדית הועברה בעל פה וחלקים רבים ממנה אבדו. חלקים מסוימים הועלו על הכתב על ידי נוצרים, שהם עיקר המקורות אשר חוקרים מסתמכים עליהם. המיתולוגיה הנורדית, בסופו של דבר, נכתבה על ידי נוצרים, רובם איסלנדים. בעקבות כך, הידע על סיפורים מיתולוגיים הוא חלקי ביותר, ולעיתים ישנן סתירות בין המקורות השונים, כשהסיבה לכך לא תמיד ברורה.[1]

האדה הפרוזאית (נקראת גם האדה הצעירה, וכתובה בפרוזה) נכתבה בראשית המאה ה-13 על ידי סנורי סטורלוסון, פוליטיקאי ומשורר איסלנדי נוצרי. המטרה של סטורלוסון בכתיבת האדה הפרוזאית הייתה שהיא תהווה מדריך לכתיבת שירה סקאלדית. באדה זו ישנה התייחסות למספר כתבים אשר כנראה לא השתמרו. באופן כללי, האדה הפרוזאית היא מקור שניוני, וסטורלוסון לעיתים קרובות מספר סיפורים בצורה אוהמריסטית, שלא שומרת על רוחם הדתית המקורית.[2]

האדה הפואטית (נקראת גם האדה המבוגרת, וכתובה בצורת שירה) היא לקט איסלנדי מהמאה ה-13 של שירים מוקדמים יותר. למרות שכתב היד של האדה הפואטית נכתב מאות שנים לאחר התנצרות איסלנד, השירים הכתובים בה מתוארכים לתקופה שלפני התנצרות איסלנד בשנת 1000 (או כמה שנים לאחר מכן), ובאופן כללי הם השתמרו בצורתם ובתוכנם. לכן, האדה הפואטית, בניגוד לאדה הפרוזאית, היא באופן כללי מקור ראשוני.[3]

ישנם מקורות טקסטואליים נוספים, מרכזיים פחות, אשר מספקים מידע בצורה כלשהי למחקר המודרני על המיתולוגיה הנורדית. היימסקרינגלה, חיבור היסטורי רחב יריעה שנכתב גם הוא במאה ה-13 על ידי סנורי סטורלוסון, וגסטה דנורום, (מילולית "מעשה הדנים") שנכתב בלטינית על ידי המלומד הדני סקסו גרמטיקוס בתחילת המאה ה-13, הם מקורות המציגים סיפורים אוהמריסטיים. הסאגות יכולות להיות מקור מידע עבור המיתולוגיה הנורדית.[4]

בנוסף, ראיות ארכאולוגיות, שמות מקומות, ואבני רונות מספקים גם הם מידע מוגבל אודות המיתולוגיה הנורדית. בעזרת מיתולוגיה השוואתית ובלשנות היסטורית חוקרים מנסים לקבל הבנה של הרעיון הכללי של מיתולוגיה גרמאנית.[5]

היקום הנורדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – יקום נורדי
עץ העולם יגדראסיל באיור מכתב יד משנת 1680

היקום הנורדי מתואר כעץ ענק הקרוי יגדראסיל (Yggdrasil), שעל צמרותיו, בין ענפיו וליד שורשיו נמצאים העולמות השונים. מוזכרים תשעה עולמות, אך אין פירוט לגביהם, וניתן רק לשער אילו מקומות השתייכו לקטגוריה זו.

רשימה אפשרית של תשעת העולמות:[6]

מקומות חשובים אחרים:

  • ולהאלה (בנורדית עתיקה Valhöll) - היכל זהוב באסגארד אליו מגיעים הלוחמים הטובים ביותר לאחר מותם על מנת להתאמן ולשכון במשך כל הימים עד הגעתו של רגנארוק.
  • הבאר של מימיר - הבאר נקראת על שמו של הענק מימיר (Mimir). אודין, בחיפושו המתמיד אחר חוכמה וידע, הסכים לתת את עינו (ולכן מאז הוא בעל עין אחת) תמורת שתייה ממי הבאר. מימיה הם מקור החוכמה, והיא נמצאת ביוטונהיים ליד אחד השורשים של יגדראסיל.
  • הבאר של אורד - באר הקשורה לנורנות. הבאר נמצאת ליד אחד השורשים של יגדראסיל.
  • ביפרוסט - גשר קשת בוערת, המחבר בין מידגארד לאסגארד.

ראגנארוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ראגנארוק

סופו של היקום הנורדי ויצירתו של עולם חדש וטוב יותר הוא אירוע מוכר וצפוי הנקרא ראגנרוק. כל האירועים שיקדימו את הראגנרוק, יתרחשו במהלכו ויגיעו אחריו ידועים לאלים ולבני האדם מנבואה. על פי הנבואה, לאחר כמה חורפים ארוכים וקשים במיוחד יתאספו צבאות הענקים למלחמה נגד האלים. אסונות טבע נוראיים יתרחשו לפני הקרב, השמש והירח ייעלמו, ונחש ים מפלצתי ירעיל את האדמה. במהלך הקרב ימותו אלים רבים, בהם אודין ות'ור ולבסוף, ענק האש סורט (Surtr) יצית את כל העולם. כל האנושות, למעט זוג אחד, תיהרג. זוג השורדים, אשר התחבאו בעץ העולם יגדראסיל, יאכלסו את העולם החדש בו לא יהיו מחסור וצער.

ישויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודין משליך את חניתו במלחמת האסיר-ואניר, איור מאת לורנץ פרליך
אלי האסיר בציור "מותו של בלדר", מ-1817, מאת Christoffer Wilhelm Eckersberg

האלים מתחלקים לשתי קבוצות, אלי אסיר ואלי ואניר.

ההבחנה בין אסיר וואניר היא בעייתית שכן שתי הקבוצות ניהלו את מלחמת האסיר-ואניר, מלחמה ארוכה שאחריה כרתו הסכם שלום ושלטו ביחד. חלק מהאלים שייכים לשתי הקבוצות. מקום מושבו של אסיר הוא אסגארד, ושל ואניר ואנאהיים. משום שלעיתים קרובות ואניר מיוחס לפריון, הוצע שמלחמת אסיר-ואניר היא הבעה של פלישה של "כתות מלחמתיות" לאזורים שהיו מיושבים על ידי "כתות פריון" גרמאניות מקומיות.[7]

רשימת אלים מרכזיים:

  • אודין (Óðinn) - האל הבכיר. הוא חכם וסקרן, בעל ידע בקסמים ובשירה, ואיש מלחמה. בראגנארוק הוא נבלע על ידי פנריר ומת.
  • פריג (Frigg) - אשתו של אודין. שורדת לאחר ראגנארוק.
  • אול (Ullr) - אל שקשור לתהילה ולקשתות.
  • ת'ור (Þórr) - האל החזק ביותר ומגן האלים והאנושות מפני הענקים. נשקו, הפטיש מְיוֹלְניר, הוא אחד מהחפצים המפורסמים במיתולוגיה, וסמלו נענד לעיתים קרובות על הצוואר. בראגנארוק הוא נלחם בנחש יורמנגרד ושניהם מתים. קשור לרעם, לברק, לסופות, לעצי אלון, לכוח ולפוריות.
  • פריי (Freyr) - אל שקשור לפריון ולחקלאות. אחותו התאומה היא פריה. מת בראגנארוק מכיוון שוויתר על החרב שלו בתמורה לענקית שאהב.
  • לוקי (Loki) - דמות התכסיסן במיתולוגיה. הוא נענש על שהוביל למותו של בלדר. כבול עד ראגנארוק שבו ישוחרר ובו יילחם נגד האלים.
  • פריה (Freyja) - אלה הקשורה לאהבה, פריון וסייד'. שורדת לאחר הראגנארוק.
  • היימדאל (Heimdallr) - המשגיח של אסגארד.
  • בלדר (Baldr) - נרצח, יקום לתחייה ברגנרוק. סיפור מותו והלווייתו משמעותי.
  • ניורד - אל הים והרוח, אביהם של פריה ופריי.
  • טיר (Týr) - נחשב למודל האומץ וההקרבה. קשור למלחמה ולניצחון. הקריב את ידו על מנת לאפשר לאלים לעקוד את הזאב הענק פנריר.
  • קבסיר (Kvasir) - דמות נבונה שנבראה מהרוק של האלים בסיום מלחמת האסיר-ואניר.
  • ברגי (Bragi) - אל הספרות.
  • אידון (Iðunn) - האלה שמחזיקה בתפוחי העלומים המבטיחים נעורי נצח; אשתו של ברגי.
  • סקאד'י (Skaði) - אלה ענקית שקשורה לצייד, לגלישה, לחורף ולהרים.
  • הל (Hel) - שולטת על עולם המתים, בתו של לוקי.
  • סול (Sól) - האנשת השמש.
  • מאני (Máni) - האנשת הירח.

ענקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענקים חוטפים את האלה פריה
ערך מורחב – ענק (מיתולוגיה נורדית)

הענקים במיתולוגיה הנורדית, הידועים גם כיוטנאר (רבים של יוטון), הם יצורים מורכבים. ככלל הם מתוארים כבעלי מראה נורא - בעלי טלפיים, ניבים וצורה מעוותת, לפעמים עשויים אש ולפעמים כפור. חלקם בעלי מספר ראשים וכולם בעלי ממדים מפחידים. אולם כאשר המקורות מתייחסים ספציפית לענק מסוים, לעיתים קרובות הוא מקבל תכונות הפוכות. על אף שמם בעברית, הגדרת הענקים איננה ברורה, הם לא בהכרח גדולים מאוד, ותיאורם יכול לנוע בין יצורים יפים מאוד כשהם מתוארים באופן יחיד לבין גרוטסקיים בצורה מחרידה כשם מתוארים בצורה כללית. חלק מהאלים, כגון סקאד'י וגארד'ר מתוארים כענקים בעצמם ועוד ישנם אלים שיש עליהם עדויות רבות כגון אודין שמתוארים כצאצאים של ענקים. על הענקים יש עדויות במגוון רחב של מקורות נורדיים שונים. הענקים העתיקים מתוארים כבעלי ידע נשגב. האל אודין מתייעץ עם הענק מימיר במקרים חשובים והענק אוטגארד-לוקי (Utgard-Loki) מתואר כקוסם אשר מצליח לתעתע באל ת'ור.

ענקים חשובים:

  • יימיר (Ymir) - הענק הראשון, מגופתו נוצרו היקום הנורדי, שאר הענקים והאלים.
  • מימיר - הענק החכם.
  • סורט (Surtr) - ענק אש, שליט מוספלהיים, ישרוף את העולם בזמן הראגנארוק.
  • ת'יאצי (אנ') - הענק שחטף את אידוּן יחד עם סלסלת תפוחי הנעורים.
  • אגיר (Ægir) - האנשת הים, מופיע ברשימת ענקים. בסיפורים רבים אגיר מארח את האלים בהיכלו.
  • כאמור, מספר רב מהאסיר ומהואניר מתוארים בו זמנית גם כענקים.

נורנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנורנות טוות את גורל היצורים החיים, חייו של כל אדם הוא חוט אשר נשזר לתוך אריג החיים. שלוש הנורנות, המתוארות כנשים זקנות, הן אורד (אנ'), ורדנדי (אנ') וסקולד (אנ'), ניתן לתרגם את השמות בפשטות כ"זה אשר קרה", "זה אשר קורה" ו"זה אשר יקרה" בהתאמה. הנורנות שולטות גם בגורל האלים.

ולקיריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ולקיריה

הוולקיריות (מילולית: "בוחרות המתים") הן ישויות נשיות ואנושיות הקשורות לאחד מאלים, ענקים, גמדים או אלפים, אשר משרתות את האל אודין. מטרתן היא לבחור את הלוחמים האמיצים ביותר משדה הקרב שמתו ולהובילם אל היכל ולהאלה.

ולקיריות חשובות:

גמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
ראו גם – גמד (פנטזיה)

במיתולוגיה הנורדית ישנם אזכורים רבים לגמדים. לרוב הגמדים המוזכרים הם דמויות משניות, ולעיתים קרובות לא ידוע דבר על גמדים אשר מופיעים במקורות הנורדיים מלבד שמותיהם. לגמדים תפקידים שונים בתוך הסיפורים במקורות, שהם לרוב משניים. לפי חלק מהמקורות, הגמדים הם כורים ונפחים מיומנים ולעיתים הם מתוארים כמתוחכמים. בסיפורים רבים הגמדים מספקים טובין לאלים, ולעיתים מתוארים סכסוכים בינם לבין האלים. מאזכורים שונים של גמדים משתמע שתפשו את הגמדים כחיים בהרים או בתוך האדמה. באדה הפואטית ובאדה הפרוזאית מופיעים שמותיהם של מעל מאה גמדים. לפי האדה הפרוזאית, ארבעה גמדים בשם צפון, דרום, מזרח ומערב מחזיקים את השמיים, והם מופיעים בסיפורים שונים ביחד עם אלים. ב"הטעיה של גילבי" מתוך האדה הפרוזאית מסופר שבמקור הגמדים היו רימות אשר חיו בבשרו של הענק הבראשיתי יימיר, ושבהחלטת האלים ניתנה להם צורה דמוית אדם.[8]

במקורות מאוחרים הגמדים מתוארים כנמוכים יותר מבני אדם, חסונים ושעירים יותר ולרוב בעלי זקן מלא. הגמדים הנורדים לא מתוארים כנמוכי קומה עד המאה ה-13 (בתקופה זו כל העמים הסקנדינביים כבר התנצרו). לאורך השנים הגמדים הנורדיים השתנו רבות. ההבדלים בין הגמדים הנורדים לבין הגמדים המאוחרים יותר הם גדולים. השפעות חיצוניות, כגון פריחת הנצרות בחברה הנורדית, כנראה השפיעו רבות על השינויים הללו.


ישויות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יימיר יונק מעטיני אודומבלה כאשר היא מלקקת את הקרח ומגלה את בורי. איור מאת ניקולאי אבילגארד, 1790
  • סקול והאטי (Sköll, Hati) - צמד הזאבים אשר רודפים אחרי השמש (סול) והירח (מאני) וגורמים להם לנוע בשמים.
  • פנריר (Fenrir) - זאב עצום (וארג) שנעקד על ידי האלים. בזמן הראגנארוק פנריר ישתחרר מכבליו ויטרוף את אודין.
  • יורמנגנד (Jörmungandr) - הנחש השוחה במעמקי האוקיינוס אשר מקיף את העולם, הנחש כה גדול עד שנאלץ לנשוך את זנבו.
  • נידהוג (אנ') (Níðhöggr) - המפלצת אשר אוכלת את שורשי עץ החיים, לעיתים מתואר כדרקון.
  • סלייפניר (Sleipnir) - סוסו של אודין, בעל 8 רגליים. צאצאו של האל לוקי אשר פיתה סוס כדי לעזור לאלים בזמן בניית החומות של אסגארד.
  • אודומבלה(אנ') - הפרה הבראשיתית אשר הזינה את יימיר בראשית העולם.
  • רטטוסק - סנאי אשר מעביר מסרים מעליבים בין הדרקון השוכן תחת יגדרסיל לבין הנשר השוכן מעליו, מתואר כבר קול קטלני לשומעיו וחיי נצח בלתי נקטעים.

המיתולוגיה הנורדית בתרבות המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות ימי השבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות חלק מימי השבוע בשפות גרמאניות באים משמות אלים:

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בולטים במיוחד ספרי הפנטזיה של ג'.ר.ר. טולקין והספרים הרבים אשר באו בעקבותיהם שהושפעו מהמיתולוגיה הנורדית. גזע האלפים, אשר נהיה אחד מהנפוצים ביותר בספרי הפנטזיה נוצר בהשראת תיאורי האלפים של המיתולוגיה הנורדית. כמו כן שמו של העולם שיצר טולקין, "הארץ התיכונה", מרמז לשם "מידגארד", עולם בני האדם. שמות דמויות רבות בסיפוריו של טולקין, כגון גנדלף, שאולים ישירות מטקסטים מהמיתולוגיה הנורדית.[9]

ניתן אף למצוא שימוש ישיר יותר בדמויות מיתולוגיות, כגון בספר "אלים אמריקאיים" של ניל גיימן, סדרת ספרי הקומיקס של מארוול ו"מגנס צ'ייס והאלים של אוסגרד" של ריק ריירדן.

בסדרת ספרי הילדים "הארי פוטר" של ג'יי קיי רולינג מתואר אדם זאב נורא הקרוי פנריר גרייבק, על שם דמות הזאב המיתולוגית.

בקומיקס של מארוול קיימות דמויות נורדיות רבות, בהם: ת'ור, לוקי, אודין, פריה, היימדאל, הלה, פנריר, ענקי הקרח של יוטונהיים, הוולקירות, ועוד. בנוסף ישנם קונספטים ומיקומים אחרים מהמיתולוגיה אשר קיימים בקומיקס, ביניהם ביפרוסט, מיולניר, רגנרוק, מידגארד, אסגארד, יוטונהיים, ניפלהיים, ועוד. רבים מהדמויות, הקונפסטים, והמיקומים מוצגים גם בסרטים של מארוול, דוגמת אלו שביקום הקולנועי של מארוול ועוד.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירותיו של ריכרד ואגנר "טבעת הניבלונג" ("Der Ring des Nibelungen") ו-"דהרת הוולקירות" מבוססת על המיתולוגיה הנורדית.

להקות רבות כתבו על ובהשראת המיתולוגיה הנורדית, במיוחד להקות בז'אנרי המטאל והרוק הכבד.

משחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזעים רבים ממשחקי מבוכים ודרקונים מבוססים על יצורים מהמיתולוגיה הנורדית (כגון אלפים וגמדים).

משחקי מחשב כדוגמת מקס פיין ו-God of war מביאים מספר דמויות ומקומות הנושאים שמות מהמיתולוגיה הנורדית או מתייחסים אל המיתולוגיה בצורה יותר ישירה.

טלוויזיה וקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסדרת הטלוויזיה "ויקינגים" המגוללת את עלילותיו של הוויקינג רגנאר לודברוק מוזכרים אלים רבים כגון אודין, ת'ור ופריה, והמיתולוגיה הנורדית משחקת בה תפקיד חשוב.

הסרט תור משנת 2011 והמשכיו, תור: העולם האפל (2013), תור: ראגנארוק (2017) ותור: אהבה ורעם (2022), יחד עם סדרת הטלוויזיה לוקי משנת 2021, הביאו אלמנטים רבים מהמיתולוגיה הנורדית אל זיכיון היקום הקולנועי של מארוול הפופולרי.

סדרת הטלוויזיה הנורווגית "ראגנארוק" (Ragnarök) מאת התסריטאי והבמאי הדני אדם פרייס, שעלתה לשירות הזרמת המדיה "נטפליקס" ב-31 בינואר 2020 מציגה גרסה מודרנית של קרבות האלים והענקים על רקע משבר האקלים וזיהום הסביבה. הסדרה מציגה את האלים והענקים הנורדיים כדמויות כמו-אנושיות הנטמעות בקרב בני האדם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב שריג, המיתולוגיה הסקנדינבית, הוצאת מפה
  • רוי ויליס, המיתולוגיה של עמי העולם, הד ארצי הוצאה לאור, עמ' 190–205
  • ג'ון לינדו, Norse Mythology: A Guide to Gods, Heroes, Rituals, and Beliefs, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2002
  • אנתוני פולקס (תרגום), Edda, אוורימאן פייפרבקס, 1995
  • ג'קסן קרופורד, The Poetic Edda: Stories of the Norse Gods and Heroes, חברת הוצאות האקט, 2015
  • גבריאל טורוויל פיטר, Myth and Religion of the North: The Religion of Ancient Scandinavia, הוצאת גרינווד, 1964
  • הנרי אדמס בלוס, The Poetic Edda, הקרן האמריקאית-סקנדינבית, 1923

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בין היתר, גם tirsdag בנורווגית ספרותית
  2. ^ בין היתר, גם onsdag בשפות הגרמאניות הצפוניות היבשתיות
  3. ^ בין היתר, גם דאָנערשטיק ביידיש ו-Donnerstag בגרמנית, בשפות הגרמאניות הצפוניות היבשתיות torstag
  4. ^ בין היתר, גם פרייטיק ביידיש ו-Freitag בגרמנית, בשפות הגרמאניות הצפוניות היבשתיות fredag

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לינדו, 2002, פרק מבוא
  2. ^ פולקס, 1995, פרק מבוא
  3. ^ קרופורד, 2015, פרק מבוא
  4. ^ טורביל פיטר, 1964, פרק The Sources
  5. ^ גבריאל טורביל פיטר, אדגר שארלס פולומה, Germanic religion and mythology, ENCYCLOPÆDIA BRITANNICA
  6. ^ בלוס, 1923, עמ' 3
  7. ^ לינדו, 2002, עמ' 53
  8. ^ לינדו, 2002, עמ' 99-101
  9. ^ קרופורד, 2015, עמ' 1