גורם רזוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Rh הוא מרכיב חלבוני המצוי בכדוריות הדם האדומות. זהו אנטיגן (חומר המעורר תגובה חיסונית שגורמת ליצירת נוגדנים), שנתגלה לראשונה בניסויים שביצעו קרל לנדשטיינר ואלכסנדר וינר שבחנו חיסון שנלקח מתאי דם אדומים של קופי רזוס (Rhesus) ומכאן גם שמו. לכ־85 אחוזים מן האוכלוסייה, קיימת נוכחות של חלבון זה, ולכן הם נחשבים כבעלי Rh חיובי. ל־15 אחוזים האחרים, אין מרכיב כזה ולכן מתייחסים אליהם כבעלי Rh שלילי.

כל סוג דם (A,‏ B,‏ AB ו-O) יכול להיות בעל Rh חיובי או Rh שלילי, והוא יסומן בפלוס או במינוס בהתאמה.

קבוצת הדם מסוג RH היא אחת מהמערכות האנטיגניות המרכזיות על פני הכדוריות האדומות. בקרב רוב האוכלוסיות בעולם, כ- 85% מן האוכלוסייה הם בעלי RH חיובי. אך עם זאת יש שונות בין מקומות שונים בעולם (בחבל הבאסקים בספרד, למשל, בעלי ה- RH השלילי מהווים כ- 35% מן האוכלוסייה). בקרב הלא לבנים, אחוז בעלי גורם רזוס הוא לרוב גבוה יותר מאצל הלבנים[1].

האנטיגנים בקבוצת RH הינם מסוג C,D,E, כאשר D הוא האימונוגני ביותר.

מצב בו לאשה בהריון יש גורם רזוס שלילי ולעובר שלה גורם רזוס חיובי, עלול להביא להתפתחות מחלת היילוד בגלל פעילות של מערכת החיסון של האם נגד העובר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]