נו'וה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נוּ'וָה (סינית: 女媧, פיניין: Nǚ​wā) היא אלה במיתולוגיה הסינית העתיקה. היא ידועה כמי שיצרה את המין האנושי ותיקנה את השמיים. על פי רשומות ההיסטוריון וכמה מקורות נוספים היא אף נחשבת אחת משלושת המלכים וחמשת הקיסרים.

נו'וה בתיעודים הקדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוואי נאן דזה מן המאה ה-2 לפנה"ס, משייך את נו'וה לתקופה בה השמים והארץ שררו בתוהו:

בימי קדם, בטלו ארבעת העמודים, תשעת המחוזות נבקעו, השמיים לא כיסו לחלוטין, והיקף ארץ לא נמלא, האש עלתה בלהבות מבלי לחדול, והמים גאו למרחב מבלי לנוח, חיות טרף אכלו אנשים הגונים, וציפורי טרף חטפו זקנים וחלשים. לפיכך התיכה נו'וה את אבן חמשת הצבעים על מנת לתקן את השמיים הכחלחלים, שברה את רגליו של הצב אאו על מנת להציב ארבעת העמודים, הרגה את הדרקון השחור על מנת להקל על מחוז ג'י, וערמה קנים ואפר על מנת לעצור את המים הגואים. השמיים הכחלחלים תוקנו, ארבעת העמודים נזקפו, המים הגואים יובשו, מחוז ג'י שקט, החיות האלימות מתו והאנשים ההגונים עשו מחייתם.

"חוואי נאן דזה" בפרק "תבנית ההתבוננות באופל"[1]

התוהו, כמו גם תיקון השמיים, מקושרים למאבק בין גונגגונג לבין הקיסר ג'וואנש'ו ולפגיעה בהר בוג'ואו שהפכה לנושא מוכר בסיפורי הפולקלור הסיניים. בהמשך אותו פרק מוזכר כי נו'וה ופו שי לא חוקקו חוקים, אלא שלטו בעזרת הסגולה.

אותן אגדות על נו'וה מוזכרות גם בשירים של צ'ו[2] שמקורם במאות 3-4 לפנה"ס.

ב"מאזן דיונים"[3] מן המאה ה-2 לספירה ובליה דזה[4] מן המאה ה3-4 לספירה ניתן לאגדה הקשר אטיולוגי: מאחר שלשמיים חסרה תמיכה בצפון-מערב, גורמי השמיים זורמים לשם, ומאחר שלאדמה חסרה תמיכה בדרום-מזרח, הנהרות נשפכים לשם[5]. אך בעוד ש"מאזן דיונים" מייחס את הנטייה לכך שלא הוצבו רגלי צב באותן נקודות, הליה דזה דווקא טוען כי שבירת העמודים בידי גונגגונג בוצעה לאחר התיקון של נו'וה, ולכן המצב המתואר הוא גם המצב כיום.

בשוו ון ג'יה דזה מן המאה ה-2 לספירה, בערך 媧, מצוין כי מדובר באלה שהביאה להיווצרות ריבוא היצורים, ואולם ב"מאזן דיונים" דווקא נאמר (כחלק מטיעון): "נו'וה, אדם היתה, והאדם גם אם גבוה הוא, לא יגיע לשמיים."[6], אם כי ייתכן שהכוונה שם למידותיה הפיזיות בלבד.

בערך 簧 (שם של כלי נגינה) ב"שוו ון גיה דזה" מצוין כי היא יצרה את כלי הנגינה המוכר כיום כמבוסס על נשיפה בלשוניות מתכת.

במאמרות האדון הנחבא[7] גם הוא מן המאה ה-2 לספירה, מוזכר כי מלבד פו שי ושנונג, זהותו של השלישי מבין שלושת המלכים נתונה לוויכוח, ובין הדעות השונות יש מי שטוענים כי מדובר בנו'וה. גם צידוקי המנהגים[8] בן אותה תקופה מצטט ספר אחר בו נטען במפורש שהיא אחת משלושת המלכים.

בטקסטים מאוחרים יותר כגון "תיעוד הפלאים הייחודיים"[9] מן המאה ה7-9 לספירה, נו'וה מתוארת כאשתו של פו שי, כאחותו של פו שי, או כשניהם גם יחד.

"הקלאסיקה של ההרים והימים", כהרגלה, מכילה התייחסות שאינה מראה כל קשר למקורות האחרים: "יש שם עשרה אלים הנקראים קרביה של נו'וה, אשר הפכו לאלים והתיישבו במישור ליגואנג"[10].

דמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באגדות ובציורים שונים מוצגת נו'וה, כמו מלכים קדומים אחרים, כבעלת גוף נחש. אזכור לכך ניתן אף למצוא בספרות הדאואיסטית העתיקה:

אדון פאו שי, אדונית נו'וה, אדון שנונג ואדון הקיסר יו', היו להם גוף נחש ופני אדם, ראש שור ואף נמר. צורתם לא הייתה אנושית, אך הייתה להם סגולה של קדושים גדולים.

"ליה דזה" בפרק "הקיסר הצהוב"[11]

"מאזן דיונים" מציין גם כי נהוג לצייר את דמותה כדמות אישה נשואה.[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נו'וה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 《淮南子·覽冥訓》, תרגום של עופר ולדמן.
  2. ^ 楚辭 בשיר 问天
  3. ^ 論衡
  4. ^ 列子·汤问
  5. ^ 論衡·談天
  6. ^ 論衡·談天
  7. ^ 潛夫論·五德志
  8. ^ 風俗通義·三皇
  9. ^ 獨異志
  10. ^ 山海經·大荒西經 הקטע בתרגום עופר ולדמן.
  11. ^ 《列子·黃帝》, תרגום של עופר ולדמן.
  12. ^ 論衡·順鼓